המלחמה שהחלה ב־28 בפברואר יצרה זעזוע בשוק הנפט, אך ההשפעה המתמשכת והמורכבת יותר שלה ניכרת דווקא בשוק הדלקים המזוקקים — בעיקר דיזל, בנזין ודלק סילוני. התקיפות על תשתיות אנרגיה במזרח התיכון, הירידה בתנועת המכליות במצר הורמוז והנזק לבתי זיקוק ברוסיה פגעו ביכולת של המערכת להפוך נפט גולמי למוצרים מוגמרים. 36
ההבחנה הזו חשובה: אספקת הנפט הגולמי ומחירו יכולים להתחיל להתאושש כאשר נתיבי השיט נפתחים, אבל מחירי הדלק עשויים להישאר גבוהים אם בתי זיקוק נפגעו, אם היצוא מוגבל או אם המלאים כבר הידלדלו. הנתונים מצביעים על זעזוע אספקה חמור, אך עדיין אינם מוכיחים שמחירי הדלק הגבוהים יימשכו בהכרח במשך שנים.
איך שיבוש בנפט הגולמי הפך למחסור בדלק
מצר הורמוז הוא נתיב מרכזי להובלת נפט גולמי ומוצרי נפט. ברבעון השני של 2026 עברו בו בממוצע רק 4.9 מיליון חביות ביום של נפט גולמי ונוזלי נפט, לעומת 21.6 מיליון חביות ביום ברבעון הרביעי של 2025 — לפני פרוץ העימות.
השיבוש פגע בשני צדי שרשרת הזיקוק:
- בתי הזיקוק התקשו לקבל את חומר הגלם הדרוש להם.
- דלקים מוגמרים התקשו להגיע לשווקים המייבאים.
- מתקנים במזרח התיכון הותקפו או הושבתו.
- נתיבים חלופיים הצליחו להעביר חלק מהאספקה, אך לא יכלו להחליף מיד את הכמויות שעברו בדרך כלל במצר הורמוז.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, IEA, הגדירה את השיבוש שנוצר כהפרעת האספקה הגדולה ביותר בתולדות שוק הנפט העולמי. המלאים העולמיים שנצפו ירדו ב־85 מיליון חביות במרץ; המלאים מחוץ למפרץ במזרח התיכון ירדו ב־205 מיליון חביות, לאחר שהזרימה דרך המצר נחנקה.
כושר הזיקוק הפך למגבלה המרכזית
המשבר לא נבע רק ממחסור בנפט מתחת לאדמה. הבעיה המרכזית הייתה מחסור בבתי זיקוק פעילים ובמערך לוגיסטי אמין.
ה־IEA העריכה כי פעילות בתי הזיקוק במזרח התיכון הייתה נמוכה ב־2.9 מיליון חביות ביום לעומת רמתה שלפני המלחמה ברבעון השני, וכי ברבעון השלישי היא תישאר נמוכה ב־2.2 מיליון חביות ביום. במקביל, התקיפות האוקראיניות הורידו את פעילות הזיקוק ברוסיה כמעט לשפל של שני עשורים; ביולי דווח על תפוקה רוסית של 3.9 מיליון חביות ביום. 12
ביחד, הפגיעה בבתי הזיקוק במזרח התיכון ואובדן הכושר ברוסיה גרעו ברבעון השני כ־5 מיליון חביות ביום — כ־6% מכושר הזיקוק העולמי שלפני המלחמה. לפי הערכות ה־IEA שצוטטו בדיווחים, תפוקת בתי הזיקוק בעולם עמדה בממוצע על כ־78 מיליון חביות ביום, הרמה הנמוכה ביותר מאז שיאי משבר הקורונה ב־2020. 3
לכן שוק יכול לסבול ממחסור במוצרים מזוקקים גם כאשר נפט גולמי זמין באזור אחר בעולם. אי אפשר להחליף בית זיקוק שנפגע רק באמצעות הפניית מכלית לנמל אחר: יש צורך להחזיר יחידות שניזוקו לפעילות, לשקם תשתיות ושירותים תפעוליים, להבטיח הובלה ולפעול בתנאים בטוחים.
מדוע הדיזל התייקר יותר מהנפט הגולמי
הדיזל רגיש במיוחד לשיבושים משום שהוא משמש להובלת מטענים, בחקלאות, בבנייה ובחלק ניכר מהתעשייה הכבדה. אירופה נכנסה למשבר גם עם כריות ביטחון מוגבלות: מלאי הגזואיל — מוצר הדומה לדיזל — במרכז הסחר אמסטרדם–רוטרדם–אנטוורפן היה נמוך ב־24% מהממוצע לחמש שנים. 1
מרווחי הזיקוק ממחישים עד כמה השוק התהדק. בגוש האירו עלה רכיב מרווח הזיקוק במחיר הקמעונאי של הדיזל מ־0.10 אירו לליטר לפני המלחמה ל־0.35 אירו בשלושת השבועות הראשונים של יולי. מרווח הבנזין עלה מ־0.04 אירו בפברואר ל־0.23 אירו ביולי. 4
כתוצאה מכך, מחירי הדלקים המוגמרים עלו מהר יותר מהזינוק הראשוני במחיר הנפט הגולמי. מחירי הדיזל באירופה עלו ביותר מ־70% מתחילת המלחמה, ואילו מחירי הבנזין בארצות הברית עלו בכ־60%, לפי דיווחים שהתבססו על נתוני ה־IEA. 5
התמונה ניכרה גם בארצות הברית, שבה המלאים נותרו מתחת לממוצעים של חמש השנים האחרונות. בשבוע שהסתיים ב־17 ביולי היו מלאי הנפט הגולמי נמוכים ב־6% מהממוצע לחמש שנים, מלאי הבנזין נמוכים ב־7% ומלאי תזקיקי הנפט, הכוללים דיזל, נמוכים ב־10%.
ההשפעה הכלכלית: זעזוע היצע שעלול ליצור סטגפלציה
מחסור בדלק משפיע על הכלכלה לא רק דרך המחיר בתחנה, אלא גם דרך עלויות הייצור והשינוע. דיזל יקר מייקר הובלת סחורות, הפעלת ציוד חקלאי, בניית תשתיות והפעלת מכונות תעשייתיות. עסקים יכולים לגלגל את העלויות לצרכנים, לספוג אותן באמצעות ירידה ברווחיות או לצמצם את הפעילות.
התוצאה עלולה להיות שילוב סטגפלציוני: מחירים גבוהים יותר לצד ירידה בהכנסה הריאלית של משקי הבית והאטה בפעילות הכלכלית. הלחץ גדול במיוחד בענפים שאינם יכולים לעבור במהירות לדלקים חלופיים או להבטיח אספקה לטווח ארוך.
מלאים נמוכים הופכים את התחזית לשברירית יותר. גם אם הביקוש לא ישתנה, תקיפה נוספת, הפסקה בהובלה או השבתה של בית זיקוק עלולות לגרום לתגובה חריגה במחירים, משום שלרוכשים יש פחות מלאי שעליו יוכלו להסתמך. מנגד, חידוש עקבי של המלאים יפחית את הסיכון ויסייע לצמצם את מרווחי הזיקוק.
מדוע התחזית עדיין אינה חד־משמעית
הנתונים שסופקו מצביעים על שני כוחות מנוגדים. מצד אחד, ה־IEA דיווחה באוגוסט כי תפוקת הנפט במפרץ נותרה נמוכה ב־8.3 מיליון חביות ביום לעומת התקופה שלפני המלחמה, וכי היצוא האזורי ירד לאחר שהמצר נסגר למעשה מחדש בתחילת יולי. גם פעילות הזיקוק ברוסיה נותרה מדוכאת, ויצוא הדלקים מרוסיה הוגבל לאחר התקיפות על בתי הזיקוק שלה. 26
מצד שני, מינהל המידע לאנרגיה של ארצות הברית, EIA, מסר שמזכר הבנות מ־18 ביוני בין ארצות הברית לאיראן נועד לסיים את העימות, ובעקבותיו גברה התנועה במצר הורמוז. התחזית שלו צופה שתפוקת הנפט הגולמי וזרימות הסחר יתקרבו לרמות שלפני העימות עד סוף השנה, וכי רוב התפוקה שהושבתה תחזור עד תחילת 2027.
ההערכות האלה אינן מתיישבות זו עם זו במלואן. לכן נכון לתאר את משך המשבר כתרחיש מותנה, ולא כמסקנה ודאית. הסכם יציב וביטחון אמין בנתיבי השיט עשויים להוריד את מחיר הנפט הגולמי במהירות יחסית. הדלקים המזוקקים צפויים להתאושש לאט יותר, משום שבתי הזיקוק צריכים לחזור לפעילות בטוחה והמלאים צריכים להיבנות מחדש — אך המידע הקיים אינו קובע לוח זמנים סופי לשיקום כל אחד מהמתקנים שנפגעו במפרץ.
מה יכול להביא להקלה?
שוק הדלקים זקוק לשלושה שיפורים במקביל:
- מעבר בטוח ועקבי במצר הורמוז, שיאפשר למכליות נפט ומוצרי נפט לנוע כרגיל.
- שיקום פעילות בתי הזיקוק במזרח התיכון וברוסיה, כדי להגדיל את ייצור הדיזל, הבנזין ודלק הסילון.
- בניית המלאים מחדש, במיוחד של תזקיקים, כך שהקונים יהיו פחות חשופים לשיבוש הבא.
השיעור המרכזי הוא שהתאוששות באספקת הנפט הגולמי אינה מבטיחה חזרה מיידית לדלק זול. העימות חשף צוואר בקבוק צר ומורכב יותר: היכולת העולמית לזקק, להוביל ולאחסן דלק מוגמר. מידת ההקלה במחירים תלויה אפוא לא רק בתפוקת הנפט שעליה מדווחים בכותרות, אלא בשיקום של כל השרשרת.
