הקרקע העולמית נשחקת — והפתרונות כבר ידועים

התמונה שמציג הדוח

ההערכה המקיפה השנייה של ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO) על מצב משאבי הקרקע בעולם מציירת תמונה מדאיגה: ברוב האזורים שנבדקו הקרקע נמצאת במצב בינוני, ירוד או ירוד מאוד, ובמקרים רבים מצבה ממשיך להידרדר. עם זאת, הדוח מדגיש כי אין מדובר בגזירת גורל — שיטות מוכחות לשיקום ולניהול בר־קיימא כבר קיימות, אך הן עדיין אינן מיושמות בהיקף הנדרש.

חשוב לסייג: הנתונים באחוזים מתייחסים להערכות אזוריות ותת־אזוריות, ולא לשיעור המדויק מכלל שטח היבשה בעולם. 47

יותר הידרדרות משיפור

ב־52.5% מהאזורים ותתי־האזורים שנבדקו הוערך ניהול הקרקע כירוד או ירוד מאוד. רק 14% קיבלו דירוג של ניהול טוב או טוב מאוד. בהשוואה להערכה הקודמת, שפורסמה ב־2015, 58% מהאזורים דיווחו על הידרדרות במצב הקרקע, בעוד שרק 10% דיווחו על שיפור. 457

הלחץ על הקרקע רק גבר בתקופה הזו: אוכלוסיית העולם גדלה בכ־800 מיליון בני אדם, והשטח שנקצר עבור גידולים חקלאיים מרכזיים התרחב בכ־80 מיליון הקטר. 37

מדוע הקרקע חיונית כל כך?

קרקע בריאה אינה רק מצע לגידול צמחים. היא תומכת בכ־95% מייצור המזון, מספקת בית גידול לכ־59% מהמגוון הביולוגי היבשתי ומהווה את מאגר הפחמן השני בגודלו בכדור הארץ, אחרי האוקיינוסים. 7

לכן, פגיעה בקרקע עלולה להוביל לירידה ביבולים, לפגיעה במערכות אקולוגיות ולהיחלשותו של אחד ממאגרי הפחמן החשובים המסייעים למתן את שינויי האקלים.

שחיקה היא האיום הנפוץ ביותר

שחיקת קרקע — סחיפת שכבת הקרקע העליונה באמצעות מים, רוח או פעילות אנושית — זוהתה כבעיה הנפוצה ביותר. ב־81% מההערכות האזוריות היא דווחה כבעיה שאינה מנוהלת כראוי. לצד השחיקה, הדוח מצביע על ירידה בפחמן האורגני בקרקע, שימוש לא מאוזן בחומרי הזנה, פגיעה במגוון הביולוגי של הקרקע, המלחה, זיהום ואיטום קרקע בשל התרחבות עירונית. 57

הפתרונות קיימים — אבל קשה ליישם אותם

ה־FAO קורא לעבור ממודל של ניצול הקרקע למודל של שמירה וניהול אחראי של הקרקע — לראות בה משאב חי ומוגבל, ולא תשומה מתכלה שאפשר להחליף.

בין השיטות שיכולות לצמצם שחיקה, לשקם את פוריות הקרקע ולחזק את עמידותה:

• עיבוד מופחת או ללא חריש;
• שמירה על כיסוי קבוע של הקרקע, באמצעות שאריות צמחים או גידולי כיסוי;
• גיוון מחזורי הגידולים;
• שילוב עצים בחקלאות, כלומר אגרו־פורסטרי;
• שיקום החומר האורגני בקרקע;
• התאמה מדויקת יותר של הדישון לצורכי הקרקע והגידולים.

חקלאות משמרת, לפי ההגדרה של FAO, מבוססת על שלושה עקרונות משולבים: הפרעה מכנית מינימלית לקרקע, כיסוי קבוע וגיוון של מיני גידולים. 351115

הבעיה המרכזית: תנאי היישום

לפי הדוח, המחסום העיקרי אינו היעדר ידע מדעי. חקלאים וממשלות רבים חסרים את התנאים שמאפשרים לעבור לשיטות משופרות: מימון ראשוני, מכונות ותשומות, זכויות או ביטחון בקרקע, תמריצים כלכליים, שירותי הדרכה וידע מעשי, וכן נתונים מקומיים רציפים ומערכות ניטור.

מחקרים קודמים של FAO מצביעים גם על חסמים כמו גישה מוגבלת לאשראי, לשווקים, לייעוץ חקלאי ולכלים לניהול סיכונים. 3415 במילים אחרות, הידע קיים — אך ההשקעה והתשתית הדרושות כדי להפוך אותו לשינוי בשטח עדיין חסרות.

הקשר לשינויי האקלים

ההערכה פורסמה סביב ועידת COP17 של האמנה למאבק במדבור של האו״ם (UNCCD), והדגישה את המחיר של דחיית פעולות לשיקום קרקעות. שינויי האקלים והידרדרות הקרקע מחזקים זה את זה: חום, בצורת, גשמים עזים ושריפות מאיצים שחיקה ואובדן פחמן; קרקע פגועה, מצדה, אוגרת פחות מים ופחות פחמן ומשאירה קהילות חקלאיות חשופות יותר לזעזועים אקלימיים. 47

הראיות הזמינות כאן אינן מספיקות כדי לאשר באופן עצמאי את התיאור של המשא ומתן על הבצורת ב־COP16 ככישלון. עם זאת, מסקנת הדוח ברורה: מדיניות בנושא בצורת, אקלים, מזון ומגוון ביולוגי צריכה לכלול את הקרקע במרכז — לא בשוליים.