מה הודיע זלנסקי ב-25 באוגוסט?
במסיבת עיתונאים בקייב, לצד נשיא אסטוניה אלאר קריס, אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי ארצו קיבלה כמות נוספת, אך לא מפורטת, של מיירטי פטריוט. לדבריו, אוקראינה קיבלה גם טילי AIM — טילי אוויר-אוויר שבהם היא משתמשת ליירוט טילי אויב.
4
זלנסקי הוסיף כי צרפת אישרה אספקה עתידית של כמה מערכות הגנה אווירית מסוג קְרוֹטָאל ושל טילים עבורן. הוא לא ציין מתי יגיעו המערכות ולא פירט איזו מדינה תבצע את המשלוח.
4
הנשיא הציג את המשלוחים כהתקדמות חשובה, אך הדגיש שהם עדיין רחוקים מהיקף ההגנה שאוקראינה זקוקה לו מול מתקפות הטילים והכטב״מים הרוסיות.
התחייבויות חדשות מצד בעלות הברית
במסגרת מפגשי "קואליציית המוכנים" — קבוצת המדינות התומכות באוקראינה — נרשמו כמה התחייבויות מרכזיות:
- בריטניה: לונדון אישרה העברת גישה למידע ולטכנולוגיה מסווגים הנוגעים לרכיבים בריטיים של טילי Storm Shadow. המהלך אמור לסייע לאוקראינה להתקדם לעבר ייצור מקומי של טילים ארוכי-טווח.
17
18
- צרפת: פריז אישרה הסרת מגבלות ורישיונות הקשורים לטילי SCALP, הגרסה הצרפתית של Storm Shadow, ובכך נפתחה הדרך לשיתוף פעולה בייצורם באוקראינה.
4
- נורווגיה: הממשלה הנורווגית מתכננת להעביר לאוקראינה 85 מיליארד קרונות בשנת התקציב 2027 — כ-9.2 מיליארד דולר — למימון צבאי והומניטרי כאחד.
19
- גרמניה: ברלין התחייבה לספק 600 מיירטי PAC-2 עבור מערכות פטריוט בשנים 2027–2028. המשלוח צפוי להתחיל רק בשנה הבאה, ולכן הוא אינו פותר את המחסור המיידי לקראת החורף הקרוב.
9
15
FREYJA: פתרון אירופי לטווח ארוך יותר
במקביל להסתמכות על מערכות פטריוט האמריקאיות, אוקראינה מקדמת את FREYJA — יוזמת שיתוף פעולה אירופית לפיתוח מערכת להגנה מפני טילים בליסטיים.
לפי זלנסקי, התוכנית כבר נכנסה לשלב פעיל, ואוקראינה אמורה לפתח את הטיל ואת כן השיגור, בעוד ששותפותיה האירופיות יספקו רכיבים כמו מכ״מים וחיישנים.
1
7
היעד שהוצג הוא להשיג "תוצאות קונקרטיות" סביב סוף 2026 ותחילת 2027. חשוב להדגיש כי מדובר בלוח זמנים לתוצאות ראשוניות במסגרת התוכנית — לא בהבטחה שמערכת מבצעית מלאה ובייצור המוני תהיה זמינה עד אז.
7
11
מדוע אוקראינה מבקשת 300–360 טילי פטריוט?
לקראת החורף ביקש זלנסקי מבעלות הברית חבילה של 300 מיירטי פטריוט. לדבריו, חיל האוויר האוקראיני סבור שהצורך האמיתי עומד על 360 טילים, אך קשה להשיג כמות כזו כאשר הייצור השנתי העולמי של הטילים מוגבל.
10
16
הדחיפות נובעת מהערכתו של זלנסקי שלפיה רוסיה מחזיקה כיום 600–630 טילים בליסטיים, ושעשויה לייצר עד 1,300 טילים בשנה, או בקצב של כ-100 בחודש — אף שלפי הדיווחים היא עדיין לא הגיעה לקצב הזה.
16
המשמעות היא שאוקראינה מתמודדת עם מלאי רוסי גדול ועם אפשרות להאצה בייצור, בעוד שמלאי המיירטים שלה קטן בהרבה. ללא תוספת משמעותית של טילי יירוט, גם מערכות הגנה מתקדמות עלולות להישחק במהירות.
המחיר האזרחי של המחסור
המספרים מקבלים משמעות מוחשית על רקע ההסלמה האחרונה. האו״ם אימת כי ביולי נהרגו באוקראינה 437 אזרחים ו-2,610 נפצעו — רמת הנפגעים החודשית הגבוהה ביותר מאז מרץ 2022.
ב-21 באוגוסט נהרגו לפחות 15 בני אדם ויותר מ-130 נפצעו בתקיפת כטב״מים על מרכז קניות בעיר קריבי ריהיב, לפי דיווחים שהובאו בתקשורת. במתקפה נפרדת על קייב והאזור נהרגו לפחות 17 בני אדם ונפצעו יותר מ-40.
הגנה אווירית, תקציב וייצור כטב״מים
זלנסקי קישר בין הצורך במיירטים לבין בעיית המימון הרחבה יותר של המלחמה. לפי דיווחים, לאוקראינה קיים פער של כ-27 מיליארד דולר בתקציב הביטחון, והיא מבקשת מבעלות בריתה לקדם סיוע נוסף — בין היתר באמצעות נכסים רוסיים מוקפאים.
הוא גם טען כי אוקראינה צריכה להגדיל את ייצור הכטב״מים היומי שלה מכ-200–300 לכיוון היכולת הרוסית המדווחת, עד כ-1,000 כטב״מים ביום. לפי המסגור שהציג, הגדלת הייצור נועדה הן לחזק את ההגנה על אוקראינה והן להעלות את המחיר שמוסקבה משלמת, כדי לדחוף אותה למשא ומתן אמיתי לשלום.
עם זאת, הנתונים הספציפיים על היקף ייצור הכטב״מים ועל הפנייה להשתמש בנכסים רוסיים מוקפאים לא אומתו כאן באופן עצמאי במידה מספקת. לכן יש לראות בהם הצהרות ודרישות שהוצגו מטעם הצד האוקראיני, ולא נתונים מוסכמים.
השורה התחתונה
ההודעה של 25 באוגוסט שילבה חדשות על משלוחים שכבר הגיעו עם התחייבויות עתידיות ותוכניות הגנה לטווח ארוך. אך מבחינת קייב, התוספת הקטנה של טילי פטריוט אינה משנה את התמונה הבסיסית: החורף מתקרב, רוסיה ממשיכה לפתח ולשגר טילים וכטב״מים, ואוקראינה זקוקה למאות מיירטים נוספים — לא רק להבטחות שיגיעו בשנים 2027–2028.