מכרזי E1 מציתים עימות דיפלומטי: האם ישראל מתקרבת לנקודת אל־חזור בגדה?

מה בדיוק אושר – ומה קורה עכשיו?

הדיון הציבורי סביב E1 מערבב בין אישור התוכנית לבין שלב הביצוע שלה. התוכנית הרחבה כוללת 3,401 יחידות דיור באזור שממזרח לירושלים, סמוך למעלה אדומים, והיא קיבלה אישור סופי באוגוסט 2025. באוגוסט 2026 פורסם מכרז לבניית 1,234 יחידות – חלק מן התוכנית הכוללת. 1718

מכרז אינו שקול לבנייה בפועל, אך הוא הופך תוכנית שהייתה במשך שנים מוקד למחלוקת מדינית לצעד מנהלי ומסחרי ממשי. המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל־19 באוקטובר, כשבוע לפני הבחירות המתוכננות בישראל ב־27 באוקטובר.

מדוע E1 נחשב אזור אסטרטגי כל כך?

E1 הוא שטח הנמצא בין מזרח ירושלים לבין גוש ההתנחלויות מעלה אדומים. מתנגדי התוכנית טוענים כי בנייה באזור תיצור רצף בנוי ישראלי ממזרח לירושלים, תגביל את התנועה בין צפון הגדה לדרומה ותנתק את מזרח ירושלים מסביבתה הפלסטינית.

במילים אחרות, החשש אינו רק ממספר הדירות המתוכנן, אלא מהשינוי הגיאוגרפי שהן עשויות לסמן: פיצול של הגדה המערבית לשני אזורים פלסטיניים שאינם רציפים, והפיכת מזרח ירושלים למובלעת מנותקת יותר. בדוח של שירות החוץ של האיחוד האירופי תואר המהלך כאחת מהחלטות ההתנחלות בעלות המשמעות האסטרטגית הגדולה ביותר בעשורים האחרונים. 17

מדוע המתנגדים מדברים על איום על פתרון שתי המדינות?

המדינות האירופיות המתנגדות – בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד ונורווגיה, לצד קנדה – אמרו כי המכרז פוגע ברצף הטריטוריאלי הפלסטיני וכי יש לבטלו.

הביקורת מתייחסת למודל של שתי מדינות המבוסס על קווי 1967, שבמסגרתו מזרח ירושלים אמורה להיות בירת המדינה הפלסטינית. אם ייווצר רצף התנחלויות בין ירושלים למעלה אדומים, טוענים המבקרים, יהיה קשה יותר מבחינה מעשית ופוליטית להקים מדינה פלסטינית בעלת שטח רציף.

גם מצרים הזהירה כי הפרויקט יחלק את הגדה, יקיף את מזרח ירושלים וינתק אותה מסביבתה הפלסטינית. משרד החוץ המצרי אמר כי המהלך פוגע בסיכוי להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובת־קיימא. 1920

האם מדובר בהפרה של המשפט הבינלאומי?

המדינות והגופים המתנגדים לתוכנית מתייחסים לגדה המערבית כאל שטח כבוש, ולכן רואים בהקמת התנחלויות ישראליות שם הפרה של המשפט הבינלאומי. גם מקורות האיחוד האירופי, ארגוני זכויות אדם וגורמים פלסטיניים מתארים את ההתנחלויות כבלתי חוקיות לפי המשפט הבינלאומי. 1718

עם זאת, חשוב להבחין בין קביעה משפטית מקובלת בקרב מדינות וגופים בינלאומיים רבים לבין המונחים הפוליטיים שבהם משתמשים מבקרי ישראל. האזהרות מפני הפיכת ישראל ל"מדינת אפרטהייד" או ל"מדינה מצורעת" משקפות הערכה פוליטית ומשפטית שלפיה שליטה טריטוריאלית קבועה, בצירוף זכויות לא שוויוניות, עלולה להפוך חלוקה מוסכמת לבלתי אפשרית. זו אינה קביעה משפטית שכל המדינות מקבלות באותו אופן. ממשלת ישראל ותומכי ההתנחלויות דוחים את התיאור הזה ומציגים את הבנייה כפיתוח לגיטימי וכצורך ביטחוני.

מדוע המכרז עשוי ליצור “נקודת אל־חזור”?

פרסום מכרז כשלעצמו אינו בונה בתים. אך אם יזמים יגישו הצעות, ואם ייחתמו הסכמים עם יזמים, מלווים וספקי תשתית, עלויות הביטול עשויות לעלות – כלכלית ופוליטית.

מכאן נובעת אזהרת ה"נקודה שאין ממנה חזרה": תוכנית תכנונית שנויה במחלוקת הופכת להתחייבויות מעשיות, שממשלה עתידית עשויה להסס לבטל. עם זאת, המקורות הזמינים מאמתים את עצם פרסום המכרז ואת המועד האחרון להגשת הצעות, אך אינם מוכיחים באופן עצמאי שכל חוזי הפיתוח והבנקאות יהיו מחייבים או שהמהלך אכן ייצור נקודת אל־חזור.

הקשר לאלימות מתנחלים ולעקירת קהילות

E1 אינו נתפס על ידי מבקריו כמחלוקת נקודתית על פרויקט דיור. הוא משתלב, לטענתם, במגמה רחבה יותר של הרחבת התנחלויות ומאחזים, הגבלות על קרקעות ולחצים המופעלים על קהילות פלסטיניות.

ארגון Human Rights Watch הזהיר כי הפרויקט עלול לפצל את הגדה, להביא לעקירת יותר מ־18 קהילות בדואיות ולהעמיק את מה שהוא מגדיר כמערכת אפרטהייד. האיחוד האירופי הטיל סנקציות על מתנחלים ועל גופים שלטענתו תומכים באלימות ובהפרות חמורות ושיטתיות של זכויות פלסטינים. 1

במקביל, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורווגיה הטילו סנקציות אישיות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', בטענה להסתה חוזרת לאלימות נגד קהילות פלסטיניות. 2 לכן מתנגדי E1 רואים בו ניסיון למסד שינוי טריטוריאלי שכבר מתהווה באמצעות אלימות, מגבלות גישה ועקירה.

מה משמעות השינוי בעמדה הגרמנית?

גרמניה היא שחקנית מרכזית בכל ניסיון של האיחוד האירופי לגבש מדיניות משותפת כלפי ישראל. על רקע דבריו של בן גביר, שקרא לפעולות שבהן ייהרגו 30–40 פלסטינים בעזה מדי יום, שר החוץ הגרמני יוהאן ואדפול אמר כי גרמניה תומכת בסנקציות הקיימות נגד ארגוני מתנחלים קיצוניים ולא שלל סנקציות אירופיות נוספות. 51013

המשמעות היא בעיקר פוליטית: ברלין עשויה להיות פחות מוכנה לשמש בלם אוטומטי בפני צעדי ענישה אירופיים. אך אין בכך עדיין התחייבות גרמנית לסנקציות חדשות, ובוודאי שלא להסכם על מגבלות סחר רחבות.

הניסיון להטיל סנקציות אירופיות על בן גביר כבר נתקל בקושי, משום שהחלטות מסוג זה דורשות הסכמה בין מדינות האיחוד. ביוני דיווח האיחוד כי לא הושגה הסכמה על צעדים כלכליים נגדו, אף שמדינות רבות תמכו ברעיון. 14 באותה עת האיחוד כן התקדם בסנקציות ממוקדות נגד מתנחלים וארגונים אלימים, אך לא הייתה הסכמה על צעדי סחר חריפים יותר. 16

כיצד הגיבו הפלסטינים ומדינות האזור?

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בירך על ההצהרה המשותפת של שבע המדינות וקרא לבטל מיד את תוכנית E1 ולהפסיק את הרחבת ההתנחלויות בגדה.

מצרים וירדן גינו את המהלך והזהירו שהוא מסכן את הסיכוי למדינה פלסטינית. למצרים יש משקל מיוחד: היא גם שחקנית דיפלומטית מרכזית בעולם הערבי וגם בעלת ברית שלום של ישראל. 19

דיווחים נוספים ייחסו התנגדות לתוכנית גם לקטר, לאיחוד האמירויות, לאינדונזיה, לפקיסטן, לטורקיה ולסעודיה. אולם במקורות שנבדקו אין די פרטים ממקורות ראשוניים כדי לתאר במדויק את ההצהרה הנפרדת והעדכנית של כל אחת מהמדינות הללו.

מדוע העיתוי שלפני הבחירות חשוב?

המכרז נקבע לשבועות שלפני הבחירות המתוכננות בישראל. עבור הממשלה והימין הישראלי, קידום E1 עשוי לשמש מסר שלפיו ישראל ממשיכה לקדם שליטה דה־פקטו וסיפוח בפועל, גם בלי הכרזה רשמית על סיפוח.

מן הצד השני, החרפת הבידוד הדיפלומטי, הסיכון לסנקציות והמתיחות עם שותפות אירופיות עלולים להפוך לנטל פוליטי או לסוגיה שתשפיע על הרכבת הקואליציה. עם זאת, יש לנקוט זהירות: המקורות מאמתים את מועד הבחירות המדווח ואת סמיכות המכרז אליו, אך אינם מספקים תמונה מלאה על השפעת הסוגיה על תוצאות הבחירות.

המבחן האמריקאי

העמדה המיוחסת לממשל טראמפ היא התנגדות לסיפוח רשמי של הגדה, אך לא התערבות מעשית לעצירת המכרז. גורם אמריקאי אנונימי אף צוטט כאומר שלממשל יש "אפס" סיכוי לחסום את המהלך – טענה שלא אומתה באופן עצמאי במקורות הרשמיים הזמינים.

הפער בין התנגדות מילולית לסיפוח לבין היעדר מנוף ממשי לעצירת יישום ההתנחלויות הוא לב העניין. לחץ אמריקאי נחשב לאורך השנים לאחד המנופים החיצוניים הבודדים שיכולים להשפיע בפועל על החלטות ישראליות בנושא ההתנחלויות. אם וושינגטון מסתפקת בהצהרה נגד סיפוח אך אינה מאיימת במחיר מדיני או כלכלי, לישראל יש מעט תמריצים מעשיים לעצור את E1.

כך הופך הפרויקט למבחן לא רק למדיניות ישראל, אלא גם ליכולתה של ארצות הברית להפעיל את השפעתה – ולשאלה האם גינויים אירופיים ואזוריים, ללא צעדי אכיפה, יכולים עדיין לשנות את המציאות בשטח.