הצתות, פיצוצים וטלגרם: כך נראה לפי הדיווחים מסע החבלה הרוסי באירופה

האירועים האחרונים באירופה אינם מוכיחים שכל שריפה או פיצוץ במתקן ביטחוני הם פעולה רוסית. עם זאת, הם משתלבים בדפוס רחב יותר של איומים עמומים ורב־זירתיים — הצתות, חבלה, מתקפות סייבר ופגיעה בתשתיות — שנועדו לשבש את התמיכה באוקראינה ולבחון את נחישותן של מדינות נאט״ו.

מהי שיטת הפעולה שעליה מצביעים הדיווחים?

לפי דיווחים המבוססים על גורמי מודיעין מערביים, רוסיה מנסה להרחיק את פעילי המודיעין שלה מהביצוע הישיר של פעולות חבלה. במקום לשלוח אנשי GRU מזוהים, נטען כי היא נעזרת במתווכים מקומיים, כולל עבריינים, שמגויסים באמצעות ערוצים מקוונים.

טלגרם מאפשרת ליצור קשר במהירות עם מגייסים ומבצעים, ואילו תשלום במטבעות קריפטוגרפיים עשוי להקשות על איתור שרשרת הפיקוד והמסלול הכספי. תחקירים קודמים תיעדו הצעות לתשלום בקריפטו עבור מעקבים, הצתות ופעולות חבלה באירופה.

המטרה המיוחסת לשיטה הזו היא ״הכחשה סבירה״: להשיג נזק ממשי, אך להשאיר מספיק ספק כדי שממשלות אירופה יתקשו להוכיח אחריות ישירה של הקרמלין ולהחליט על תגובה חריפה.

חשוב להדגיש: סעיף 5 באמנת נאט״ו — סעיף ההגנה הקולקטיבית — אינו מופעל באופן אוטומטי לפי נוסחה קבועה. הפעלתו היא החלטה פוליטית של בעלות הברית, לאחר בחינת חומרת האירוע, זהות התוקף והנסיבות.

טאלין: הצתה במבנה של Milrem Robotics

בלילה שבין 14 ל־15 באוגוסט פרצה שריפה במבנה ששימש את חברת Milrem Robotics בטאלין. החברה מייצרת כלי רכב קרקעיים בלתי מאוישים, ובהם מערכות שנעשה בהן שימוש באוקראינה.

התביעה האסטונית קבעה כי השריפה הייתה מכוונת ומתוכננת מראש, ושלושה אזרחים לטבים נעצרו במסגרת החקירה. הרשויות בודקות אם מדובר במעשה חבלה ואם רוסיה עמדה מאחוריו. 1 2 3 4 5 6

עם זאת, מעצר חשודים וקביעה שמדובר בהצתה אינם מהווים לבדם הוכחה לכך שהפעולה הונחתה בידי המדינה הרוסית. לפי דיווח נוסף, השריפה לא שיבשה את הייצור או את אספקת הרובוטים לאוקראינה. 10

בולגריה ואיטליה: שני פיצוצים במפעלי תחמושת

ב־10 באוגוסט פרצה שריפה במשאית שהובילה דלק למתקן של יצרנית התחמושת הבולגרית EMCO, ליד בליצה שבמרכז המדינה. לפי הדיווחים המקומיים, האש התפשטה למחסן תחמושת וגרמה לסדרת פיצוצים. כ־300 בני אדם פונו, ולא דווח על נפגעים.

שלושה ימים לאחר מכן, ב־13 באוגוסט, אירע פיצוץ במפעל KNDS Ammo Italy בקולפררו, מדרום־מזרח לרומא, לאחר שכבר פרצה במקום שריפה. גם באירוע הזה לא דווח על נפגעים. 17

העיתוי והקשר של שני המפעלים לייצור או לאספקה ביטחונית הקשורה לאוקראינה עוררו חשדות, אך אינם מוכיחים קשר ביניהם או מעורבות רוסית. שר ההגנה האיטלקי גווידו קרוזטו אמר כי לממשלה אין אינדיקציה לכך שהפיצוץ בקולפררו נגרם בידי רוסיה, ותיאר אותו כבעיה פנימית אפשרית. 17

לכן, על סמך המידע הזמין, יהיה מוקדם ולא מוצדק להציג את שני הפיצוצים כחבלה רוסית מאומתת.

מה נאט״ו אומרת — ומה עדיין לא ברור?

דיווחים ייחסו למזכ״ל נאט״ו מארק רוטה אזהרה שלפיה פעולות חבלה הן ״פזיזות ומסוכנות״ ודורשות תגובה ברורה, מהירה ונחרצת. עם זאת, את הנוסח המדויק של הדברים לא ניתן היה לאמת באופן עצמאי בתוצאות המקורות הזמינות.

המסר עצמו תואם את הדאגה המוכרת של נאט״ו מפני איום היברידי — שילוב של חבלה, מתקפות סייבר, שיבושי תקשורת ו־GPS, ופגיעה בתשתיות קריטיות. דו״ח מחקר של הקונגרס האמריקאי מונה בין היתר שיבושים, מתקפות סייבר ופגיעה בתשתיות תת־ימיות כחלק מפעילות הלוחמה ההיברידית הרוסית באירופה.

המקרה הבריטי: איראן, לא רוסיה

בסוף יולי, לפי דיווחים, האקרים הקשורים למשטר האיראני השביתו תחנת כוח קטנה בבריטניה למשך ארבעה ימים. ממשלת בריטניה הדגישה כי מדובר במתקן קטן וכי מערכת החשמל הרחבה במדינה לא הייתה בסכנה. האתר עצמו לא זוהה בפומבי מטעמי ביטחון.

זהו אירוע נפרד, ואין להציגו כחלק ממבצע רוסי מוכח. אבל הוא ממחיש את אותה חולשה אסטרטגית: גם שיבוש מוגבל, שאינו מפיל רשת חשמל שלמה, עלול לייצר השפעה ציבורית ופוליטית גדולה ולהכריח מדינות להשקיע משאבים נוספים בהגנה על תשתיות.

מה כל זה אומר על הלוחמה ההיברידית?

המגמה המרכזית אינה בהכרח שכל אירוע חריג הוא מבצע של שירותי מודיעין זרים. המסקנה הזהירה יותר היא שמדינות אירופה מתמודדות עם יותר איומים המכוונים למערכות שעליהן נשענים הסיוע לאוקראינה וההרתעה של נאט״ו: ייצור ביטחוני, שרשראות אספקה, תקשורת, אנרגיה ותשתיות קריטיות.

ההשפעה המבוקשת עשויה להיות מצטברת: לגרום לעיכובים ולהוצאות, לחייב אבטחה יקרה יותר, לזרוע אי־ודאות ולבדוק עד כמה בעלות הברית מוכנות לייחס אחריות — ובעקבותיה לנקוט צעדי תגמול. זו בדיוק הסיבה שהאיום ההיברידי נחשב מסוכן: הוא אינו תמיד נראה כמו מתקפה צבאית, אך הוא יכול לשחוק בהדרגה את הביטחון, את האמון ואת חופש הפעולה של המדינות המותקפות.