Huawei מכוונת לצפיפות של 1.4 ננומטר — בלי מכונות EUV

הדיווחים מ-26 במאי 2026 הצביעו על שלושה כיוונים מרכזיים באסיה: המאמץ הסיני לצמצם את התלות בטכנולוגיה זרה, עמידות הייצוא של סינגפור בזכות הביקוש לשבבים, והתרחבות תוכנית החלל המאוישת של סין.

Huawei מציגה מסלול עוקף לסנקציות

Huawei הודיעה כי פיתחה גישה חדשה לתכנון שבבים, המכונה LogicFolding, שלדבריה תוכל להביא עד 2031 לצפיפות טרנזיסטורים המקבילה לזו של תהליך ייצור בגודל 1.4 ננומטר. החברה הציגה את היעד במסגרת כנס שבבים בשנגחאי, על רקע המאמצים של בייג'ינג לבנות תעשיית מוליכים למחצה עצמאית יותר.

המשמעות של ההכרזה היא שהחברה מנסה לשפר ביצועים וצפיפות לא רק באמצעות הקטנה מתמשכת של הטרנזיסטורים, אלא גם באמצעות ארכיטקטורה חדשה, קיפול לוגי וערימה של שכבות. לפי הדיווחים, בכך Huawei מבקשת לצמצם את הפער מול יצרנית השבבים המובילה TSMC, בלי להסתמך לחלוטין על הציוד המתקדם ביותר שנאסר על סין.

לא מדובר עדיין בשבב 1.4 ננומטר מוכח

חשוב להדגיש: Huawei הציגה יעד או מפת דרכים, ולא הדגימה ייצור מסחרי מוכח של שבב בתהליך 1.4 ננומטר. החברה גם לא פרסמה נתוני ביצועים בלתי תלויים שיאמתו את הטענה. לכן, המונח "1.4 ננומטר" מתייחס כאן בעיקר לצפיפות וליכולות מקבילות — לא בהכרח לגודל פיזי זהה של תהליך הייצור.

היעד של 2031 גם אינו אומר ש-TSMC תגיע ל-1.4 ננומטר רק באותה שנה. לפי התחזיות שדווחו, TSMC מתכננת להתחיל ייצור המוני של תהליך 1.4 ננומטר כבר ב-2028. במילים אחרות, גם אם Huawei תעמוד ביעד שלה, היא עשויה להישאר מאחור בכמה שנים; נכון לעכשיו הפער בין היכולות של TSMC לבין Huawei ושותפת הייצור שלה, SMIC, מוערך בכחמש שנים.

מדוע הייצור עדיין מסובך?

מאז 2019 הגבילו ארצות הברית ובעלות בריתה את הגישה של Huawei ושל יצרניות סיניות לציוד, רכיבים וטכנולוגיות מתקדמים. אחת המגבלות החשובות ביותר נוגעת למכונות ליתוגרפיית EUV — טכנולוגיה המשמשת לחריטת מעגלים זעירים במיוחד על גבי פרוסות סיליקון.

בהיעדר EUV, יצרנים סיניים נאלצים להישען על שיטות חלופיות, לרבות שימוש חוזר בתהליכי חשיפה באמצעות DUV ופתרונות של ערימת שכבות. שיטות כאלה עלולות להיות יקרות ואיטיות יותר, מורכבות יותר לתפעול, וקשות יותר להרחבה לייצור המוני עם שיעור תפוקה גבוה. לכן, השאלה המרכזית אינה רק אם אפשר להציג אבטיפוס, אלא אם אפשר לייצר מיליוני שבבים אמינים ובמחיר תחרותי.

סינגפור: בום בשבבים, אך גם סיכונים גיאופוליטיים

במקביל, סינגפור דיווחה על עלייה של 9.6% ביצוא המקומי שאינו מבוסס נפט ברבעון הראשון של 2026 לעומת התקופה המקבילה. היצוא האלקטרוני זינק ב-57.8%, בעיקר בזכות ביקוש הקשור לבינה מלאכותית ולמוצרים כמו מעגלים משולבים ואמצעי אחסון. 17

בעקבות התוצאה החזקה, Enterprise Singapore העלתה את תחזית הצמיחה של היצוא המקומי שאינו מבוסס נפט ב-2026 לטווח של 3%–5%, לעומת תחזית קודמת של 2%–4%.

גם התמונה המאקרו-כלכלית הייתה חיובית ברבעון הראשון: כלכלת סינגפור צמחה ב-6.0% לעומת הרבעון המקביל, מעל ההערכה המוקדמת. עם זאת, הרשויות הזהירו כי המלחמה במזרח התיכון עלולה לפגוע בביקוש העולמי, לשבש נתיבי סחר ולהעלות את עלויות האנרגיה, ההובלה והמוצרים המיובאים. 17

בצד המחירים, האינפלציה הבסיסית ירדה באפריל ל-1.4%, לעומת 1.7% במרץ. במקביל, תחזית האינפלציה השנתית עודכנה לטווח של 1.5%–2.5%, בין היתר על רקע הסיכון להתייקרות עלויות היבוא והאנרגיה.

Shenzhou-23: צעד נוסף בדרך לירח

סין שיגרה את חללית Shenzhou-23 לתחנת החלל טיאנגונג עם שלושה אנשי צוות. בין האסטרונאוטים נמצאת לי ג'יאיינג, המוכרת גם בשמה הקנטונזי Lai Ka-ying, שהפכה לאסטרונאוטית הראשונה מהונג קונג שהגיעה לחלל. 1215

המשימה כוללת גם את הניסיון הסיני הראשון לשהייה רצופה של אסטרונאוט במשך שנה במסלול. מטרת השהייה היא לבדוק את ההשפעות הפיזיולוגיות של שהייה ממושכת במיקרו-כבידה ולצבור ניסיון תפעולי, רפואי והנדסי לקראת משימות ארוכות יותר. 68

המשימה מוצגת כחלק מההכנות של סין לנחיתה מאוישת על הירח עד 2030. דיווחים נוספים קישרו את התוכנית ארוכת הטווח גם ליעד של הקמת בסיס ירחי קבוע עד 2035, אם כי עיקר החשיבות של Shenzhou-23 בשלב הנוכחי הוא בבניית היכולת לבצע משימות מאוישות ממושכות ובטוחות יותר. 6814

התמונה הכוללת של אותו יום הייתה ברורה: Huawei מנסה לעקוף מגבלות באמצעות תכנון וארכיטקטורה, סינגפור נהנית מהשקעות ומביקוש הקשורים לגל הבינה המלאכותית אך נערכת לזעזועים גיאופוליטיים, וסין משתמשת בתחנת החלל כמעבדת אימונים לקראת המרוץ הבא — הירח.