מה משמעותן של "הסנקציות הקשות בהיסטוריה" שבסנט מתכנן להטיל על איראן?

מסיבת העיתונאים של שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, המתוכננת ליום שני, 24 באוגוסט, בשעה 14:00 לפי שעון החוף המזרחי בארה״ב, צפויה להפוך את האיומים הכלליים של ממשל טראמפ נגד איראן לתוכנית כלכלית מפורטת יותר. בסנט תיאר את המהלך כשילוב של המצור הקיים על איראן עם "הסנקציות הקשות בהיסטוריה", ורמז שלחץ כלכלי חריף עשוי להפחית את הצורך בחידוש מבצעים צבאיים אמריקאיים רחבי היקף. 12

אלא שהחבילה טרם פורסמה. לכן עדיין לא ברור מה יהיה היקפה, באילו סמכויות משפטיות היא תשתמש, ואילו גופים יעמדו במוקד האכיפה.

במה צפויות הסנקציות להתמקד?

על סמך דבריו הפומביים של בסנט, הצעדים צפויים לפגוע בערוצים שמחברים את כלכלת איראן למסחר העולמי:

• מכירות הנפט האיראני וההכנסות שהן מייצרות;
• חברות ספנות, מכליות ומתווכים בתחום הימי;
• בנקים, מערכות תשלומים וערוצים פיננסיים אחרים;
• חברות ביטוח וסוחרים התומכים במסחר עם איראן;
• חברות או ממשלות זרות שמספקות לטהרן "חבל הצלה" כלכלי.

הצעד המשמעותי ביותר עשוי להיות הטלת סנקציות משניות — כלומר, עונשים על גופים שאינם איראניים אך ממשיכים לעשות עסקים עם טהרן. לפי דיווחים על תוכנית הממשל, וושינגטון לוחצת על בעלות בריתה לבחור בין שיתוף פעולה עם ארה״ב לבין המשך המסחר עם איראן. 5614

מהלך כזה ירחיב את המדיניות מעבר להגבלת מוסדות איראניים. הוא יהפוך את הגישה למערכת הפיננסית ולשווקים הקשורים לארה״ב לכלי לחץ גם על שותפותיה של איראן.

מדוע סין היא המבחן המרכזי?

סין היא היעד הפוטנציאלי החשוב ביותר. לפי נתונים שצוטטו על ידי רויטרס, היא רוכשת יותר מ־80% מהנפט האיראני המיוצא דרך הים. לכן בתי זיקוק, סוחרים, בנקים, חברות ספנות ומנגנוני תשלום הקשורים לסין נמצאים בלב כל ניסיון לייבש את מקור ההכנסה שנותר לאיראן מנפט.

בייג׳ינג לא אימצה את אסטרטגיית הסנקציות של וושינגטון. רויטרס דיווחה שסין טענה כי סנקציות לא יסייעו לפתור את הסכסוך, בעוד שסין ופקיסטן תמכו בחידוש שיחות השלום. 1

כבר ניכרים סימנים לכך שהסיכון משפיע על שוק הנפט. הצעות למכירת נפט גולמי איראני לקונים בסין הצטמצמו, והמחירים עלו לאחר שהמצור האמריקאי הגביל את המשלוחים, לפי מקורות מסחר שצוטטו ברויטרס. כמו כן, לפי דיווחים, חברות ספנות סיניות שבשליטת המדינה נמנעו מלעבור במצר הורמוז ובבאב אל־מנדב בשל העלייה בסיכוני הביטחון.

לפיכך, וושינגטון ניצבת בפני בחירה קשה: אכיפה מוגבלת עלולה שלא לשנות את חישוביה של טהרן, ואילו אכיפה אגרסיבית נגד סחר הקשור לסין עלולה להביא לעימות עם בייג׳ינג, לשבש זרימות נפט נוספות ולהקשות על תיווך דיפלומטי.

מה הסנקציות עלולות לעשות לכלכלת איראן?

משטר סנקציות מחמיר יוסיף לחץ על כלכלה שכבר פועלת תחת מגבלות קשות ומצור ימי. הוא עלול לצמצם את גישתה של איראן למטבע זר, לייקר יבוא, לשבש את פעילות הבנקים ולדחוף חלק גדול יותר מהמסחר לערוצים לא־שקופים או בלתי־רשמיים.

עם זאת, ההשפעה המיידית לא תהיה בהכרח כניעה פוליטית. בידוד כלכלי יכול לפגוע במשאבי הממשלה, אך הוא גם עלול להעביר את העלויות לאזרחים, לחזק רשתות של שוק שחור ולאפשר למנהיגים להציג את הלחץ הזר כמתקפה על הריבונות הלאומית. הדיווחים הקיימים תומכים בציפייה להעמקת המצוקה הכלכלית, אך אינם מוכיחים שסנקציות יביאו לקריסה מהירה של הממשלה באיראן. 212

בכירים איראנים כבר דחו את המסגור האמריקאי של הצעדים החדשים. שר החוץ עבאס אראקצ׳י כינה את הסנקציות "טרור כלכלי", וטהרן דרשה משא ומתן המבוסס על כבוד הדדי, צדק וכבוד לאומי — ולא הסדר שייראה כתוצאה של כפייה. 2

הסיכון הגדול ביותר להסלמה עדיין נמצא בהורמוז

הכרזת הסנקציות מגיעה כאשר השיט במצר הורמוז כבר מוגבל מאוד. לפי רויטרס, התנועה במצר התקרבה לקיפאון כמעט מוחלט לאחר תקיפות נגד ספינות ואיומים אמריקאיים להמשיך את המצור ללא הגבלת זמן. זרימת הנפט דרך המצר, שעמדה בממוצע על כ־18 מיליון חביות ביום לפני המלחמה, צנחה בחדות ביולי ונשארה נמוכה בהרבה גם באוגוסט, לפי ניתוח של רויטרס.

בכירים איראנים איימו להגיב אם מדינות שכנות יצטרפו למערכה הכלכלית האמריקאית. מוחסן רזאאי הזהיר שאיראן עלולה לתקוף גם נתיבי יצוא נפט מחוץ למצר, וכן תנועה דרך הורמוז, אם מדינות המפרץ יסייעו למאמץ הסנקציות.

איומים אלה יוצרים סיכון להסלמה שתחרוג מיצוא הנפט האיראני עצמו. אם מכליות, צינורות חלופיים או תשתיות במפרץ יהפכו ליעדים, התוצאה עלולה להיות עלייה במחירי הנפט, התייקרות ההובלה והביטוח, וגידול בפרמיית הסיכון על אספקת אנרגיה מהמזרח התיכון. רויטרס דיווחה ששוקי הנפט מתמחרים יותר ויותר את השיבוש בהורמוז כבעיה ממושכת ולא כזעזוע קצר.

לכן, ההשפעה המעשית של הסנקציות החדשות תיקבע בחלקה גם בים. אם היצוא האיראני כבר מוגבל מאוד בגלל המצור, לעונשים פיננסיים נוספים עשויה להיות השפעה מיידית קטנה יחסית על היצע הנפט הפיזי — אך השפעה גדולה יותר על חברות ומדינות שמנסות לעקוף את ההגבלות.

הדיפלומטיה נחלשה — אך לא נעלמה

המסגרת הזמנית שהושגה ביוני לא הובילה להסדר יציב. תקופת הפסקת האש בת 60 הימים לא הוארכה, וארה״ב ואיראן חלוקות בשאלה מי אחראי לקריסת ההבנות ומהם התנאים לחידוש התנועה במצר הורמוז. איראן מסרה שהמצר יישאר סגור עד שוושינגטון תסיר את המצור, תבטל את סנקציות הנפט, תשחרר נכסים מוקפאים ותפסיק את הפעולות הצבאיות.

סין ופקיסטן עדיין רלוונטיות משום ששתיהן תמכו במסלול דיפלומטי. פקיסטן בחנה אפשרות לחידוש השיחות בין ארה״ב לאיראן בעקבות יוזמה שהחלה בסין, אך גורמים פקיסטניים אמרו שהפסקת התקיפות נגד סעודיה ומדינות מפרץ אחרות תהיה תנאי מוקדם להתקדמות.

חבילת סנקציות שתשאיר מקום לפטורים, למשא ומתן או לשיט מפוקח עשויה לשמר את ערוץ השיחות. לעומת זאת, מערכה שתתייחס לכל שותפת סחר מרכזית של איראן כאל יריבה תקשה על התיווך ועלולה לחזק את טענת טהרן שוושינגטון מבקשת כניעה — ולא הסדר מוסכם.

מה לבדוק אחרי ההכרזה ביום שני?

הרטוריקה תהיה פחות חשובה מפרטי היישום. אלה השאלות המרכזיות:

1. האם מדובר בצעדים חדשים, או בעיקר בהקשחת הסנקציות הקיימות? הסמכויות המשפטיות ומנגנוני האכיפה יראו כמה לחץ נוסף באמת נוצר.
2. האם הסנקציות יכוונו ישירות לסחר בנפט הקשור לסין? זו תהיה ככל הנראה הבדיקה הברורה ביותר לנכונותה של וושינגטון להסתכן בחיכוך עם בייג׳ינג.
3. עד כמה יהיו הסנקציות המשניות רחבות? מספרן וסוגן של החברות, הבנקים, המבטחים וחברות הספנות שייחשפו לסיכון יקבעו את היקף המדיניות.
4. האם יהיו חריגים הומניטריים או דיפלומטיים? פטורים עשויים לצמצם את הפגיעה באזרחים ולשמור מקום לשיחות, אך גם להפחית את כוח הכפייה של החבילה.
5. כיצד תגיב איראן בים? תקיפות חדשות, איומים על נתיבי יצוא חלופיים או הגבלות על השיט עלולים להפוך במהירות הכרזה על סנקציות למשבר רחב יותר בשוקי האנרגיה.

התוצאה האסטרטגית תיקבע לפי האכיפה — לא לפי הביטוי "הסנקציות הקשות בהיסטוריה". ייתכן שוושינגטון מנסה להחליף לחימה רחבת היקף או לצמצם את הצורך בה באמצעות בידוד כלכלי. אך הצלחת המהלך תלויה בתגובת סין, ביכולתה של איראן לעקוף את ההגבלות, ובשאלה אם הלחץ יוביל למשא ומתן — או לעימות רחב יותר סביב המפרץ.