איך קריסת קרחון וסלע חוללה אסון בהימלאיה

האסון שהתרחש ב-26 באוגוסט לאורך גבול נפאל–סין לא היה שיטפון רגיל שנגרם רק מגשם. לפי ההערכות הראשוניות, חלק מקרחון נשבר וצנח אל עמק בהימלאיה, בשילוב עם קריסה גדולה של סלעים וקרח. בתוך זמן קצר נסחפו במורד הנהר מים, בוץ, סלעים ופסולת — ופגעו בקהילות שבמורד הזרם. 6

האסון התפשט משטח נפאל אל האזור הטיבטי שבסין. הוא הרס תשתיות והותיר את רשימות הנפגעים בתנועה, ככל שצוותי החילוץ הגיעו ליישובים מבודדים ולאתרי עבודה שלא ניתן היה לאמת את מצבם בתחילת האירוע. הדיווחים האחרונים מציבים את מניין ההרוגים המשולב מעל 570 ואת מספר הנעדרים בכמעט 2,000, אך מדובר בספירה תפעולית ולא בחשבון סופי. 12

מה קרה באזור הגבול בהימלאיה

הקריסה שינתה את מערכת הנהרות והפכה אותה לזרם פסולת מהיר במיוחד. מים, בוץ וסלעים שטפו עמקים, פגעו או החריבו בתים, גשרים, כבישים ומתקני אנרגיה הידרואלקטרית. בכמה מקומות נעקרו מבנים מיסודותיהם, ואילו קהילות שלמות על גדות הנהר ואתרי עבודה נקברו או נסחפו. 1314

הנזק ניתק גם קווי חשמל ותקשורת. כתוצאה מכך התקשו הרשויות לדעת מי שרד, ליצור קשר עם יישובים מבודדים ולתאם בין רשימות הנעדרים לבין רישומי נסיעות, עלייה לרגל ותעסוקה.

מניין ההרוגים והנעדרים השתנה ללא הרף

בדיווחים הראשונים ב-26 באוגוסט דובר על כ-160 הרוגים ועל מאות נעדרים. עד 28 באוגוסט כבר דווח כי מספר ההרוגים המשולב עלה על 570, וכי כמעט 2,000 בני אדם עדיין לא אותרו. 912

המניין בנפאל גדל לאחר שהרשויות הוסיפו לרשימת הנעדרים עובדים בפרויקטי אנרגיה הידרואלקטרית ובמחנות עבודה נוספים. לפי הדיווח המקורי, כ-900 עובדי פרויקטים כאלה נוספו לרשימה, אך המספרים הכוללים נותרו נתונים לשינויים, בזמן שהרשויות בדקו שמות, איתרו ניצולים והשיבו גופות.

ברשימות הופיעו גם תיירים זרים ועולי רגל שנסעו לכיוון הר קאילאש — אתר קדוש בהימלאיה. דווח כי נעדרים הגיעו מיותר מ-30 מדינות. המספרים הנוגעים לאזרחי ארצות הברית השתנו בין העדכונים הראשונים: בדיווח אחד נמסר על 47 נעדרים אמריקאים, ובדיווחים מאוחרים יותר על יותר מ-60. אלה היו אנשים שלא ניתן היה לאתר באותו שלב, ולא אנשים שמותם אושר.

החילוץ נתקל בבעיית גישה כמעט בלתי פתירה

משטרת נפאל, הצבא וצוותי מסוקים פינו אלפי ניצולים. הרשויות מסרו כי 3,253 בני אדם חולצו במסוקים, ויותר מ-150 פצועים הועברו לבתי חולים בקטמנדו ובמחוזות הסמוכים. 7

הפעולות הואטו בגלל שכבות בוץ עמוקות ולא יציבות, מדרונות שעלולים לקרוס, גשמים שנמשכו, מפולות חדשות, כבישים שנשטפו ועמקים הרריים צרים. פגיעה בתקשורת הותירה יישובים מסוימים ללא קשר, ומזג אוויר גרוע הגבילו את פעילות המסוקים.

לניצולים נדרשו לא רק חיפושים דחופים, אלא גם מחסה, מזון, טיפול רפואי, מים נקיים ודרכי גישה. בצד הטיבטי, מפולות ונזק למסדרון הגבול הקשו אף יותר על ההגעה לאזור ועל קבלת מידע אמין לגבי מספר הנפגעים והניצולים. הרשויות הסיניות שלחו משאבי חילוץ, ונשיא סין שי ג'ינפינג הורה לחזק את המעקב אחר סכנות של קריסת קרחונים ומפולות. 1015

אגם מחסום יצר סכנה חדשה

הקריסה חסמה את מערכת הנהרות ויצרה במעלה הזרם אגם מחסום — מאגר מים שנוצר כאשר מפולת סלעים או פסולת חוסמת נהר. ככל שהמים הצטברו ועלו על גדותיהם, הרשויות חששו שפריצה של המחסום או הצפה נוספת תשלח גל חדש במורד הנהר ותסכן ניצולים וצוותי חילוץ. 15

האיום מהאגם עצר לזמן קצר את עבודות החילוץ. הפעילות התחדשה לאחר שהרשויות העריכו שהסכנה המיידית ניתנת לניהול, אך הניטור נמשך: גשם נוסף או קריסה נוספת במדרון עלולים לשנות את התנאים במהירות. 15

מדוע היה קשה לחזות את הקריסה

ההסבר המדעי הראשוני הוא שחלק מקרחון נשבר וצנח אל העמק, ובכך סייע להפעיל מפולת מהירה של קרח וסלעים ולגרום לשיטפון. הרצף המדויק של האירועים והגורם שהצית אותו עדיין נחקרים. 6

אירועים כאלה קשים לחיזוי משום שקרח וסלע בגובה רב עלולים לקרוס בפתאומיות בשטח מרוחק ולא נגיש. חיישנים יכולים לזהות תנועה או אנרגיה סייסמית, אך עצם גילוי האזהרה אינו מבטיח שהקהילות במורד הזרם יקבלו התרעה ויוכלו להתפנות לפני שזרם עמוס בבוץ ובפסולת יגיע אליהן.

מערכות התרעה מוקדמת עדיין יכולות להציל חיים כאשר הן משלבות ניטור, תקשורת אמינה, נתיבי פינוי ברורים וקהילות שמוכנות לפעול. עם זאת, יכולתן לחזות כל מפולת פתאומית של קרח וסלע מוגבלת.

שינויי האקלים העלו את הסיכון ברקע — אך לא הוכיחו את סיבת האסון

מדענים אמרו כי אקלים מתחמם עלול לערער את יציבותם של קרח וסלע בגבהים, ולשנות או להגדיל אגמים קרחוניים. בכך הוא עשוי להעלות את הסיכון הבסיסי לאסונות בהימלאיה. 2

אך אין בכך הוכחה ששינויי האקלים לבדם גרמו לקריסה הספציפית הזו. את המנגנון המיידי — קריסת קרחון, תנועת סלעים, חסימת מים ושחרור פתאומי — יש לבחון בנפרד. המסקנה הזהירה ביותר היא שהתחממות עשויה להגדיל את התנאים שבהם סכנות כאלה מתפתחות, בעוד שהחיזוי המדויק שלהן נותר קשה.

נפאל דחתה צוותי חיפוש וחילוץ זרים

נפאל הודיעה כי אינה זקוקה לסיוע זר בחיפוש ובחילוץ, למרות הצעות ממדינות שאזרחיהן נעדרו. דרום קוריאה מסרה כי היא מנהלת מגעים להסדרת סיוע, ובמקביל מתאמת את הטיפול באזרחיה שנעדרו.

העמדה של נפאל הבחינה בין פעולות החילוץ המיידיות לבין הסיוע לטווח הארוך. ממשלות זרות התמקדו בתיאום קונסולרי ובאיתור אזרחיהן, בעוד שנפאל הבהירה כי לאחר שלב החירום יידרשו סיוע כספי, תמיכה טכנית ומאמצי שיקום והתאוששות.

השורה התחתונה

זה היה אסון מתגלגל: קריסה של קרח וסלע בגובה רב יצרה זרם הרסני של מים, בוץ ופסולת; הזרם החריב יישובים ותשתיות חיוניות; והקריסה עצמה יצרה אגם מחסום שאיים להציף את האזור פעם נוספת.

צוותי החילוץ הצליחו להגיע לאלפי בני אדם, אך דרכי הגישה והתקשורת שנפגעו הקשו להעריך את מספר ההרוגים והנעדרים ואת צורכי הניצולים המבודדים. לכן יש להתייחס למספרים הנוכחיים כאל נתונים משתנים, עד שהרשויות ישלימו את פעולות הזיהוי, הרישום והחילוץ.