ארה״ב מגבירה את הלחץ על ישראל: האלימות בגדה והסיכון להפסקת האש בעזה

ההתפתחויות ב-26 באוגוסט שיקפו לחץ אמריקני פומבי וחריג על ישראל בשתי חזיתות נפרדות אך קשורות: אלימות מתנחלים בגדה המערבית והסכנה לעתיד הפסקת האש בעזה ולתוכנית פירוק חמאס מנשקו. בשני המקרים עמד במרכז חשש אסטרטגי אחד: צעדים שמוצגים כאמצעי ביטחוני עלולים לערער מהלכים דיפלומטיים שבהם תומכת ארה״ב.

המפגש בתל אביב והמסר האמריקני

לפי דיווחים, משלחת אמריקנית נזפה בבכיר ישראלי על מה שתיארה כאלימות מתנחלים מתגברת וחמורה בגדה המערבית הכבושה. המשלחת הזהירה כי ישראל אינה יכולה להניח שתמיכת ארה״ב מובטחת בכל מצב, וביקרה אלימות, ביזה ותקיפות נגד פלסטינים ונגד רכושם. לפי הדיווח, הביקור נקשר גם לדיון ביטחוני ישראלי שכינוסו התבקש על ידי וושינגטון. 16

עם זאת, חשוב לסייג: המקור הזמין הוא דיווח על הפגישה ולא תמליל רשמי או הודעה מוסמכת. לכן יש להתייחס בזהירות לניסוח המדויק שיוחס למשלחת. התמונה הרחבה יותר — דאגה אמריקנית גוברת — נתמכת בדיווחים נוספים ובפעילות פומבית של מחוקקים אמריקנים.

מדוע המפגש הגיע אחרי הערכת המצב של נתניהו

יומיים קודם לכן קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו הערכת מצב במפקדת פיקוד המרכז של צה״ל. בדיון השתתפו שר הביטחון ישראל כ״ץ, הרמטכ״ל אייל זמיר ובכירי צבא ומודיעין. 7

הדיון התקיים על רקע אזהרות שהגיעו מתוך מערכת הביטחון הישראלית עצמה. לפי הדיווחים, מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, הזהיר כי ״פשיעה לאומנית״ — המונח שבו השתמשו הדיווחים לתיאור תקיפות מתנחלים — עלולה להצית הסלמה רחבה יותר בגדה. הוא אף הזהיר כי חיילים מוסטים ממשימות סיכול טרור כדי לטפל באירועים מסוג זה. 36

העיתון ג׳רוזלם פוסט דיווח בנפרד כי זמיר התריע מפני סכנת ״פיצוץ״ בגדה. 2 משמעות הדברים היא שאלימות מתנחלים הוצגה לא רק כבעיה של אכיפת חוק או כמחלוקת פוליטית, אלא כאיום ישיר על שיקולי הביטחון של ישראל.

קוסרה והביקורת החריגה של השגריר האמריקני

הביקורת האמריקנית הפכה לפומבית במיוחד בעקבות מצור על בתים פלסטיניים בכפר קוסרה, בהם ביתה של משפחה פלסטינית-אמריקנית. השגריר האמריקני בישראל, מייק האקבי, כינה את האירוע ״מעשה טרור מחריד״ ואמר כי שגרירות ארה״ב לחצה על הכוחות הישראליים לפעול.

האקבי נחשב לתומך בולט בישראל ובתנועת ההתנחלות, ולכן עוצמת ההתבטאות הייתה חריגה במיוחד. בהמשך דיווחה רויטרס כי הוא הזהיר מתנחלים שלא להשתלט על רכוש השייך לפלסטינים-אמריקנים, ואמר כי המעורבים עלולים לעמוד בפני סנקציות אמריקניות.

פרשת קוסרה העניקה למחלוקת הדיפלומטית מוקד מוחשי: האם ישראל מוכנה ויכולה למנוע תקיפות נגד פלסטינים, להגן על אזרחים אמריקנים ולהעמיד את האחראים לדין.

הלחץ מהקונגרס

ב-26 באוגוסט קראו 45 מתוך 47 הסנאטורים הדמוקרטים לנתניהו לטפל במה שכינו עלייה חדה באלימות המתנחלים בגדה. במכתבם דרשו המחוקקים לתת למשטרה ולצבא הישראליים הנחיות ברורות למנוע עימותים אלימים ולהתערב בהם, בלי קשר לזהות האחראים. הם גם קראו לחקור את מותם של תשעה אמריקנים שנהרגו בגדה מאז ינואר 2022. 1

ההתערבות של הסנאטורים אינה משקפת בהכרח עמדה אחידה של ממשלת ארה״ב, ואין לבלבל בינה לבין המשלחת שעליה דווח בתל אביב. עם זאת, היא המחישה כי האלימות בגדה הפכה לסוגיה משמעותית בוושינגטון — ולא רק בדיוני הביטחון בישראל.

מה קבע האו״ם — ומה עדיין לא הוכח

האו״ם העלה בפני מועצת הביטחון את סוגיית ההחרפה בתקיפות של מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים ונגד רכושם. 13 מחוקקים אמריקנים ודיווחים נוספים תיארו את האלימות כמגמה מתגברת, ובחלק מהדיווחים נטען כי היא הגיעה לרמות שיא או ל״שיא של כל הזמנים״.

עם זאת, החומרים הזמינים כאן אינם כוללים מאגר נתונים מלא ואינם מבססים מסקנה סטטיסטית מוסכמת על כלל הגורמים. הניסוח הזהיר ביותר הוא שהדיווחים של האו״ם אישרו דאגה מתמשכת מפני הסלמה, בעוד שהטענה לרמת שיא של כל הזמנים צריכה להישאר מיוחסת למקורות ולא להיות מוצגת כעובדה מוסכמת וסופית.

האזהרה המקבילה מעזה

באותו יום הזהיר ניקולאי מלאדנוב, הנציג הבכיר של מועצת השלום לעזה, במועצת הביטחון של האו״ם כי כישלון תהליך הפסקת האש בין ישראל לחמאס עלול להפוך ל״נקודת אל-חזור״. לדבריו, חזרה ללחימה מלאה תשאיר את הצדדים ללא מפת דרכים שאליה יוכלו לחזור, ללא ממשל שיוכל להיפרס וללא תשתית שנותרה לשיקום. 19

מלאדנוב מתח ביקורת גם על המשך התקיפות הישראליות. טענתו הייתה שתקיפות שאינן מגיבות לאיום מיידי, או שאינן מתבצעות במסגרת מנגנון התיאום שנועד למנוע חיכוך, עלולות לפגוע בתהליך ולהקשות על פירוק חמאס מנשקו.

מטרת-העל שהציגה מועצת השלום נותרה פירוק מוחלט של הנשק ברצועה ומעבר משלטון של קבוצות חמושות לממשל אזרחי. 17 לכן הביקורת של מלאדנוב על ישראל לא הייתה תמיכה בחמאס, אלא טענה שפעולות צבאיות עשויות להניב הישגים ביטחוניים מיידיים ומוגבלים — אך לגרום נזק אסטרטגי רחב יותר להפסקת האש ולתהליך פירוק הנשק.

המחלוקת המרכזית: מי קובע את סדר הפעולות

לפי הדיווחים, עמדת ישראל היא שצה״ל ימשיך לפעול לפירוז הרצועה בכל האמצעים הדרושים. נתניהו דחה גם את האפשרות שישראל תיסוג לפני שחמאס יתפרק לחלוטין מנשקו, לפי הדיווחים על הצעת מועצת השלום.

מכאן נוצר העימות המעשי המרכזי:

• הדגש הישראלי: יש להמשיך את הלחץ הצבאי עד להסרת הנשק והיכולת הצבאית של חמאס.
• הדגש של מועצת השלום: תקיפות מתמשכות עלולות לערער את הפסקת האש, למנוע מממשל מעבר להיפרס ולחסל את התנאים הפוליטיים הדרושים לפירוק נשק שניתן לאמת.

מועצת השלום גם מתחה ביקורת על הפער בין התחייבויות חמאס לבין המציאות בשטח. לפי הדיווחים על מפת הדרכים, חמאס הסכים רשמית לתהליך שיוביל לפירוקו מנשק ולהעברת סמכויות השלטון, אך אנליסטים הזהירו כי יישום ההתחייבויות עדיין אינו ודאי.

מדוע מנגנוני יישום הם הנקודה הקריטית

השאלה אינה רק אם חמאס התחייב באופן רשמי להתפרק מנשקו. השאלה היא אם ההסדר כולל נהלים מעשיים לאימות הוצאת הנשק מכלל שימוש, ליישוב מחלוקות, לטיפול בהפרות נטענות ולחידוש התהליך לאחר הפרה.

למנגנונים האלה חשיבות מיוחדת משום ששני הצדדים יכולים להציג שימוש בכוח כהגנה עצמית, ובמקביל להאשים את הצד השני בהפרת ההסכם. ללא דרך אמינה לאשר עמידה בתנאים ולנהל הפרות, כל תקרית עלולה להפוך לסיבה לנטישת מפת הדרכים — במקום לבעיה שהתוכנית מסוגלת להכיל ולפתור. מכון וושינגטון הגדיר את הסכמת חמאס לפריצת דרך פוליטית, אך הדגיש כי קיימת אי-ודאות משמעותית לגבי היישום.

המשמעות הרחבה

ההתפתחויות ב-26 באוגוסט הצביעו על כך שוושינגטון מתייחסת יותר ויותר לתקיפות מתנחלים בגדה ולתקיפות בעזה כאל סוגיות שחורגות ממדיניות הביטחון המיידית של ישראל. בגדה הזהירו מפקדים ישראלים כי אלימות מתנחלים עלולה ללבות הסלמה פלסטינית רחבה. בעזה הזהירה מועצת השלום כי המשך הפעילות הצבאית עלול להרוס את המסגרת שנועדה להביא לפירוק חמאס מנשקו.

המסר המשותף היה אסטרטגי, ולא רק הצהרתי: תמיכת ארה״ב אינה מבטלת את המחירים של צעדים שמערערים את היציבות בשטחים, מסכנים אזרחים אמריקנים או מחלישים הסדרים דיפלומטיים. עם זאת, מהדיווחים עולה כי לא הושגה עדיין הכרעה. ישראל המשיכה להעמיד בראש סדר העדיפויות את המערכה נגד חמאס, בעוד גורמים ומחוקקים אמריקנים קראו לריסון, לאחריות ולשימור התהליך המדיני.