למה TotalEnergies עדיין מעבירה נפט דרך הורמוז ומשקיעה בצינורות עוקפים

מנכ״ל TotalEnergies, פטריק פויאנה, תיאר את מיצר הורמוז כמסוכן — אך לא כחסום מבחינה כלכלית עבור כל מטען. החברה עדיין מעבירה בדיסקרטיות כמויות מסוימות של נפט עיראקי וקטארי, משום שההנחות שמציעים המפיקים עשויות לקזז את העלויות הנוספות של הובלה, ביטוח ואבטחה. במקביל, TotalEnergies משקיעה בנתיבי יצוא שנועדו להפוך את צוואר הבקבוק הימי לחשוב פחות בטווח הארוך. 18

החשבון שמאחורי הובלת הנפט

פויאנה אמר כי העברת מכלית נפט ענקית מסוג VLCC דרך הורמוז ובחזרה עולה בערך 20 מיליון דולר. כאשר מחלקים את הסכום במטען של כ־2 מיליון חביות, מתקבלת עלות נוספת של כ־10 דולר לחבית. 15

הפרמיה הזו יכולה להיות נסבלת כאשר מפיקי הנפט באזור המפרץ מתקשים למצוא קונים ולייצא את החביות שלהם. לדבריו, נפט באזור הוצע במחיר של כ־50–60 דולר לחבית, ולא במחיר הבינלאומי של ברנט. במצב כזה, ההנחה עשויה להיות גדולה מספיק כדי לכסות את תוספות ההובלה, הביטוח והסיכון. 18

אין פירוש הדבר שהנתיב חזר לשגרה. השוק מתמחר בו־זמנית שני כוחות מנוגדים: תוספת סיכון עבור המעבר בהורמוז, והנחה עמוקה יותר מצד מפיקים שמתקשים להוציא את הנפט לשוק.

מדוע מוצרי דלק הם עסקה הרבה פחות כדאית

הכלכלה משתנה כשמדובר בבנזין, סולר ומוצרי נפט מזוקקים אחרים. מכליות המובילות מוצרים כאלה נושאות בדרך כלל מטענים קטנים יותר ממכליות VLCC, ולכן עלות ההפלגה המסוכנת מתחלקת על פני פחות חביות. פויאנה העריך את עלות ההובלה במקרה הזה בכ־50 דולר לחבית — סכום שהופך משלוחים רבים ללא־כדאיים כלכלית. 9

כך נוצר הפיצול שעליו הצביע: נפט גולמי יכול להימכר בהנחה חריפה, בעוד שמוצרי דלק מזוקקים נותרים מצרך יקר ומוגבל יחסית. לכן ייתכן שמעבר ימי יהיה אפשרי מסחרית עבור מטעני נפט גולמי מסוימים, בלי שהמיצר יתפקד כרגיל עבור כלל שוק האנרגיה. 9

שני הנתיבים שאמורים לעקוף את הורמוז

מאבו דאבי לפוג׳יירה: הפתרון הקרוב יותר

TotalEnergies הודיעה שתשקיע בהרחבת צינור היצוא ממערב למזרח באבו דאבי. הצינור מעביר נפט מאבו דאבי לפוג׳יירה, לחוף מפרץ עומאן, ומאפשר להגיע למסוף יצוא ימי בלי לחצות את מיצר הורמוז. 6

ההרחבה צפויה להתחיל לפעול ב־2027. לכן מדובר בחלופת ההקלה הקרובה יותר מבין הפרויקטים שנדונו, אף שהיא מיועדת לנפט מאיחוד האמירויות ואינה מחליפה כל חבית שתלויה כיום במיצר.

מעיראק דרך סוריה לים התיכון: גידור אסטרטגי לטווח ארוך

ההצעה השנייה היא נתיב נפט מעיראק, דרך סוריה, אל מתקני יצוא בים התיכון. כך יוכלו חביות עיראקיות להגיע לשווקים העולמיים בלי לעבור תחילה במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז. 6

זהו פתרון איטי בהרבה. מקורות המכירים את התוכנית אמרו לרויטרס כי הקמת הנתיב תדרוש לפחות ארבע שנים ותעלה לפחות 15 מיליארד דולר. לדבריהם, יהיה צורך בתשתית צינורות חדשה — לא רק בשיקום קו ישן.

הפער בין הפרויקטים משמעותי: הרחבת פוג׳יירה עשויה להוסיף יכולת עקיפה כבר בלוח זמנים של 2027, בעוד שהנתיב עיראק–סוריה הוא השקעה אסטרטגית רב־שנתית, שתזמון ביצועה והיתכנותה עדיין אינם ודאיים.

תנועת הספינות בהורמוז עדיין רחוקה מהרגיל

הכלכלה של הובלת הנפט מתפתחת על רקע ירידה חריפה בתנועת הספינות. נתוני Kpler שצוטטו ברויטרס הראו שמספר המעברים היומי של ספינות סחורות נותר חד־ספרתי בכמה ימים באוגוסט: שבע ספינות ב־21 באוגוסט, תשע ב־20 באוגוסט ושמונה ב־12 באוגוסט.

מדובר בירידה חדה לעומת היקפי התנועה שלפני פרוץ המלחמה. לפי רויטרס, לפני תחילת העימות עברו במיצר כמעט חמישית ממשלוחי הנפט הגולמי והגז הטבעי הנוזלי בעולם.

המעברים המעטים גם ממחישים את ההבדל בין הטענה שהמיצר “פתוח” לבין הטענה שהוא “פועל כרגיל”. ספינות מסוימות עדיין יכולות לעבור, לעיתים בתיאום צבאי או בנתיבים פחות גלויים, אך בעלי כלי שיט עשויים להמשיך להימנע ממנו בשל תקיפות, איומים ואי־ודאות בנוגע לגישה.

מדוע ההערכות לגבי זרימת הנפט אינן תואמות

גם היקף הנפט שעדיין יוצא מהאזור הפך לנושא שנוי במחלוקת. שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט אמר שמאמצים מתואמים של צבא ארצות הברית ובעלות בריתה במפרץ אפשרו לכמעט 9 מיליון חביות ביום לצאת דרך הורמוז. ניתוחים המבוססים על מעקב אחר כלי שיט הצביעו על זרימה שאינה עולה על כמחצית מהכמות הזו.

ייתכן שהמספרים אינם מודדים בדיוק את אותו הדבר. הצהרות ממשלתיות עשויות לכלול תנועות בליווי, הערכות תפעוליות או זרימות שקשה לזהות, בעוד שחברות מעקב מסתמכות במידה רבה על תנועת כלי שיט ועל נתוני משדרים. CNN דיווחה שחלק ניכר מהתנועה האחרונה היה “חשוך” — כלומר, לא נראה בקלות במערכות המעקב המקובלות.

לכן המסקנה הזהירה יותר מצומצמת משני המספרים שהוצגו בכותרות: נפט עדיין עובר, אך היקף הזרימה המדויק אינו ברור והמיצר נותר משובש מאוד.

מה באמת אומרת העמדה של פויאנה

דבריו של פויאנה מתארים אסטרטגיה דו־מסלולית, ולא ביטחון שהורמוז חזר לפעול בבטחה.

• בטווח הקצר: TotalEnergies יכולה לנצל פערי מחיר — לרכוש נפט גולמי בהנחה עמוקה ולשלם את העלות הנוספת של העברת מטענים נבחרים דרך המיצר. 18
• במוצרי נפט מזוקקים: גודל המטענים הקטן יותר הופך את אותה פרמיית סיכון לקשה הרבה יותר להצדקה. 9
• עד 2027: הנתיב המורחב לפוג׳יירה עשוי לספק לאיחוד האמירויות יכולת יצוא נוספת שאינה עוברת בהורמוז.
• בטווח הארוך יותר: צינור עיראק–סוריה יעניק לעיראק מוצא לים התיכון, אך העלות ולוח הזמנים הצפויים מבהירים שאין מדובר בפתרון מיידי.

השורה התחתונה היא שצוואר בקבוק ימי יכול להישאר בר־ניצול מסחרי גם בלי להיות בטוח. TotalEnergies מנצלת את הנחת המחיר על הנפט כל עוד היא קיימת, אך ההשקעות שלה בצינורות מעידות שהיא נערכת לשוק שבו התלות בהורמוז תישא סיכון מבני — לא רק זמני.