ב־23 באוגוסט 2026 הודיעה ישראל כי תמנע את כניסתם של יונאס שוסטדט והאנה גדין, חברי הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל השוודית, לקראת ביקור מתוכנן ברשות הפלסטינית. ישראל הסתמכה על חוק הכניסה לישראל והאשימה אותם בתמיכה בחרמות ובהליכים משפטיים בינלאומיים נגד ישראלים, וכן בהפצת טענות שמשרד החוץ הגדיר ככוזבות.
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-5.6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 1.5
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: What happened when Israel, acting on Foreign Minister Gideon Sa’ar’s orders, barred Swedish Left Party MEPs Jonas Sjöstedt and Hanna Gedin f. Article summary: Israel announced the exclusion before the two MEPs were due to arrive; available reporting does not establish that they were physically detained or turned around at a particular airport or border crossing. Sjöstedt and G. Topic tags: general, general web, government. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with fake n
ב־23 באוגוסט 2026 הודיעה ישראל כי תמנע את כניסתם של יונאס שוסטדט והאנה גדין, שני חברי הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל השוודית. השניים תכננו להגיע לישראל במהלך הלילה, בדרכם לביקור ברשות הפלסטינית. שר החוץ גדעון סער ביקש מרשות האוכלוסין וההגירה לסרב להכניסם, בהתאם לחוק הכניסה לישראל. 1
2
הדיווחים מתארים צו או החלטה למניעת כניסה שניתנו לפני הנסיעה. הם אינם מציינים שדה תעופה, מחסום או מעבר גבול מסוים שבו השניים נעצרו פיזית, ואינם מבססים טענה שהם עוכבו או הוחזרו לאחר שנחתו. לכן, הניסוח המדויק הוא שכניסתם נמנעה מראש — לא שהם תועדו כמי שנעצרו בגבול. 1
2
3
ישראל הפנתה לחוק הכניסה לישראל. לפי הדיווחים על החוק, ניתן למנוע כניסת זרים בנסיבות הכוללות קריאה פומבית לחרם על ישראל, הכחשת השואה או מתקפות 7 באוקטובר 2023, וכן תמיכה פומבית בקידום הליכים משפטיים נגד אזרחים ישראלים בבתי משפט זרים. 1
5
משרד החוץ טען כי שוסטדט וגדין פעלו בשנים האחרונות "באופן עקבי נגד ישראל". בין היתר, ישראל ייחסה להם תמיכה בקידום הליכים משפטיים בינלאומיים נגד ישראלים, וכן אמירות שהמשרד הגדיר כהאשמות כוזבות — לרבות טענות שישראל מבצעת רצח עם, מרעיבה אזרחים בכוונה ותוקפת במכוון ילדים ואנשי צוות רפואי. 2
3
חשוב להבהיר: אלה הן טענותיה של ממשלת ישראל בנוגע לעמדותיהם של חברי הפרלמנט, ולא קביעות שיפוטיות של בית משפט. המקורות שסופקו אינם מצביעים על כך שהרשות פרסמה נימוקים עצמאיים משלה; לפי הדיווחים, היא פעלה בעקבות בקשת שר החוץ ובהסתמך על סמכות החוק.
העמדות המתועדות של שוסטדט, גדין ומפלגתם מבקרות בחריפות את מדיניות ממשלת ישראל ואת פעולותיה הצבאיות והטריטוריאליות בעזה ובשטחים הפלסטיניים. עם זאת, המסמכים הרשמיים של מפלגת השמאל השוודית תומכים בפתרון שתי המדינות — מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד ישראל — ולכן אינם מבססים כשלעצמם התנגדות לעצם קיומה של ישראל.
ההבחנה הזו עומדת בלב המחלוקת: ביקורת על מדיניות ממשלה, על כיבוש או על אופן ניהול מלחמה אינה זהה בהכרח לשלילת זכותה של מדינה להתקיים. בדיווח שסופק, שוסטדט דחה את התיוג "אנטי־ישראלי" והבהיר שהביקורת מופנית למדיניות הממשלה, במיוחד בעזה ובשטחים הפלסטיניים, ולא לישראל או לאזרחיה. המקורות שסופקו אינם כוללים נוסח מלא של תגובה נפרדת מצד גדין.
שוסטדט וגדין העלו יחד בפרלמנט האירופי שאלות בנוגע למה שתיארו כמסע דיסאינפורמציה ישראלי נגד אונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים הפלסטינים. 19
המדיניות הרשמית של מפלגת השמאל השוודית כוללת כמה דרישות מרכזיות:
המפלגה גם מצהירה כי היא תומכת בפתרון שתי מדינות המבוסס על נסיגת ישראל מהשטחים שנכבשו ב־1967, כולל מזרח ירושלים, ובהקמת מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד ישראל.
בהתייחסות המפלגה למתקפת 7 באוקטובר נכתב כי מתקפות חמאס על אזרחים היו brutal וחסרות תקדים. כלומר, לצד ביקורת חריפה על ישראל, העמדה המתועדת כוללת גם גינוי של הפגיעה באזרחים בידי חמאס — ואינה מצביעה כשלעצמה על שלילת קיומה של ישראל.
שוסטדט וגדין נמנו עם חברי הפרלמנט האירופי שהיו קשורים למכתב מ־7 במאי 2026 לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ולראש מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס. במכתב הם קראו להגביר את הלחץ המדיני על ישראל כדי לאפשר לעיתונאים זרים ועצמאיים להיכנס לעזה.
הפנייה מסבירה מדוע ביקורם המתוכנן היה רגיש מבחינה פוליטית: הוא השתלב במאמץ רחב יותר של מחוקקים אירופים לבחון את התנאים בעזה ואת הגישה לדיווח עצמאי משם ומהגדה המערבית. עם זאת, אין במקורות הוכחה שהחלטת מניעת הכניסה התקבלה דווקא בגלל המכתב הזה.
המקרה מציב את סמכויות הפיקוח על הכניסה לישראל בצומת שבין מדיניות הגירה, ביקורת זרה וגישה לשטחים הפלסטיניים. ישראל מציגה את מניעת הכניסה כאמצעי חוקי נגד פעילות שהיא רואה בה עוינת, ובהם תמיכה בחרם או בהליכים משפטיים נגד ישראלים. 1
2
מנגד, מבקרי ההחלטה עשויים להדגיש שמדובר בנבחרי ציבור אירופים שביקשו להיפגש עם מוסדות פלסטיניים — ולא במבקרים פרטיים. ההחלטה מגיעה על רקע דיווחים נוספים על מניעת כניסה או ביטול אישורי כניסה של עיתונאים ופעילים זרים הקשורים לעבודה או לפעילות ציבורית בגדה המערבית ובעזה. 7
9
13
המסקנה הזהירה היא שישראל משתמשת במגבלות כניסה כדי למנוע גישה מחלק מהמבקרים והמבקרים הזרים שלה, בעוד הממשלה מציגה את המהלך כאמצעי ביטחוני או כאמצעי נגד חרמות. מקרה יחיד אינו מספיק כדי לקבוע שמדובר במגמה רחבה יותר, אך התוצאה המעשית עלולה להיות פחות גישה עצמאית של גורמים חיצוניים לשטחים ופחות הזדמנויות לבדיקה ישירה של התנאים בהם.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
ב־23 באוגוסט 2026 הודיעה ישראל כי תמנע את כניסתם של יונאס שוסטדט והאנה גדין, חברי הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל השוודית, לקראת ביקור מתוכנן ברשות הפלסטינית.
ב־23 באוגוסט 2026 הודיעה ישראל כי תמנע את כניסתם של יונאס שוסטדט והאנה גדין, חברי הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל השוודית, לקראת ביקור מתוכנן ברשות הפלסטינית. ישראל הסתמכה על חוק הכניסה לישראל והאשימה אותם בתמיכה בחרמות ובהליכים משפטיים בינלאומיים נגד ישראלים, וכן בהפצת טענות שמשרד החוץ הגדיר ככוזבות.
העמדה המתועדת של מפלגתם כוללת ביקורת חריפה על מדיניות ישראל בעזה ובשטחים הפלסטיניים, לצד תמיכה בפתרון שתי המדינות ובהמשך קיומה של ישראל לצד מדינה פלסטינית.
ב־23 באוגוסט 2026 הודיעה ישראל כי תמנע את כניסתם של יונאס שוסטדט והאנה גדין, חברי הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל השוודית, לקראת ביקור מתוכנן ברשות הפלסטינית. ישראל הסתמכה על חוק הכניסה לישראל והאשימה אותם בתמיכה בחרמות ובהליכים משפטיים בינלאומיים נגד ישראלים, וכן בהפצת טענות שמשרד החוץ הגדיר ככוזבות.
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-5.6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 1.5
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: What happened when Israel, acting on Foreign Minister Gideon Sa’ar’s orders, barred Swedish Left Party MEPs Jonas Sjöstedt and Hanna Gedin f. Article summary: Israel announced the exclusion before the two MEPs were due to arrive; available reporting does not establish that they were physically detained or turned around at a particular airport or border crossing. Sjöstedt and G. Topic tags: general, general web, government. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with fake n
ב־23 באוגוסט 2026 הודיעה ישראל כי תמנע את כניסתם של יונאס שוסטדט והאנה גדין, שני חברי הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל השוודית. השניים תכננו להגיע לישראל במהלך הלילה, בדרכם לביקור ברשות הפלסטינית. שר החוץ גדעון סער ביקש מרשות האוכלוסין וההגירה לסרב להכניסם, בהתאם לחוק הכניסה לישראל. 1
2
הדיווחים מתארים צו או החלטה למניעת כניסה שניתנו לפני הנסיעה. הם אינם מציינים שדה תעופה, מחסום או מעבר גבול מסוים שבו השניים נעצרו פיזית, ואינם מבססים טענה שהם עוכבו או הוחזרו לאחר שנחתו. לכן, הניסוח המדויק הוא שכניסתם נמנעה מראש — לא שהם תועדו כמי שנעצרו בגבול. 1
2
3
ישראל הפנתה לחוק הכניסה לישראל. לפי הדיווחים על החוק, ניתן למנוע כניסת זרים בנסיבות הכוללות קריאה פומבית לחרם על ישראל, הכחשת השואה או מתקפות 7 באוקטובר 2023, וכן תמיכה פומבית בקידום הליכים משפטיים נגד אזרחים ישראלים בבתי משפט זרים. 1
5
משרד החוץ טען כי שוסטדט וגדין פעלו בשנים האחרונות "באופן עקבי נגד ישראל". בין היתר, ישראל ייחסה להם תמיכה בקידום הליכים משפטיים בינלאומיים נגד ישראלים, וכן אמירות שהמשרד הגדיר כהאשמות כוזבות — לרבות טענות שישראל מבצעת רצח עם, מרעיבה אזרחים בכוונה ותוקפת במכוון ילדים ואנשי צוות רפואי. 2
3
חשוב להבהיר: אלה הן טענותיה של ממשלת ישראל בנוגע לעמדותיהם של חברי הפרלמנט, ולא קביעות שיפוטיות של בית משפט. המקורות שסופקו אינם מצביעים על כך שהרשות פרסמה נימוקים עצמאיים משלה; לפי הדיווחים, היא פעלה בעקבות בקשת שר החוץ ובהסתמך על סמכות החוק.
העמדות המתועדות של שוסטדט, גדין ומפלגתם מבקרות בחריפות את מדיניות ממשלת ישראל ואת פעולותיה הצבאיות והטריטוריאליות בעזה ובשטחים הפלסטיניים. עם זאת, המסמכים הרשמיים של מפלגת השמאל השוודית תומכים בפתרון שתי המדינות — מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד ישראל — ולכן אינם מבססים כשלעצמם התנגדות לעצם קיומה של ישראל.
ההבחנה הזו עומדת בלב המחלוקת: ביקורת על מדיניות ממשלה, על כיבוש או על אופן ניהול מלחמה אינה זהה בהכרח לשלילת זכותה של מדינה להתקיים. בדיווח שסופק, שוסטדט דחה את התיוג "אנטי־ישראלי" והבהיר שהביקורת מופנית למדיניות הממשלה, במיוחד בעזה ובשטחים הפלסטיניים, ולא לישראל או לאזרחיה. המקורות שסופקו אינם כוללים נוסח מלא של תגובה נפרדת מצד גדין.
שוסטדט וגדין העלו יחד בפרלמנט האירופי שאלות בנוגע למה שתיארו כמסע דיסאינפורמציה ישראלי נגד אונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים הפלסטינים. 19
המדיניות הרשמית של מפלגת השמאל השוודית כוללת כמה דרישות מרכזיות:
המפלגה גם מצהירה כי היא תומכת בפתרון שתי מדינות המבוסס על נסיגת ישראל מהשטחים שנכבשו ב־1967, כולל מזרח ירושלים, ובהקמת מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד ישראל.
בהתייחסות המפלגה למתקפת 7 באוקטובר נכתב כי מתקפות חמאס על אזרחים היו brutal וחסרות תקדים. כלומר, לצד ביקורת חריפה על ישראל, העמדה המתועדת כוללת גם גינוי של הפגיעה באזרחים בידי חמאס — ואינה מצביעה כשלעצמה על שלילת קיומה של ישראל.
שוסטדט וגדין נמנו עם חברי הפרלמנט האירופי שהיו קשורים למכתב מ־7 במאי 2026 לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ולראש מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס. במכתב הם קראו להגביר את הלחץ המדיני על ישראל כדי לאפשר לעיתונאים זרים ועצמאיים להיכנס לעזה.
הפנייה מסבירה מדוע ביקורם המתוכנן היה רגיש מבחינה פוליטית: הוא השתלב במאמץ רחב יותר של מחוקקים אירופים לבחון את התנאים בעזה ואת הגישה לדיווח עצמאי משם ומהגדה המערבית. עם זאת, אין במקורות הוכחה שהחלטת מניעת הכניסה התקבלה דווקא בגלל המכתב הזה.
המקרה מציב את סמכויות הפיקוח על הכניסה לישראל בצומת שבין מדיניות הגירה, ביקורת זרה וגישה לשטחים הפלסטיניים. ישראל מציגה את מניעת הכניסה כאמצעי חוקי נגד פעילות שהיא רואה בה עוינת, ובהם תמיכה בחרם או בהליכים משפטיים נגד ישראלים. 1
2
מנגד, מבקרי ההחלטה עשויים להדגיש שמדובר בנבחרי ציבור אירופים שביקשו להיפגש עם מוסדות פלסטיניים — ולא במבקרים פרטיים. ההחלטה מגיעה על רקע דיווחים נוספים על מניעת כניסה או ביטול אישורי כניסה של עיתונאים ופעילים זרים הקשורים לעבודה או לפעילות ציבורית בגדה המערבית ובעזה. 7
9
13
המסקנה הזהירה היא שישראל משתמשת במגבלות כניסה כדי למנוע גישה מחלק מהמבקרים והמבקרים הזרים שלה, בעוד הממשלה מציגה את המהלך כאמצעי ביטחוני או כאמצעי נגד חרמות. מקרה יחיד אינו מספיק כדי לקבוע שמדובר במגמה רחבה יותר, אך התוצאה המעשית עלולה להיות פחות גישה עצמאית של גורמים חיצוניים לשטחים ופחות הזדמנויות לבדיקה ישירה של התנאים בהם.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
ב־23 באוגוסט 2026 הודיעה ישראל כי תמנע את כניסתם של יונאס שוסטדט והאנה גדין, חברי הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל השוודית, לקראת ביקור מתוכנן ברשות הפלסטינית.
ב־23 באוגוסט 2026 הודיעה ישראל כי תמנע את כניסתם של יונאס שוסטדט והאנה גדין, חברי הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל השוודית, לקראת ביקור מתוכנן ברשות הפלסטינית. ישראל הסתמכה על חוק הכניסה לישראל והאשימה אותם בתמיכה בחרמות ובהליכים משפטיים בינלאומיים נגד ישראלים, וכן בהפצת טענות שמשרד החוץ הגדיר ככוזבות.
העמדה המתועדת של מפלגתם כוללת ביקורת חריפה על מדיניות ישראל בעזה ובשטחים הפלסטיניים, לצד תמיכה בפתרון שתי המדינות ובהמשך קיומה של ישראל לצד מדינה פלסטינית.