מה הוביל לשיחות בין בכירים ישראלים וסורים אחרי התקיפה בסוריה?

התקיפה הישראלית בבסיס חיל האוויר אבו א-דוחור ב-18 באוגוסט הייתה הנקודה שהציפה מחלוקת רחבה בהרבה: מה יהיה תפקידה הצבאי של טורקיה בסוריה שלאחר אסד, ועד כמה ישראל מוכנה לאפשר התבססות של יכולות צבאיות חדשות סמוך למרחב הפעולה שלה. על רקע זה, השיחה בין שר החוץ הסורי אסעד א-שעיבאני לראש המוסד רומן גופמן ביום ראשון נועדה לבלום את המשבר לפני שיהפוך לעימות ישראלי-טורקי ישיר על אדמת סוריה. 103

מה ישראל טוענת

ישראל אומרת כי פעלה על בסיס מידע שלפיו טורקיה נערכה להצבת כוחות, רחפנים ומערכות מכ״ם בבסיס אבו א-דוחור — מהלך שהיה יוצר, לפי ירושלים, יכולת צבאית מאיימת. גורמים ישראלים תיארו את התקיפה כ״יריית אזהרה״ מדודה, ולא כניסיון לפגוע בחיילים טורקים, וטענו כי דמשק קיבלה התרעות חוזרות.

הקווים האדומים שעליהם הצביעה ישראל כוללים מערכות הגנה אווירית טורקיות, רחפנים חמושים וטילים בסוריה. בירושלים חוששים שיכולות כאלה יגבילו את חופש הפעולה האווירי של ישראל או יפתחו חזית צבאית חדשה. 18

מה קרה בבסיס

לפחות שמונה תקיפות פגעו במסלול ההמראה ובמתקני האחסון בבסיס. לפי דיווחים סוריים, לא היו נפגעים. העובדה שהתקיפה התרחשה שעות לאחר שמשלחת טורקית עזבה את המקום חיזקה לכאורה את הגרסה הישראלית — אך כשלעצמה אינה מוכיחה שהתקבלה החלטה להציב שם כוחות. 13

הגרסה הסורית: אימונים ושיתוף פעולה, לא בסיס טורקי

דמשק טוענת כי ביקור הקצינים הטורקים נגע לאימונים ולשיתוף פעולה צבאי, ולא להקמת בסיס טורקי קבוע, להצבת כוחות לצמיתות או להשתלטות טורקית על האתר. לפי סוריה, הבסיס שכמעט לא היה בשימוש היה ריק, ולכן היא דוחה את הטענה שהתקיפה הייתה הכרחית.

סוריה קראה להורדת המתיחות ומעוניינת בהסדר ביטחוני רחב יותר מול ישראל, במקום במעגל מתרחב של תקיפות חד-צדדיות. 213

אנקרה דוחה את הטענות הישראליות

טורקיה דוחה בתוקף את טענות ישראל ומגדירה אותן בלתי סבירות. היא גינתה את התקיפה כמעשה תוקפנות, וביקרה את ההסבר הפוליטי הישראלי כ״פוליטיקה זולה״ המונעת משיקולי בחירות.

מבחינת אנקרה, שיתוף הפעולה עם סוריה הוא תמיכה ביציבותה ובשיקומה של המדינה — לא ניסיון להקיף את ישראל צבאית או להכין מתקפה נגדה. 411

גם וושינגטון חלוקה בשאלת ההתרעה

תום ברק, השליח האמריקני לסוריה ושגריר ארצות הברית בטורקיה, אמר כי ישראל לא עדכנה את וושינגטון מראש על התקיפה. גורמים ישראלים חלקו על כך וטענו שארצות הברית קיבלה עדכון.

ברק תיאר את הפעולה כהסלמה מיותרת שאינה מקדמת את היציבות האזורית, והזהיר כי ייתכן שמדובר בניסיון מסוכן לגרור את טורקיה לעימות רחב יותר. במקביל, ארצות הברית פועלת להקמת מנגנון למניעת חיכוך בין ישראל, טורקיה וסוריה. 5613

מדוע הערוצים החשאיים חשובים

למרות העוינות הפומבית בין ישראל לטורקיה, לפי הדיווחים מתקיימים בין השתיים קשרים שקטים. בנוסף, גופמן וא-שעיבאני כבר שוחחו בטלפון ב-14 באוגוסט — ארבעה ימים לפני התקיפה — ובין היתר דנו בנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה. 29

ערוצים כאלה נועדו לקבוע גבולות מעשיים לפני שהצבת כוחות או תקיפה צבאית ייצרו תקרית שאי אפשר יהיה להחזיר לאחור. אולם התקיפה בבסיס הראתה שעדיין אין בין הצדדים כללים מוסכמים וברורים.

הסיכון האסטרטגי: טורקיה, נאט״ו וארצות הברית

טורקיה היא חברה בנאט״ו ובעלת ברית של ארצות הברית. לכן תקיפה ישראלית שבה ייהרגו חיילים טורקים, או תגובה צבאית טורקית, עלולות להציב את וושינגטון במשבר חריף של ניהול בריתות.

עבור סוריה, חידוש העימותים עלול להרתיע השקעות ולעכב את מאמצי השיקום, דווקא בתקופה שבה השלטונות החדשים מנסים לבסס את שליטתם לאחר נפילת משטר אסד. 513

הממד הפוליטי בישראל

הפעולה משתלבת בתפיסה ביטחונית ישראלית רחבה יותר, שלפיה יש למנוע התבססות של יכולות צבאיות עוינות — או כאלה שעלולות להגביל את ישראל — בסוריה. מבקרים טוענים כי תמריצים פוליטיים פנימיים עשויים לעודד הפגנות כוח בולטות; ישראל מצדה אומרת שההחלטה התבססה על מידע מודיעיני ונועדה למנוע איום עתידי.

בשלב זה, העובדות הפומביות בנוגע להיערכות הטורקית הנטענת נותרו שנויות במחלוקת. אין די ראיות גלויות כדי לקבוע איזו מהגרסאות — הישראלית, הסורית או הטורקית — מדויקת יותר. 1211