איך קריסת שיחות הסחר בין ארה״ב לקנדה הפכה לעימות אישי ודיפלומטי

המשבר בין ארה״ב לקנדה התחיל כמחלוקת קשה על מכסים ותנאי סחר, אך בתוך ימים הפך לעימות רחב בהרבה: על ריבונות קנדית, על מדיניות תעשייתית ועל השאלה מי קובע את כללי היחסים בין שתי המדינות.

כאשר השיחות קרסו, וושינגטון ואוטווה שילבו בין צעדים כלכליים תקיפים לבין רטוריקה אישית חריגה. התוצאה היא משבר שמקשה עוד יותר על הצדדים למצוא דרך חזרה לשולחן המשא ומתן.

למה השיחות קרסו?

ראש ממשלת קנדה, מרק קרני, אמר כי ארה״ב הציגה בשעות האחרונות של המשא ומתן דרישות שהיו מגבילות, לטענתו, את חופש הפעולה הריבוני של קנדה. בין היתר דווח על דרישות הנוגעות להסכמי הסחר העתידיים של קנדה, למדיניות בתחום הרכב ולהגנות על התרבות הקנדית ועל השפה הצרפתית.

הגרסה האמריקאית שונה: ממשל טראמפ הציג את קנדה כמי שמעלה דרישות בלתי סבירות וכמי שמקיימת חסמים שאינם הוגנים כלפי יצרנים אמריקאים. המידע הפומבי מאשר כי קיימות שתי גרסאות מנוגדות למגעים האחרונים, אך אינו מאפשר לקבוע באופן עצמאי איזו מהן מתארת במדויק את תנאי הסיום. 41114

מהמחלוקת המדינית לחילופי עלבונות

העימות קיבל ממד אישי כאשר טראמפ כינה את דאג פורד, ראש ממשלת מחוז אונטריו, "flunky" — כינוי שניתן לתרגם כ״לקקן״ או ״עושה דברו״ — והשווה אותו באופן שלילי לאחיו המנוח, רוב פורד, שהיה ראש עיריית טורונטו.

פורד השיב בסגנון חריף במיוחד. הוא אמר שלא יקבל עצות מ״דיקטטור״ או מ״בריון״, כינה את טראמפ ״לוזר״ ואת ״מלך פשיטות הרגל״, ואף השתמש בלשון מתריסה נוספת כלפי הנשיא האמריקאי. כך הפך ראש ממשלת מחוז קנדי לקול הבולט ביותר בעימות שהחל בכלל במשא ומתן פדרלי בין שתי ממשלות. 261215

ארה״ב מעלה את הלחץ באמצעות מכסים

ארה״ב כבר הטילה מכסים בשיעור של 50% על פלדה, אלומיניום ונחושת מקנדה, בעוד שהמכסים על כלי רכב וחלקי חילוף עמדו באותה עת על 25%. לאחר קריסת השיחות איים טראמפ להעלות את המכסים על מכוניות, משאיות, חלקי חילוף ופלדה קנדיים ל־50%, החל מ־1 בינואר 2027.

במונחים מעשיים, בענפים שכבר כפופים למכס של 25% מדובר בתוספת של 25 נקודות אחוז — לא במכס נוסף של 25% שמתווסף לשיעור נפרד של 50%. 14

תגובת הנגד של קנדה

קרני התחייב להטיל מכסי נגד בשיטת ״דולר תמורת דולר״. הצעדים הקנדיים, שאמורים להתחיל ב־8 בספטמבר, יכוונו ליצוא אמריקאי בעל חשיבות פוליטית וכלכלית, ובהם פלדה, מוצרי חלב, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרים תעשייתיים וסחורות חקלאיות. 4513

פורד הציע להפעיל גם מנופים הנתונים בידי המחוז שלו: היטל על יצוא חשמל והגבלות על יצוא מינרלים קריטיים. צעדים כאלה עשויים להגדיל את הלחץ על ארה״ב, אך גם להעלות את העלויות בשתי המדינות ולהזמין תגובת נגד אמריקאית נוספת. 4513

למה נכנסה גם השפה הדיפלומטית לתמונה?

סגן נשיא ארה״ב ג׳יי־די ואנס כינה בטעות את קנדה ״מדינה״ — פליטת פה שאותה תיאר כ״פרוידיאנית״ — בזמן שדן במחלוקת. הדברים הגיעו שעות לאחר שטראמפ כתב שקנדה לא תטופל עוד כמדינה, אלא כ״מדינה״ במובן של state אמריקאית.

במקביל טען ואנס כי קנדה מטילה מכסים מופרזים על מיין ומעניקה יחס מועדף לסחורות מסין. מבחינת אוטווה, ההתבטאויות הללו חיזקו את התחושה שדרישות וושינגטון חורגות ממחלוקת רגילה על גישה לשווקים. הן משתלבות גם בטענה הרחבה יותר של הממשל האמריקאי, שלפיה מדיניות הסחר הקנדית מאפשרת העברה עקיפה או עקיפה של סחורות סיניות. 1514

מה עומד על הפרק?

הפגיעה המיידית מתרכזת בענפים שבהם שרשראות האספקה האמריקאיות והקנדיות משולבות במיוחד: כלי רכב, מתכות, אנרגיה, מזון ותעשייה. קשרי הסחר בין המדינות מוערכים בכ־380 מיליארד דולר בשנה, ויצוא כלי הרכב הקנדיים לארה״ב מתקרב ל־50 מיליארד דולר.

בתעשיית הרכב, למשל, רכיבים יכולים לחצות את הגבול כמה פעמים לפני שהמוצר הסופי מגיע ללקוח. לכן המכסים אינם פוגעים רק ביצואנים קנדיים: הם עלולים להכביד גם על מפעלי הרכבה, ספקים, עובדים וצרכנים בארה״ב.

אם העימות יימשך, חברות עשויות להסיט השקעות, להעביר שרשראות אספקה ולבחון מחדש את המבנה כולו של הסחר בצפון אמריקה. במילים אחרות, מה שהחל בוויכוח על תנאי עסקה עלול להפוך לבחינה מחודשת של היחסים הכלכליים בין שתי המדינות — ובמקביל גם למאבק אישי ופוליטי שמקשה על כל פשרה. 4511