האוקיינוסים מתחממים לשיא: אל ניניו הוא המאיץ, אבל שינוי האקלים הוא המסלול

תמונת המצב: שני כוחות שפועלים יחד

הזינוק בטמפרטורות האוקיינוסים ב־2026 הוא אירוע משולב. התחממות מעשה ידי אדם העלתה את קו הבסיס התרמי של האוקיינוסים, ובמקביל אל ניניו — תופעה טבעית של שינוי במחזורי האוקיינוס והאטמוספרה באוקיינוס השקט — עשוי להיות חזק במיוחד ולשחרר אל פני הים חלק מהחום שנאגר בעומק. אל ניניו אינו יוצר את חוסר האיזון האנרגטי הבסיסי של כדור הארץ; הוא מגביר את הביטוי קצר הטווח שלו. 13

מה בדיוק נשבר בשיא?

כאן חשוב להבחין בין מדידות יומיות לממוצעים חודשיים. ממוצע מרחבי יומי של כ־21.1°C באוקיינוסים שבין קווי רוחב 60° דרום ו־60° צפון דווח כשיא לתקופה זו בשנה. במקביל, הממוצע החודשי הרשמי ליולי 2026 באותו אזור, שאינו כולל את אזורי הקוטב, עמד על 21.00 ± 0.11°C — יולי החם ביותר ברשומה. הממוצע ביוני היה 20.92 ± 0.10°C, וגם הוא שיא, מעל השיא הקודם ליוני שנרשם ב־2024. 53

למה השילוב הזה חריג כל כך?

החום אינו מרוכז רק באזור הטרופי של האוקיינוס השקט. האוקיינוס סופג יותר מ־90% מהחום העודף שנשמר במערכת האקלים בגלל גזי חממה, ולכן תכולת החום שלו עולה לאורך זמן. כאשר אל ניניו מתפתח על גבי בסיס חם יותר, החריגה שהוא יוצר מתווספת לטמפרטורה שכבר עלתה — והתוצאה היא פני ים חמים במיוחד, התאדות מוגברת ויותר לחות באטמוספרה. מכאן גדל גם הפוטנציאל לחום קיצוני ולמשקעי גשם עזים. 1

אפשר לחשוב על כך כך: אל ניניו הוא המאיץ הזמני, אך שינוי האקלים הוא המסלול שהולך ומתחמם.

"החזק ביותר זה 150 שנה" — מה ידוע ומה עדיין לא?

התחזיות מצביעות על כך שהאירוע עשוי להפוך לחזק ביותר בזיכרון האנושי, וכנראה לגדול ביותר מאז המאה ה־19. הסיבה היא שטמפרטורות פני הים באזור הטרופי של האוקיינוס השקט צפויות לעלות ביותר מ־3°C ביחס לממוצע. המינהל הלאומי האמריקאי לאוקיינוסים ולאטמוספרה (NOAA) העריך הסתברות של כ־80% לכך שהאירוע יוגדר "חזק מאוד" לקראת סוף 2026. 25

עם זאת, מדובר בתחזית — לא בתצפית שהושלמה. עוצמתו הסופית של אל ניניו תתברר רק לאחר שיגיע לשיאו וייאספו המדידות הרלוונטיות.

כיצד זה עשוי להשפיע על מזג האוויר?

ים חם יותר מספק לסופות טרופיות יותר אנרגיה ולחות. הוא עלול להחריף לחות בקרבת החופים, להגדיל את עומס החום בשעות הלילה ולהעלות את הפוטנציאל לגשמים קיצוניים ולהצפות. אל ניניו משנה גם את דפוסי הזרימה באטמוספרה, ולכן באזורים מסוימים הוא מעלה את הסיכון לבצורת, ובאחרים את הסיכון להצפות ולסופות.

בחלקים מהחוף המזרחי של האוקיינוס השקט, ובהם קליפורניה, הוא עשוי להעלות זמנית את מפלס הים — הן בגלל התפשטות מים חמים והן בשל שינויים ברוחות ובזרמים. 41012

לא כל אירוע קיצוני אפשר לייחס לאל ניניו

חשוב להיזהר מייחוס אוטומטי. נזקי סערה בהוואי, בצורת בפנמה, בפוארטו ריקו ובאיי הבתולה של ארצות הברית, או הוריקן מסוים באוקיינוס השקט, אינם נגרמים בהכרח רק מאל ניניו או רק משינוי האקלים.

אירועים כאלה עשויים להתאים לדפוס הצפוי, אך כדי לקבוע אם שינוי האקלים או אל ניניו תרמו לאירוע מסוים נדרש ניתוח ייעודי: השוואה בין האירוע שהתרחש, התנודתיות הטבעית ואקלים הבסיס שכבר התחמם.

האם שיאי החום צפויים להימשך?

הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת נוטה להגיע לשיא חודשים לאחר התחזקות אל ניניו, משום שהשפעת חום האוקיינוס על האטמוספרה מתעכבת. לכן, לפי התחזיות הנוכחיות, 2026 עדיין עשויה לאתגר את השיא השנתי של החום. השירות המטאורולוגי הבריטי מסר כי "סביר מאוד" ש־2027 תעקוף את 2024 ותהיה השנה החמה ביותר ברשומות המדידה. גם זו תחזית הסתברותית — לא ודאות. 45

בשורה התחתונה, 2026 ממחישה את ההבדל — ואת האינטראקציה — בין תנודה טבעית לבין התחממות מעשה ידי אדם: אל ניניו הוא הדחיפה קצרת הטווח, ואילו פליטות גזי החממה הופכות את נקודת הפתיחה לחמה יותר ויותר.