מדוע מחירי הנפט ירדו ביום שישי — ולמה ונצואלה עשויה להיות חשובה יותר בהמשך

בקצרה: הירידה ביום שישי נבעה בעיקר משינוי בהערכת השוק לגבי מצר הורמוז, ולא מהגעתו המיידית של נפט ונצואלי חדש. לאחר שספינות המשיכו לעבור בחלקן במצר, ובמקביל גברו הסימנים למאמצים דיפלומטיים שעשויים לאפשר תנועה סדירה יותר, הסוחרים צמצמו חלק מפרמיית השיבוש שנוספה למחירי הנפט. לפי Reuters, ברנט ו־WTI היו בדרך לירידות שבועיות של כ־5.1% וכ־4.5%, בהתאמה.

סיפור ונצואלה חשוב מסיבה אחרת: הוא עשוי לשנות את מפת האספקה העולמית לאורך זמן — אך רק אם ההסדר שעליו דווח יהפוך להסכם בר־ביצוע, ימשוך השקעות ויוביל לעלייה ממשית בהפקה.

מדוע הנפט ירד ביום שישי?

הסיכון במצר הורמוז תומחר מחדש

במצב שגרה עובר דרך מצר הורמוז כ־20% מאספקת הנפט העולמית, ולכן גם שינוי חלקי בתנועת הספינות עשוי להשפיע במהירות על המחירים. 16 במהלך השבוע הגיבו הסוחרים לסימנים לכך שנפט עדיין יוצא מהמפרץ הפרסי, וכן למאמצים דיפלומטיים של איראן ועומאן שעשויים לתמוך בהסדר רחב יותר לפתיחת נתיבי השיט. 1

אין פירוש הדבר שהשיבוש הסתיים. Reuters דיווחה כי המעבר של כלי שיט המובילים סחורות ירד לשפל של שלושה חודשים, ודיווחים נוספים תיארו זרימות לא יציבות שעדיין נמוכות מהרמות שלפני העימות. 1 החישוב של השוק היה מצומצם יותר: הסבירות להשבתה ממושכת וכמעט מוחלטת של המצר נראתה נמוכה מבעבר, ולכן ניתן היה להסיר חלק מפרמיית המחסור ממחירי הנפט.

הערכה נפרדת שצוטטה ב־Trading Economics העמידה את יצוא הנפט מהאזור על כ־15–16 מיליון חביות ביום — עדיין 7–8 מיליון חביות פחות מהרמה שלפני המלחמה, אך מעל השפל של כ־5–6 מיליון חביות ביום שנרשם במרץ. הנתונים האלה מסבירים כיצד המחירים יכולים לרדת גם כאשר מצב האספקה הפיזי עדיין נפגע באופן קשה.

לחץ כלכלי נתפס כאיום קטן יותר מהסלמה צבאית

השווקים פירשו גם את הרחבת הלחץ הכלכלי האמריקאי על איראן כאיום מיידי פחות על אספקת הנפט, בהשוואה להסלמה צבאית שעלולה לשבש עוד יותר את השיט או לפגוע בתשתיות היצוא. לפי Reuters, מסיבה זו הסוחרים כמעט שלא הגיבו למערך הסנקציות האחרון.

לכן הירידה השבועית לא הייתה הימור פשוט על כך שהמתיחות נעלמה. זו הייתה הערכה יחסית: זרימות חלקיות והאפשרות להתקדמות דיפלומטית הציעו תרחיש אספקה פחות חמור מהתרחיש של התרחבות העימות.

מה משנה ההכרזה על ונצואלה?

Reuters דיווחה כי הנשיא דונלד טראמפ הכריז על מהלך אמריקאי להשגת שליטה בכחמישית מעתודות הנפט של ונצואלה. לדבריו, ההסדר יעניק לחברות אמריקאיות תפקיד בשיקום תעשיית האנרגיה הפגועה במדינה ויסייע לספק נפט לשוק האמריקאי. טראמפ סיפק מעט פרטים, אך אמר כי ארצות הברית השיגה, באמצעות שותפות עם עסקים פרטיים, שליטה ברוב של יותר מ־65 מיליארד חביות מעתודות הנפט המוכחות של ונצואלה. 17

דיווח מוקדם יותר של Reuters תיאר משא ומתן שנועד להעניק לארצות הברית גישה ארוכת טווח לשדות נפט בוונצואלה, כדי שחברות אמריקאיות יפתחו אותם. אם הסדר כזה יהיה יציב מבחינה משפטית וימשוך הון, הוא עשוי בהמשך:

• להגדיל את יצוא הנפט הוונצואלי לבתי זיקוק בחוף המפרץ האמריקאי;
• להעניק לבתי הזיקוק בארצות הברית גישה רבה יותר לנפט כבד ממקור קרוב יחסית;
• להפחית את התלות בחלק מהספקיות החלופיות; ולה
  -וסיף גמישות לאספקה שאינה מנוהלת בידי אופ״ק בחצי הכדור המערבי.

אלה השפעות אפשריות, לא תוצאות מיידיות. הדיווחים הזמינים אינם מאשרים את רשימת השדות, מבנה החכירה והמכרזים, היקפי האספקה המובטחים או תנאים ספציפיים אחרים שהוזכרו בטענות המקוריות. המסגור המאושר של Reuters הוא יוזמה אמריקאית להשגת גישה לחלק משמעותי מעתודות ונצואלה ולפיתוחן. 17

מדוע ונצואלה לא יכולה להציף את השוק במהירות?

לוונצואלה עתודות מדווחות של כ־303 מיליארד חביות — כ־17% מהעתודות העולמיות — אך התפוקה שלה נותרה חלק קטן מהפוטנציאל, לאחר שנים של תת־השקעה, ניהול כושל, סנקציות ותשתיות מתדרדרות. חלק גדול מהמשאב הוא נפט כבד באזור אורינוקו, ולכן ההפקה והעיבוד שלו דורשים מתקנים ייעודיים.

התאוששות משמעותית תדרוש הרבה יותר מחתימה על הסכם. המפעילים יצטרכו לשקם בארות, להבטיח אספקת חשמל אמינה, לתקן צינורות ומסופים, לספק יכולות לשדרוג נפט כבד וזיקוק, ולהתמודד עם סיכונים משפטיים, ביטחוניים ומסחריים. Reuters תיארה את האתגר כפרויקט של שנים, ולא כהזדמנות להגדלה מהירה של התפוקה.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד למחירי הנפט. כותרת על גישה לעתודות יכולה להשפיע על ציפיות המשקיעים ועל שווי החברות שעשויות להשתתף בהשקעות. היא אינה מוסיפה מיד חביות שניתן לייצא לשוק העולמי. בטווח הקצר, מחירי הנפט רגישים הרבה יותר לתנועת הספינות בהורמוז, ליצוא מהמפרץ, למלאים ולביקוש — מאשר לחביות מוונצואלה שעשויות להגיע רק בעוד שנים.

האם ונצואלה עשויה להחליש את השפעת אופ״ק?

ייתכן, אך בעיקר בשוליים ובהדרגה. אם השקעות בגיבוי אמריקאי ישקמו בסיס אספקה ונצואלי גדול ואמין, תפוקה רבה יותר מחצי הכדור המערבי תוכל להתחרות באספקה המנוהלת בידי אופ״ק. הדבר עשוי להפוך את תיאום הקיצוצים לאפקטיבי פחות עבור סוגים מסוימים של נפט כבד וגופריתי, ולהעניק לבתי הזיקוק בארצות הברית חלופות נוספות.

עם זאת, הדבר לא יבטל אוטומטית את תפקידה המרכזי של אופ״ק בתמחור הנפט. ההשפעה של הקרטל תלויה בגודל התפוקה הזמינה ובאמינותה, בכושר הייצור העודף, בביקוש העולמי וביכולת של היצואניות הגדולות לפעול בתיאום. עתודות גדולות אינן שקולות לתפוקה מיידית, ומערכת ההפקה של ונצואלה עדיין מתמודדת עם מכשולים משמעותיים.

הדיווחים שסופקו גם אינם מאשרים באופן עצמאי טענות שלפיהן ונצואלה נערכת לפרוש מאופ״ק, או שמכירות נפט ונצואלי בניהול אמריקאי כבר הניבו יותר מ־13 מיליארד דולר. יש להתייחס לפרטים האלה כאל טענות שלא אומתו, ולא להסיק מהם מסקנות על השוק.

מה כדאי לעקוב אחריו כעת?

המדד החשוב ביותר בטווח הקצר הוא השאלה אם תנועת הספינות במצר הורמוז תמשיך לגדול או תתהפך. התאוששות מתמשכת תמשיך להסיר ממחירי הנפט את פרמיית הסיכון הקשורה למלחמה; מתקפות מחודשות, כישלון בשיחות או ירידה חדה ביצוא עלולים להחזיר אותה במהירות. הדיווח של Reuters שלפיו המצר מעביר כ־20% מאספקת הנפט העולמית מסביר את הרגישות הגבוהה של השוק.

במקרה של ונצואלה, הראיות המכריעות יהיו תפעוליות: חוזים חתומים, מימון, פעילות בשדות, תשתיות משוקמות ועלייה מדודה בתפוקה. עד שאלה יופיעו, עדיף להבין את ההכרזה כסיפור אסטרטגי על מקורות אספקה עתידיים — ולא כסיבה לכך שמחירי הנפט ירדו ביום שישי.

השורה התחתונה: חולשת הנפט ביום שישי שיקפה בעיקר תרחיש פחות קטסטרופלי במצר הורמוז, לאחר שחלק מהזרימות נמשך והסימנים הדיפלומטיים השתפרו. היוזמה בוונצואלה עשויה בעתיד להרחיב את אספקת הנפט המזוהה עם ארצות הברית ולהפחית במידה מסוימת את המנוף של אופ״ק, אך התשתיות הפגועות וסיכוני הביצוע הופכים עלייה משמעותית בתפוקה לאפשרות של שנים — לא לזעזוע מחירים מיידי.