משאל העם באיסלנד על האיחוד האירופי: מה באמת עומד על הפרק

משאל העם באיסלנד ב־29 באוגוסט עלול להישמע כמו הצבעה בעד או נגד הצטרפות לאיחוד האירופי. אבל זו אינה השאלה שעל פתק ההצבעה: האזרחים מתבקשים להחליט אם הממשלה צריכה לחדש את המשא ומתן על תנאי הצטרפות אפשרית לאיחוד. 23

ההבדל הזה חשוב. תוצאת "כן" לא תהפוך את איסלנד לחברה באיחוד, אלא תפתח מחדש תהליך הצטרפות ארוך, מורכב ולא ודאי. תוצאת "לא" תשמר את יחסיה הנוכחיים של איסלנד עם אירופה — ועלולה להרחיק את שאלת החברות מהזירה הפוליטית לשנים.

מה בדיוק מצביעים?

השאלה היא אם לפתוח מחדש את שיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי. איסלנד הגישה בקשה להצטרף ב־2009, והמשא ומתן הוקפא ב־2013. עד אז נפתחו 27 פרקי משא ומתן, ו־11 מהם נסגרו באופן זמני. 23

לכן, הצבעת "כן" תהיה מנדט לנהל משא ומתן — לא הוראה לחתום על הסכם הצטרפות. הממשלה דיברה על אפשרות לחידוש רשמי של השיחות כבר ב־2027, אך גם במקרה כזה התהליך צפוי להימשך שנים, ותוצאותיו אינן ידועות מראש. 23

אם יושג הסכם, אזרחי איסלנד יצביעו שוב בשאלה אם לקבל את תנאי החברות. נוסף על כך, ההסכם יצטרך לקבל את אישורן פה אחד של כל 27 מדינות האיחוד. 23

ראש הממשלה קריסטרון פרוסטדוטיר הגדירה את המשאל כמחייב מבחינה פוליטית עבור ממשלתה, אף שמבחינה משפטית מדובר במשאל מייעץ. 23

מדוע הסקרים נראים סותרים?

הימים האחרונים של הקמפיין מצביעים על מרוץ צמוד באמת, ולא על מגמה ברורה.

• סקר של מכון מסקינה, שנערך בין 21 ל־25 באוגוסט, מצא 51.3% תמיכה בחידוש השיחות לעומת 48.7% שהתנגדו לכך. 4
• סקר מוקדם יותר של גאלופ מצא שוויון של 46% לכל צד, כאשר 8% מהנשאלים טרם החליטו. 3
• בסקר גאלופ מאוחר יותר, שנערך בין 24 ל־27 באוגוסט, 51.6% התנגדו לפתיחת השיחות מחדש, לפי דיווח שפורסם ב־28 באוגוסט. 12

אין הכרח שמדובר בסתירה של ממש. הסקרים נערכו במועדים שונים, על ידי מכונים שונים ובקרב ציבור שממילא חלוק כמעט שווה בשווה. שיעור ההצבעה, החלטת המתלבטים ושיטת הדגימה עשויים להכריע את התוצאה. המסקנה הזהירה היא שהמשאל צמוד מכדי לחזות את תוצאותיו — לא שסקר יחיד מוכיח שינוי מגמה יציב.

כיצד הביטחון באזור הארקטי שינה את הוויכוח?

בזירה הבינלאומית מוצג המשאל לעיתים קרובות כהצבעת ביטחון, משום שאיסלנד נמצאת במיקום אסטרטגי בצפון האוקיינוס האטלנטי ובאזור הארקטי. איסלנד חברה בנאט״ו, אין לה צבא קבע, והיא נשענת על קשרי הביטחון שלה בצפון האוקיינוס האטלנטי, ובהם יחסי ההגנה עם ארצות הברית.

הצהרותיו של דונלד טראמפ בנוגע לגרינלנד הוסיפו לתחושת אי־הוודאות בקרב איסלנדים רבים. במקביל, הפעילות הצבאית והקמת התשתיות של רוסיה באזור הארקטי חידדו את החששות לגבי הכיוון האסטרטגי של האזור.

תומכי חידוש השיחות טוענים כי תיאום מוסדי הדוק יותר עם אירופה עשוי להעניק לאיסלנד מנוף מדיני וכלכלי נוסף, ככל שהמאבק על הקוטב הצפוני מתגבר. מבחינתם, הצבעת "כן" היא דרך לצמצם סיכונים ולבדוק אילו ערבויות והסדרים ניתן להשיג — לא תחליף לנאט״ו או ליחסי ההגנה עם ארצות הברית. 3

המתנגדים מגיעים למסקנה הפוכה. הם טוענים שהאיחוד האירופי אינו תחליף לנאט״ו, וכי הסדרי ההגנה הקיימים של איסלנד כבר מספקים לה את הערובה הביטחונית המרכזית. לשיטתם, השתלבות עמוקה יותר באירופה עלולה לצמצם את חופש הפעולה הלאומי בלי לספק התחייבות ביטחונית מקבילה. 3

כך, סוגיית הביטחון מחזקת את הטיעונים של שני המחנות. המחלוקת אינה רק בשאלה אם איסלנד מרגישה מאוימת, אלא גם בשאלה מהו המענה הבטוח יותר: אינטגרציה אירופית או שליטה ריבונית.

הדיג הוא ההתנגדות המקומית החזקה ביותר

הנושא הרגיש ביותר מבחינת רבים מהמתנגדים הוא הדיג. הם חוששים שחברות באיחוד האירופי תחליש את שליטתה של איסלנד במימי הדיג ובמערכת מכסות הדיג, בשל מדיניות הדיג המשותפת של האיחוד. הדיג קשור עמוקות לכלכלה, לזהות הלאומית ולהיסטוריה של איסלנד, שנאבקה לאורך השנים על השליטה במימיה הטריטוריאליים. 35

התומכים משיבים שדחיית השיחות תוותר מראש על האפשרות לבדוק אילו הסדרים ניתן להשיג. מבחינתם, המשא ומתן יוצר מנוף: איסלנד תוכל להציג דרישות, לבחון את עמדת האיחוד ולהביא בפני הציבור הסכם ממשי להצבעה בהמשך. 3

לכן המשאל אינו בחירה פשוטה בין אירופה לבין בידוד. איסלנד כבר חברה באזור הכלכלי האירופי (EEA), ולכן נהנית מגישה לשוק האחיד של האיחוד גם בלי להיות חברה בו. השאלה המעשית היא אם הקשר הקיים מספיק, או אם איסלנד צריכה להשיג השפעה גדולה יותר בקבלת ההחלטות האירופית — במחיר של משא ומתן על תחומים רגישים כמו דיג. 12

פער בין דורות ובין אזורים

הקמפיין משקף גם תפיסות שונות של ביטחון לאומי ועצמאות. מצביעים צעירים ועירוניים נוטים בדרך כלל לגלות פתיחות רבה יותר לחידוש השיחות, ומדגישים יציבות כלכלית, השפעה באירופה והגנה מפני אי־ודאות גיאופוליטית. מצביעים מבוגרים יותר, תושבי אזורים כפריים ואנשים הקשורים לענף הדיג נוטים להדגיש אוטונומיה, שליטה במשאבי טבע וזיכרון של מחלוקות קודמות עם בריסל. 34

החלוקה אינה מוחלטת, אך היא מסבירה מדוע קשה לתייג את הוויכוח כמאבק פשוט בין שמאל לימין. צד אחד רואה בריבונות את היכולת לקבל החלטות לבד. הצד האחר רואה בביטחון את היכולת לצבור מספיק כוח קולקטיבי כדי לא להידחק הצידה על ידי מדינות ושווקים גדולים יותר.

מה תסמן הצבעת "כן"?

תוצאה חיובית תוביל ל:

• חידוש המשא ומתן על הצטרפות איסלנד לאיחוד האירופי;
• הפעלה מחדש של התהליך שהחל בעקבות בקשת ההצטרפות מ־2009;
• פתיחה מחודשת של שאלות הנוגעות לדיג, לריבונות ולתנאי היחסים בין איסלנד לאיחוד; וכן
• השארת ההחלטה הסופית על החברות למשאל עם עתידי, בכפוף לאשרור פה אחד של מדינות האיחוד. 23

היא לא תהפוך את איסלנד לחברה באיחוד, לא תפתור מיד את מחלוקת הדיג ולא תבטיח שהמשא ומתן יסתיים בהסכם. היא תעניק לאיסלנדים הזדמנות לקבל מידע על התנאים שניתן להשיג לפני שיקבלו החלטה סופית.

ומה תסמן הצבעת "לא"?

תוצאה שלילית תשאיר את איסלנד מחוץ לאיחוד, תוך שמירה על הגישה הקיימת לשוק האחיד האירופי דרך ה־EEA. היא גם צפויה להקפיא את רעיון ההצטרפות בעתיד הנראה לעין, במיוחד משום שפרוסטדוטיר הציגה את המשאל כרגע אפשרי של "עכשיו או לעולם לא" לחידוש התהליך. 12

הצבעת "לא" לא תוציא את איסלנד מנאט״ו, לא תשנה את הסכם ההגנה שלה עם ארצות הברית ולא תנתק את קשריה הכלכליים עם אירופה. היא פשוט תדחה את הצעד הבא בדרך למשא ומתן על חברות ותשמר את המצב הקיים.

ההחלטה שמאחורי ההחלטה

ב־29 באוגוסט האיסלנדים אינם בוחרים בחברות מיידית באיחוד האירופי. הם בוחרים אם להשקיע הון פוליטי בבדיקה של משמעות החברות האפשרית, בתקופה שבה הסביבה הארקטית והיחסים הטרנס־אטלנטיים נעשו בלתי צפויים יותר.

הטיעון בעד הוא טיעון בעד מידע, מנוף מדיני ותיאום הדוק יותר עם אירופה. הטיעון נגד הוא טיעון בעד ריבונות, שליטה בדיג ואמון במסגרת הביטחון האטלנטית הקיימת של איסלנד. כשהסקרים מצביעים לכיוונים שונים והפערים קטנים, ייתכן שהתוצאה תיקבע פחות על ידי תיאוריה גיאופוליטית רחבה ויותר על ידי השאלה איזו הגדרה של ביטחון משכנעת את המצביעים.