רכישות הענק של בכירי אליבאבא: הצבעת אמון באסטרטגיית ה־AI

הרכישות של ג׳ק מא, ג׳ו צאי ואדי וו נתפסו כהצבעת אמון מתואמת באסטרטגיית הבינה המלאכותית של אליבאבא. מא, מייסד החברה, רכש מניות בשווי של יותר מ־600 מיליון דולר הונג־קונגי במהלך ימים רצופים, ואילו צאי וו הוסיפו יחד כ־200 מיליון דולר הונג־קונגי. המסר למשקיעים היה ברור: הנהלת אליבאבא מוכנה לספוג בטווח הקצר דילול של בעלי המניות, ירידה ברווחים ולחץ על תזרים המזומנים — כדי לבנות פעילות AI וענן בהיקף גדול יותר לטווח הארוך.

מה בדיוק קנו הבכירים?

• ג׳ו צאי: יו״ר אליבאבא רכש 720 אלף מניות הנסחרות בהונג קונג במחיר של כ־112 דולר הונג־קונגי למניה, בסכום של כ־80 מיליון דולר הונג־קונגי. לאחר מכן רכש 720 אלף מניות נוספות. בסך הכול הגיעו רכישותיו לאחר ההנפקה לכ־161 מיליון דולר הונג־קונגי. 910
• אדי וו: מנכ״ל אליבאבא רכש 350 אלף מניות במחיר ממוצע של 111.60 דולר הונג־קונגי — כ־39 מיליון דולר הונג־קונגי. 910
• ג׳ק מא: מייסד החברה הגדיל את החזקתו ברכישות בהיקף של יותר מ־600 מיליון דולר הונג־קונגי בתוך יומיים. 612

היקף הרכישות האישיות של הבכירים משמעותי במיוחד משום שהן בוצעו מיד לאחר שאליבאבא הודיעה על גיוס הון גדול, שעלול לדלל את בעלי המניות הקיימים.

גיוס של 10.2 מיליארד דולר — במחיר שהלחיץ את השוק

אליבאבא מכרה 710 מיליון מניות חדשות במחיר של 112.70 דולר הונג־קונגי למניה וגייסה כ־80 מיליארד דולר הונג־קונגי, שהם כ־10.2 מיליארד דולר אמריקאי. המחיר שיקף הנחה של 8.4% לעומת מחיר הסגירה הקודם. לפי דיווחים, ספר ההזמנות הגיע לכ־28 מיליארד דולר — כמעט פי שלושה מהיקף העסקה. 45

מבחינת בעלי המניות, ההנפקה מייצגת דילול של כ־3.6%–3.7% בלבד — שיעור מתון יחסית לגודל החברה. אבל תגובת השוק הראשונית הייתה שלילית: מניית אליבאבא ירדה בכ־8% בתחילת המסחר בהונג קונג, ובשלב מסוים נפלה בכ־10%. 47

הפער בין הביקוש החזק בהנפקה לבין הירידה במניה ממחיש את הדילמה: משקיעים מוסדיים רצו חשיפה זולה יחסית לסיפור ה־AI, אך בעלי המניות הקיימים חששו מהדילול ומהשאלה מתי, אם בכלל, ההשקעות יניבו תשואה.

לאן יגיע הכסף?

אליבאבא מסרה שכל התמורה נטו מההנפקה תשמש למימון יכולות AI "מקצה לקצה". בפועל, מדובר בכמה שכבות של תשתית וטכנולוגיה:

• רכישה ופיתוח של שבבי AI;
• הרחבת מרכזי נתונים ויכולת המחשוב בענן;
• אימון, שיפור והפעלה מסחרית של מודלי שפה גדולים;
• פיתוח והפצה של יישומי בינה מלאכותית ללקוחות פרטיים ועסקיים. 13

במילים אחרות, אליבאבא אינה משקיעה רק בצ׳אטבוט או במוצר תוכנה בודד. היא מנסה לשלוט בשרשרת כולה — מהחומרה ויכולת העיבוד, דרך המודלים, ועד הענן והלקוחות הארגוניים.

מדוע להוציא כל כך הרבה כסף עכשיו?

החברה התחייבה להשקיע לפחות 380 מיליארד יואן — כ־56.5 מיליארד דולר — בתשתיות AI וענן במשך שלוש שנים. ההיגיון האסטרטגי הוא שבינה מלאכותית דורשת יתרון של קנה מידה: שבבים, כוח מחשוב, מודלים, הפצת ענן וגישה ללקוחות עסקיים.

אליבאבא מנסה בכך להגן על מעמדה בשוק הענן וה־AI בסין ולהרחיב אותו, במקום לאפשר למתחרות מקומיות או גלובליות להשתלט על שכבות המפתח של התחום. מנכ״ל החברה אדי וו אמר כי לפי שולי הרווח הגולמי הנוכחיים, החברה מצפה להגיע לאיזון על הוצאות ההון הקשורות ל־AI בתוך שלוש שנים. 19

המחיר הפיננסי כבר מורגש

ההשקעה אינה תיאורטית. ברבעון שהסתיים ביוני זינקו הוצאות ההון לכמעט 10 מיליארד דולר, עלייה חדה שנבעה בין היתר מהתרחבות יכולת המחשוב ומהתייקרות שבבים ורכיבים. במקביל, הרווח הנקי הרבעוני צנח ב־75%, ותזרים המזומנים החופשי עבר לטריטוריה שלילית. 6

לכן גיוס באמצעות מניות מעניק לאליבאבא דרך לשמור על נזילות ולא להסתמך רק על המזומנים שהפעילות השוטפת מייצרת — דווקא בתקופה שבה מחזור ההשקעות מגיע לשיאו. המחיר הוא דילול בעלי המניות והצורך להוכיח שההוצאה תייצר תשואה.

יש כבר סימנים ראשונים לביקוש

לצד הפגיעה ברווחיות, פעילות הענן של אליבאבא הציגה צמיחה של 45% לעומת הרבעון המקביל. החברה קושרת את התאוצה בביקוש הגובר לשירותי מחשוב ו־AI. 6

זהו סימן מעודד, אך עדיין לא הוכחה לכך שתוכנית התשתיות הרב־שנתית תניב תשואה מספקת. צמיחה בהכנסות ענן יכולה להעיד על ביקוש אמיתי, אך היא אינה מבטיחה שהרווחים העתידיים יכסו את עלויות השבבים, מרכזי הנתונים והמודלים.

כיצד הגיבו האנליסטים?

בנק אוף אמריקה שמר לפי הדיווחים על המלצת Buy, עם יעדי מחיר של כ־168–172 דולר הונג־קונגי. הבנק העריך שהגיוס עשוי להגדיל את המזומן נטו של אליבאבא מכ־31 מיליארד דולר ליותר מ־41 מיליארד דולר, ובכך להעניק לה מרחב גדול יותר למימון השקעות AI. 5

גם בנומורה ראו נקודה חיובית בכך שהדילול, בשיעור של כ־3.6%–3.7%, היה נמוך מהציפיות. עם זאת, בשוק התמקדו תחילה בהנחה שבה הונפקו המניות, בדילול ובחוסר הוודאות סביב מועד החזר ההשקעה. 4

למה מייקל בארי עדיין סקפטי?

הספקנות של המשקיע מייקל בארי משקפת את הפרשנות ההפוכה לאותה אסטרטגיה: ייתכן שההשקעות בתשתיות AI מקדימות את התשואות שניתן לזהות כיום. החשש אינו שאליבאבא אינה מסוגלת לגייס כסף או לבנות מרכזי נתונים, אלא שההשקעות האדירות של התעשייה כולה בשבבים ובמחשוב ייצרו בסופו של דבר עודף קיבולת, ילחצו את שיעורי התשואה ויקשו להצדיק את היקף הוצאות ההון והערכת השווי הנוכחיות.

כלומר, השאלה המרכזית מבחינת בארי אינה אם אליבאבא יכולה לנצח במרוץ התשתיות — אלא אם המרוץ כולו יתגלה כיקר מדי.

מרוץ ה־AI הופך למבחן של הון

המהלך של אליבאבא משתלב במגמה רחבה יותר: חברות טכנולוגיה מגייסות הון ומחזקות את המאזנים כדי לממן את הדרישות העצומות של עידן ה־AI. ההשוואה להנפקות של אינטל ואלפאבית מדגישה שהתחרות אינה עוד רק על איכות התוכנה או המוצר.

היא הופכת לתחרות על כסף, שבבים, חשמל, מרכזי נתונים ויכולת להמתין שנים עד שההשקעות יבשילו. רכישות המניות של מא, צאי וו מאותתות שהנהלת אליבאבא מוכנה לשלם את המחיר — אך התוצאות העסקיות העתידיות יצטרכו להוכיח שההימור היה מוצדק.