אסון השיטפונות בנפאל ובטיבט: כך החלה שרשרת האסון ומה ידוע על הנפגעים

האסון החל בבוקר 26 באוגוסט 2026, אף שרבים מהדיווחים הראשונים פורסמו ב־27 באוגוסט ותיארו את ממדי ההרס ואת פעולות החילוץ. קריסה של חלק מקרחון גבוה בהימלאיה גרמה לקרח ולסלעים להתרסק אל קרקעית העמק. המפולת פגעה בנהר ויצרה זרם אדיר של מים, קרח, בוץ וסלעים, ששטף קהילות ותשתיות משני עברי הגבול בין נפאל לטיבט. 410

בימים הראשונים לא היה מספר אחד ומוסכם של הרוגים או נעדרים: הרשויות בנפאל ובסין דיווחו מאזורים שונים ובמועדים שונים, והמספרים השתנו במהירות. דיווחים מוקדמים דיברו על מאות הרוגים ועל יותר מ־1,300–1,500 נעדרים בנפאל ובטיבט. 111316 בעדכון מאוחר יותר צוין כי 547 בני אדם נהרגו בנפאל וחמישה באזור טיבט שבשליטת סין, בעוד שיותר מ־1,500 בני אדם עדיין הוגדרו נעדרים.

איך קריסת הקרחון הפכה לשיטפון בזק

זו לא הייתה הצפה רגילה שנגרמה בעיקר מגשמי מונסון, אלא שרשרת אירועים גאולוגית:

1. חלקו התחתון של קרחון בהרי ההימלאיה קרס בגובה רב.
2. הקרח והסלעים שפגעו בעמק יצרו מפולת עצומה.
3. המפולת נכנסה לנהר הררי ושחררה תערובת מהירה של מים, קרח, בוץ וסלעים.
4. הזרם האדיר דהר במורד העמקים, דרך יישובים, כבישים ומתקני תשתית בנפאל ובטיבט. 410

לפי דיווח הגרדיאן, המכון הגאולוגי של ארצות הברית ייחס רעידה שנמדדה באזור לקריסת סלעים וקרח בקרחון. 10 מדענים ציינו גם כי התחממות האקלים עלולה לערער את יציבות הקרח והסלעים בהרים הגבוהים, אך התרומה המדויקת של שינויי האקלים לאירוע המסוים עדיין נבחנה.

הרס לאורך הציר מג'ירונג לראסווה ולנואקוט

השיטפון פגע במסדרון המקשר בין קטמנדו ללהסה — נתיב המשמש תושבים, עובדים, מטיילים ועולי רגל. בנפאל דווח על הנזק הכבד ביותר במחוזות ראסווה ונואקוט: יישובים, כבישים, גשרים, מבנים ותשתיות חשמל נסחפו או נקברו בבוץ. תצלומי לוויין ותצלומי אוויר הצביעו על הרס נרחב באזור טרישולי שבנואקוט. 4

בצד הטיבטי פגע הזרם במתחם מעבר הגבול בג'ירונג. צוות חילוץ סיני שהגיע למקום דיווח כי מצא שם, לפי הציטוט שפורסם, “לא יותר מהריסות” — תיאור שהמחיש את עוצמת הפגיעה במעבר. 17

הרס הכבישים והגשרים ניתק קהילות שלמות וסיבך את החיפושים. חלק מהעמקים היו נגישים רק מהאוויר או באמצעות פעולות קרקעיות מורכבות, בעוד פסולת, מפולות נוספות ותנאי נהר לא יציבים המשיכו לסכן את המחלצים. 612

החילוץ: מסוקים, חיילים ובית חולים מאולתר

צבא נפאל הוביל את התגובה והפעיל מסוקים, חיילים וצוותים רפואיים בעמקים שנפגעו. הצבא גייס 12 מסוקים, הקים בית חולים שדה זמני, חילץ מהאוויר לפחות 114 בני אדם ופינה לפחות 25 פצועים קשה לקטמנדו. 19

צוותי החיפוש נעזרו בסריקות אוויריות ופעלו בתנאי שטח תלולים, כאשר הדרכים והגשרים באזור נפגעו קשות. בדיווחים הוזכרו גם רחפנים, סירות וחילוצים טכניים באמצעות חבלים, אך לא פורסמו באופן עקבי נתונים מדויקים לגבי כל אחד מסוגי הפעולות. המספר המתועד בבירור הוא חילוץ אווירי של לפחות 114 בני אדם. 619

החיפושים התרחבו כאשר המחלצים איתרו אנשים שנלכדו במתקנים ובקהילות מבודדות. אתרי אנרגיה הידרואלקטרית הפכו לנקודות מרכזיות בפינוי, אך הגישה אליהם נותרה קשה משום שהמים והמפולות שינו את תוואי העמקים. 619

אגם חדש יצר סכנה נוספת

המפולת חסמה את זרימת המים במעלה הנהר ויצרה אגם סכר טבעי. נפאל וסין הזהירו כי המים הכלואים עלולים לעלות על גדותיהם או לפרוץ את המחסום, ולגרום לגל הצפה נוסף בזמן שפעולות החילוץ עדיין נמשכות. 1

בדיווחים מוקדמים הוזכרו שני אגמים, אך תיקון של רויטרס הבהיר כי החשש המרכזי נגע לאגם אחד שחצה את הגבול. הסכנה אילצה את הרשויות לעקוב אחר מפלס המים, לעצור או לשנות חלק מהפעולות ולפנות אנשים מאזורים שעלולים להיפגע מהצפה משנית. בהמשך דווח כי הסיכון מהאגם הפך לנשלט במידה שאפשרה לחדש את פעולות החילוץ. 17

מטיילים זרים ועולי רגל להר קאילאש בין הנעדרים

חשיבותו של הנתיב לתיירות ולעלייה לרגל גרמה לכך שמספר גדול מהנעדרים היו אזרחים זרים. בנפאל, כ־500 מבקרים זרים נכללו ברשימת האנשים שלא ניתן היה ליצור איתם קשר באחד הדיווחים. במחוז ג'ירונג שבטיבט, 260 מתוך 558 הנעדרים שדווחו היו זרים. 6

גורמים אמריקניים מסרו שכ־90 אזרחים אמריקנים עלולים היו להיות באזור האסון, ואישרו כי שלושה מהם חולצו בשלב זה. 10 גם אזרחים הודיים היו קבוצה גדולה בקרב הנעדרים. סוכנות נסיעות הודית מסרה כי איבדה קשר עם כ־30 בני אדם מתוך קבוצת עלייה לרגל שמנתה כמעט 60 איש ונעה לעבר הר קאילאש, כולל בנו של בעל הסוכנות, ששימש כמדריך. 5

משפחות מחוץ לאזור האסון התמודדו עם פער מידע קשה: התקשורת קרסה, הכבישים נחסמו, והרשויות עדיין לא פרסמו רשימות מלאות של ההרוגים והנעדרים. 69

נפאל דחתה צוותי חילוץ זרים

כמה מדינות הציעו סיוע בזמן שממשלות ניסו לאתר את אזרחיהן. דרום קוריאה הכינה תמיכה באמצעות צוות תגובה מהירה, ומדינות נוספות הציעו עזרה. עם זאת, משרד החוץ של נפאל מסר בהמשך כי אין צורך בצוותי חיפוש וחילוץ זרים, ודחה את ההצעות. 1116

לכן יש להתייחס בזהירות לדיווחים שלפיהם נפאל התירה באופן כללי לצוותי חילוץ זרים לפעול בשטחה. לפי התיעוד הזמין, המעורבות הבינלאומית התמקדה בתיאום דיפלומטי, באיתור אזרחים, בסיוע הומניטרי ובאפשרות לתמיכה טכנית — ולא בפריסה רחבה של צוותי חילוץ זרים. 1116

מדוע קשה להשוות בין מספרי ההרוגים והנעדרים

הנתונים השתנו במהירות מכמה סיבות: נפאל וסין פרסמו נתונים נפרדים, רשימות הנעדרים כללו תושבים ומבקרים לפי שיטות שונות, והחיפושים נמשכו לאורך מסדרון נהר ארוך שנפגע קשות. דיווחים שפורסמו בהפרש של פחות מיממה הציגו מספרים שונים באופן משמעותי. 12411

המסקנה הברורה ביותר בשלב זה אינה מספר משולב יחיד, אלא ממדי החירום: מאות בני אדם אושרו כהרוגים, יותר מ־1,500 דווחו כנעדרים בעדכונים מאוחרים יותר, מעבר ג'ירונג ואזורים במחוזות הגבול של נפאל נהרסו, והמחלצים נאלצו לפעול תחת איום מתמשך של הצפה נוספת. 1718