הרווארד מוכרת קורס יזמות ב־699 דולר: מתאמנים על פיץ' מול אווטארים של מרצים

מהי תוכנית HBS Foundry?

HBS Foundry היא תוכנית יזמות מקוונת בת שמונה שבועות, שמחירה 699 דולר. היא נועדה ללוות משתתפים משלב חידוד הרעיון לסטארט-אפ ועד להצגתו בפני משקיעים ולקוחות. התוכנית משלבת תכנים מבית הספר למינהל עסקים של הרווארד, קהילת עמיתים, כלי בינה מלאכותית ומפגשים חיים שבועיים עם יזמים, משקיעים וחברי סגל. בהרווארד אמרו כי המוצר נוסה עם יותר מ־100 אוניברסיטאות, בכל 50 המדינות בארצות הברית. 2

החידוש הבולט בתוכנית הוא סדרה של אווטארים בווידאו, שנוצרו על בסיס מרצים שהשתתפו בפרויקט. האווטארים, שנבנו באמצעות חברת HeyGen, מאפשרים למייסדים להתאמן על שיחות עסקיות מלחיצות עוד לפני שהם מנהלים אותן מול אנשים אמיתיים.

איך האווטארים עובדים?

המשתתפים יכולים לתרגל הצגת מיזם למשקיעים, שיחות מכירה וישיבות דירקטוריון מול ייצוגים מבוססי בינה מלאכותית של המרצים. המטרה היא לספק משוב מונחה ו״חזרות בסיכון נמוך״ — תרגול חוזר שמכין את היזם לשיחה חשובה עם משקיע, לקוח או חבר דירקטוריון אמיתי. 2

בין המרצים שהתנדבו להשתתף נמצא ג'ף בוסגנג, ממייסדי קרן ההון־סיכון Flybridge Capital ומרצה בכיר בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד. דמותו הדיגיטלית משמשת כשותף מדומה במרחב המקוון, כך שהמשתתפים יכולים לתרגל לא רק את תוכן הדברים, אלא גם את האופן שבו הם מגיבים במהלך שיחה דמוית פגישה. 2

עם זאת, האווטארים אינם מחליפים את ההוראה האנושית. יזמים מנוסים, משקיעים וחברי סגל מהרווארד ממשיכים להוביל את המפגשים החיים מדי שבוע, בעוד שכבת הבינה המלאכותית מאפשרת למשתתפים לקבל הזדמנויות תרגול נוספות בין המפגשים. 2

מבחן ״Uber for bananas״

כתבת הניו יורק טיימס שרה קסלר בדקה את המערכת כשהיא מאמצת דמות של יזמת אופטימית מדי ומציגה לאווטאר של בוסגנג רעיון ל״Uber for bananas״ — שירות למשלוח מהיר יותר של בננות. 1

הניסוי חשף גם את מגבלות הטכנולוגיה. האווטאר נשאר מנומס, אך נראה כאילו הוא תקוע בחיוך קבוע במיוחד. הצללים על החולצה נותרו סטטיים, ותנועות הכתפיים חזרו על עצמן — פרטים שהפכו את הייצוג הדיגיטלי למלאכותי באופן ברור. 1

גם האדם האמיתי לא השתכנע. כשקסלר שוחחה מאוחר יותר עם בוסגנג פנים אל פנים, הוא לא התלהב מרעיון משלוח הבננות. הניסוי המחיש אפוא שני דברים נפרדים: האווטאר יכול לספק מסגרת לתרגול, אך הוא עדיין אינו בלתי ניתן להבחנה מאדם אמיתי — ופיץ' מוצלח זקוק גם לרעיון עסקי משכנע. 12

למה אווטאר בווידאו ולא צ'אטבוט?

הרעיון הראשוני של התוכנית התמקד יותר בצ'אטבוטים או בסוכני בינה מלאכותית שייצגו את המרצים בטקסט. הגישה הנוכחית, המבוססת על אווטארים בווידאו, מוסיפה ממד חברתי וחזותי: המשתתפים יכולים לתרגל את קצב ההצגה, את התחושה של פנייה לאדם מוכר ואת הלחץ של שיחה המדמה פגישה. 2

ההבדל חשוב במיוחד בהכשרה ליזמות. צ'אטבוט יכול לסייע בבחינת רעיון או בניסוח תשובות, ואילו סימולציית וידאו מכוונת יותר לתרגול ההצגה, האינטראקציה וההתמודדות בזמן אמת. עם זאת, הדיווחים הקיימים מצביעים על ההבדל התפקודי הזה בלבד; הם אינם מציגים מחקר מבוקר שמשווה ישירות בין ביצועי משתתפים מול אווטארים בווידאו לבין ביצועיהם מול צ'אטבוטים. 2

המשתתפים אוהבים — ובוסגנג קצת נרתע

אליז בייטס, המנהלת של Foundry, תיארה את האווטארים ככלי שמאפשר למייסדים בשלבים מוקדמים לקבל הזדמנויות תרגול שאולי לא היו זוכים להן לפני פגישה עם משקיע אמיתי.

לפי בוסגנג, המשתתפים מגיבים בחיוב ואפילו ״אוהבים״ את האווטארים — אף שהוא עצמו הודה שהגרסה הדיגיטלית שלו מעט ״מצמררת״. 2

התגובה המעורבת הזו משקפת את העסקה שהטכנולוגיה מציעה: מצד אחד, היא עשויה להפוך תרגול חוזר לנגיש יותר ולדמות פגישה אמיתית טוב יותר מממשק טקסט רגיל. מצד שני, הבעות הפנים והתנועות המלאכותיות עלולות להסיח את הדעת.

בשלב זה, HBS Foundry מציגה את האווטארים ככלי חזרות שניתן להרחיב למספר גדול של משתתפים, לצד הדרכה אנושית — ולא כתחליף למרצה, למשקיע או לשיחה אמיתית.