OpenAI חסמה חשבונות ChatGPT מרוסיה שנקשרו לקמפיין של מכון ישראלי מזויף

OpenAI מסרה כי חסמה מקבץ חשבונות ChatGPT שמקורם ככל הנראה ברוסיה, לאחר חקירה של מבצע השפעה חשאי שהתמקד בגוף שהציג את עצמו כ״המכון הבינלאומי ברק״ (IBI) — קהילת מומחים שבסיסה לכאורה בישראל. לפי החברה, ChatGPT שימש בעיקר ליצירה ולהפצה של חומרי קידום, בעוד המפעילים ניסו להסתיר את מקורם הרוסי. 3

המקרה ממחיש טקטיקה רחבה יותר של השפעה מקוונת: במקום להסתפק בפוסטים ויראליים, המפעילים בנו גוף שנראה אמין, העניקו למסרים שלהם חותמת סמכות לכאורה והפיצו אותם במקביל בכמה קהילות ופלטפורמות.

מה כלל המבצע לפי OpenAI

לדברי OpenAI, המפעילים ניגשו ל-ChatGPT דרך רשתות VPN, משום שהשירות אינו זמין ברוסיה. הם ניסחו את רוב הבקשות ברוסית וביקשו מהמודל להסיר רמזים לשוניים שעלולים לחשוף את מקום פעילותם. מרבית הפוסטים שנוצרו נכתבו באנגלית. 3

הקמפיין התבסס על אתר שנרשם בפברואר 2025 והציג את IBI כקהילת מומחים שבסיסה בישראל. OpenAI אמרה כי באתר הופיעו חומרים אקדמיים שהועתקו מעבודות לגיטימיות, לרבות תכנים שיוחסו למחברים הלא נכונים או שנראו כאילו תורגמו אוטומטית משפה סלאבית. 3

באתר קודם גם ״מדד ריבונות״ שהציג את רוסיה באור חיובי והשמיץ מדינות מערביות. המסרים הקשורים אליו מתחו ביקורת על אוקראינה, האיחוד האירופי וממשלת גרמניה, וקראו לשיפור היחסים עם רוסיה. 3

ChatGPT כמערכת הפצה רב-פלטפורמית

לפי OpenAI, החשבונות יצרו פוסטים ותגובות לקידום תכני IBI בטלגרם, ב-X, בלינקדאין, בפייסבוק וב-Substack. הפעילות כללה תוכן בכמה שפות, תקצירי ערוצים ומיתוג חזותי — ובהם לוגואים לערוצי טלגרם שיועדו לקהלים בגרמניה, בארצות הברית, בצרפת, בפולין ובטורקיה. 3

אחד המפעילים יצר תוכן בגרמנית עבור ערוץ הטלגרם ״Lahme Ente״. OpenAI תיארה גם חשבונות שהוצגו כמשתמשים רגילים אך נראו ככל הנראה לא אותנטיים. במקביל, תגובות ב-Substack תחת המיתוג של IBI עודדו משתמשים אמיתיים לעקוב אחר ערוץ המכון. 3

כלומר, השימוש ב-ChatGPT לא הסתכם בניסוח הודעות בודדות. הוא השתלב בתהליך עבודה שחזר על עצמו וכלל כמה שפות, פלטפורמות, זהויות מקוונות ומרכיבי מיתוג.

סמכות שאולה ומראית עין של מכון מחקר

אחד המאפיינים המרכזיים של הקמפיין היה הניסיון ליצור תחושה של לגיטימיות מוסדית. OpenAI אמרה כי באתר IBI נטען שמופיעים בו מומחים בולטים, בהם פרנסיס פוקויאמה ונועם חומסקי, אף שהמאמרים הקשורים למכון הגיעו לעיתים קרובות ממקורות אחרים באינטרנט או נקשרו למחברים שגויים. 3

לשילוב הזה יש משמעות: זהות מוסדית מפוברקת או מטעה יכולה לגרום לתעמולה להיראות כמו ניתוח עצמאי. קוראים עשויים להיתקל באתר מעוצב, בשמות של מומחים, במאמרים בסגנון מחקרי ובמיתוג עקבי ברשתות — בלי לראות מי עומד מאחורי המערך.

השפעה מיידית מוגבלת, מודל שניתן להרחבה

OpenAI הגדירה את קהל היעד של הקמפיין כקטן יחסית ואת השפעתו המיידית כמוגבלת. החברה דירגה את המבצע בקצה התחתון של קטגוריה 3 בסולם Breakout של מכון ברוקינגס: הפעילות הופיעה בכמה פלטפורמות והיו סימנים מסוימים למעורבות אותנטית, אך היא לא הפכה לוויראלית ולא פרצה לקהלים רחבים. 3

החשש המרכזי של החברה נגע לתשתית ולא למספר העוקבים הנוכחי. הקמפיין שילב מוסד מומחים לכאורה, מחקרים מועתקים, הפצה רב-לשונית, חשבונות מתואמים וניסיונות לטשטש את מקור התוכן. לפי OpenAI, המבנה הזה הבדיל אותו מחלק מהמבצעים הקודמים שנקשרו לרוסיה. 3

הסיכון לטווח ארוך הוא שמערכת כזו ניתנת לשימוש חוזר ולהרחבה. גם מעורבות מוגבלת יכולה לספק בסיס ליצירת סמכות מדומה, להכוונת קהלים לערוצים מתואמים ול״הלבנת״ תעמולה באמצעות מקורות שנראים עצמאיים.

הלקח הרחב יותר

המקרה מדגים מדוע קשה להעריך מבצעי השפעה המסתייעים בבינה מלאכותית רק לפי מידת התפוצה שלהם. קמפיין אינו חייב להפוך לוויראלי כדי לבנות נכסים שניתן למחזר: אתרים, שמות, לוגואים, תוכן מתורגם, חשבונות ברשתות חברתיות ומאגר של חומרים שנראים סמכותיים.

החשיפה של OpenAI אינה מעידה שהמבצע הצליח להגיע לתפוצה רחבה. היא כן מראה כיצד בינה מלאכותית יוצרת יכולה לסייע למפעילים להחזיק מערכת פרסום רב-פלטפורמית, בזמן שהם ממקדים את מאמציהם בהסתרת המקור ובבניית אמינות. 3