הבצורת מתפשטת: שינוי האקלים עלול לשלש את מחיר החיטה

בצורת שמתחילה בשדות חיטה במדינה אחת עלולה להפוך במהירות לבעיה עולמית — במיוחד כאשר היא פוגעת בכמה אזורי גידול וייצוא מרכזיים במקביל. מחקר בינלאומי מצא כי מחסור חמור במים (SWS) סייע להסביר כ־74% מהתנודות השנתיות במחירי החיטה בעולם בין 2000 ל־2021. לפי הקשר שמצאו החוקרים בין מחסור במים למחירים, מחיר החיטה הממוצע עשוי להגיע לכ־273 דולר לטונה תחת התחממות עולמית של 2 מעלות, ולכ־364 דולר לטונה תחת התחממות של 3 מעלות — מחיר האחרון גבוה בערך פי שלושה ממחיר החיטה העולמי ב־2010, לאחר התאמה לאינפלציה. 8

אין פירוש הדבר שהבצורת קובעת לבדה כל שינוי במחיר. גם מחירי האנרגיה והדשנים, המלאים, מדיניות הסחר, מלחמות ושיבושים בהובלה משפיעים על שוק החיטה. עם זאת, הממצאים מדגישים מדוע בצורת הופכת מסיכון חקלאי מקומי לסיכון כלכלי עולמי כאשר היא פוגעת בכמה אזורי ייצור וייצוא חשובים בו־זמנית.

מה מצא המחקר על בצורת ומחירי החיטה

המחקר משתמש במדד של מחסור חמור במים — מדד הלוקח בחשבון גם את השטח הגאוגרפי שנפגע וגם את משך הבצורת בתקופות שבהן הגידולים זקוקים למים. הממצא המרכזי הוא שהיקף שטחי גידול החיטה שנחשפו למחסור כזה השתנה בדומה מאוד לתנודות במחירי החיטה בעולם בשנים 2000–2021. 38

בממוצע היסטורי, כ־5% משטחי גידול החיטה בעולם חוו מחסור חמור במים בשנה נתונה. בשנים יבשות במיוחד — ובהן 2000, 2010, 2012 ו־2020 — שיעור השטח שנפגע עלה על 15%. 8

ההבדל הזה משמעותי: בצורת שמוגבלת לאזור אחד עשויה לעיתים להתקזז באמצעות יבולים טובים יותר במקומות אחרים. בצורת שמתרחשת בכמה אזורים במקביל מצמצמת את מספר המקומות שיכולים לפצות על אובדן הייצור, וחושפת את היבואנים והסוחרים לזעזוע היצע עולמי.

מדוע החיטה רגישה במיוחד

החיטה נסחרת בהיקפים גדולים בשוק הבינלאומי, וחלק ניכר מהאספקה העולמית מגיע מקבוצה מצומצמת יחסית של אזורי ייצוא. כאשר מחסור במים פוגע בכמה מהאזורים האלה יחד, אובדן הייצור עלול להתגלגל במהירות למחירים הבינלאומיים ולחשבונות המזון של המדינות היבואניות.

גם צווארי בקבוק של סחר והובלה עלולים להחריף את הבעיה. רוסיה ואוקראינה אחראיות לכרבע מהחיטה והשעורה הנסחרות בעולם, וכ־40% מהסחר בחיטה ובדגנים גסים חשוף לצווארי הבקבוק שנבדקו בניתוח אחד. 28

המחקר מצא קשר חזק בהרבה בין מחסור נרחב במים לבין מחירי החיטה מאשר בין אותו מדד לבין מחירי התירס. לעומת זאת, לא נמצא קשר דומה במקרה של האורז. חשוב לפרש את ההשוואה בזהירות: מדובר בקשר סטטיסטי חזק, ולא במנגנון יחיד שהוכח כמסביר כל הבדל בין הגידולים. החשיפה הגבוהה של החיטה לסחר עולמי וריכוז האספקה באזורי ייצוא מרכזיים מספקים הסבר אפשרי לרגישות הגדולה יותר שלה. 3

איך עשויים להיראות המחירים בהתחממות של 2 ו־3 מעלות

המחקר מעריך כי מחיר החיטה העולמי הממוצע יעמוד על כ־273 דולר לטונה בתרחיש של התחממות ב־2 מעלות, ועל כ־364 דולר לטונה בתרחיש של התחממות ב־3 מעלות. ההערכה לתרחיש של 3 מעלות גבוהה בערך פי שלושה ממחיר החיטה העולמי ב־2010, לאחר התאמה לאינפלציה. מדובר בחישובים המבוססים על הקשר בין בצורת למחירים — לא בתחזית מדויקת לשנה מסוימת, ולא בטענה ששינוי האקלים יהיה הגורם היחיד לעליות מחירים עתידיות. 8

מחקר נוסף מצביע על סיכון קשור: בתרחיש של התחממות ב־2 מעלות, זינוקים במחירי המזון לצרכנים, שהתרחשו בעבר בערך פעם ב־20 שנה, עלולים להתרחש בערך פעם ב־17 שנה. 7 עלייה בתדירות הזינוקים תהיה משמעותית במיוחד עבור משקי בית ומדינות שמקדישים חלק גדול מהתקציב או מהכנסות מטבע החוץ שלהם לייבוא מזון.

הסיכון ארוך הטווח לשטחי גידול החיטה

תחזיות אקלים קודמות מצאו כי ללא הפחתת פליטות, בתרחיש של פליטות גבוהות, עד 60% משטחי גידול החיטה הקיימים כיום עלולים לחוות אירועי מחסור חמור במים בו־זמנית עד סוף המאה — לעומת כ־15% כיום. ייצוב האקלים בהתאם ליעדי הסכם פריז יפחית במידה ניכרת את הסיכון, אך לא יעלים אותו; ההשפעות הצפויות עדיין יהיו חמורות יותר מהמצב הנוכחי. 5

התחזיות מתייחסות לשיעור השטחים החקלאיים החשופים למחסור בו־זמני במים — ולא לאובדן מובטח של 60% מייצור החיטה. התוצאה בפועל תהיה תלויה גם בזני הגידולים, בהשקיה, בניהול החוות, ביכולת ההסתגלות, במסחר ובאפשרות להעביר את הייצור לאזורים אחרים.

מדוע גם השיבושים בשוק הנוכחי חשובים

בצורת הנגרמת משינוי האקלים היא רק מקור לחץ אחד על שוק החיטה. מלחמות ושיבושי לוגיסטיקה עלולים ליצור מחנק אספקה דומה, גם כאשר תנאי הגידול אינם הבעיה המרכזית.

לפי דיווח שצוטט במחקר, מתקפות על תשתיות תבואה באזור הים השחור שיבשו משלוחים, הגבירו את הסיכונים לביטחון המזון של יבואניות מרכזיות והעלו את מחירי החיטה. חוזי החיטה benchmark בבורסת שיקגו עלו ביותר מ־17% מתחילת יולי בתקופה שעליה דווח.

השילוב בין זעזועי אקלים לשיבושי הובלה מסוכן יותר מכל אחד מהסיכונים בנפרד. כאשר הבצורת מצמצמת את ההיצע ובמקביל נמלים או נתיבי שיט שנפגעו מגבילים את מה שניתן להעביר, ליבואנים יש פחות חלופות — והמחירים עלולים להגיב בחדות רבה יותר.

בצורת היא בעיה בינלאומית של ביטחון תזונתי

המסקנה הרחבה של המחקר היא שאין להתייחס לבצורת בחיטה רק כאוסף של משברים חקלאיים מקומיים. זעזועי ייצור שמתרחשים בכמה אזורים במקביל יכולים להתפשט דרך נתיבי הסחר, המלאים, רשתות ההובלה ומחירי המזון לצרכנים.

כדי לצמצם את הסיכון נדרשים שני מסלולים במקביל: הפחתת פליטות כדי להגביל את הגידול במחסור במים, והיערכות לשיבושים ששינוי האקלים כבר אינו מאפשר למנוע לחלוטין. ייצור עמיד יותר, נתיבי סחר אמינים, מלאים מספקים ותמיכה במדינות התלויות בייבוא יכולים כולם להפחית את הנזק מבצורת מסונכרנת. הממצאים תומכים בהתייחסות לצעדים האלה כחלק ממדיניות בינלאומית ליציבות שווקים ולביטחון תזונתי — ולא רק כהסתגלות ברמת החווה. 35