מה טום באראק טוען על התקיפה הישראלית בבסיס אבו א־דוחור

ההבחנה הזו חשובה. המידע הפומבי תומך בטענה על חישוב פוליטי אפשרי — לא בממצא מאומת שלפיו נתניהו הורה על התקיפה מסיבות אלקטורליות.

מוקד המחלוקת: האם טורקיה עמדה להשתמש בבסיס?

הנימוק הישראלי לתקיפה היה ביטחוני. גורמים ישראלים אמרו כי סוריה הייתה קרובה לאפשר לכוחות טורקיים להתפרס בבסיס אבו א־דוחור — מהלך שישראל ראתה כאיום וכהפרה של הסטטוס־קוו הביטחוני בינה לבין סוריה. ישראל טענה כי הזהירה את סוריה שוב ושוב, ופעלה לאחר שקיבלה מודיעין על פעילות טורקית מתוכננת. ^AM

באראק ערער על ההסבר הזה. לדבריו, סוכנויות המודיעין האמריקאיות בחנו את המידע שישראל העבירה להן ולא מצאו ראיות לכך שטורקיה אכן נערכה להצבת כוחות בבסיס. ^AM

כך נוצרה מחלוקת מודיעינית ישירה, שעדיין לא הוכרעה בפומבי:

• העמדה הישראלית: לישראל היה מודיעין ברור שלפיו פעילות טורקית באבו א־דוחור עלולה לסכן את ביטחונה, והמידע הועבר לגורמים מוסמכים בארצות הברית. ^TM
• העמדה של באראק: וושינגטון בחנה את המודיעין ולא מצאה ראיות המאמתות את הטענה בדבר היערכות טורקית בבסיס. ^A

המקורות הזמינים כאן אינם מאפשרים לקבוע איזו מהערכות המודיעין הייתה נכונה.

כיצד התקיפה כמעט הובילה לעימות בין ישראל לטורקיה

האזהרה המרכזית של באראק נגעה להיעדר תיאום מבצעי. הוא אמר שטורקיה לא קיבלה התרעה מראש על כך שמטוסים ישראליים עושים את דרכם לבסיס הסורי, ולא ידעה מהי מטרתם. לפי דבריו, הכוחות הטורקיים זיהו את המטוסים טסים צפונה, לכיוון שטחה של טורקיה, ולכן היו עלולים להיערך לתגובה. ^RI

בתרחיש כזה, טייסים טורקים היו עשויים להמריא משום שסברו שכוחותיהם עצמם מותקפים. מטוסים ישראליים וטורקיים — כאשר טורקיה היא חברה בנאט״ו — היו עלולים להיקלע לעימות מתגלגל, וסוריה הייתה נגררת אף היא למשבר. באראק אמר כי התקיפה נשאה ״סיכון ממשי״ לעימות צבאי ישיר בין ישראל לטורקיה, וגם עם סוריה. ^YI

כלומר, הסכנה לא נבעה רק מהיעד עצמו, אלא גם מהאפשרות שמבצע לא מוכרז בקרבת טורקיה יתפרש בזמן אמת באופן שגוי. ארצות הברית אמרה כי היא פועלת להקמת מנגנון למניעת חיכוך ולתיאום בין טורקיה, ישראל וסוריה, במטרה לצמצם את הסיכון הזה. ^RH

תגובות טורקיה וסוריה

טורקיה גינתה את התקיפה ודחתה כ״בלתי מתקבלות על הדעת״ את טענות ישראל בדבר תוכניות צבאיות טורקיות בסוריה. אנקרה קראה לתגובה בינלאומית למה שתיארה כתוקפנות הישראלית המתגברת. ^R

סוריה תיארה את התקיפה כמעשה תוקפנות בלתי מוצדק וכפגיעה בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית. כלי תקשורת ממלכתיים בסוריה דיווחו כי שמונה תקיפות ישראליות פגעו במסלול ההמראה ובמתקני האחסון בבסיס אבו א־דוחור, סמוך לחלב, וכי לא היו נפגעים. ^RAP

התגובות שיקפו שתי התנגדויות שונות: טורקיה חלקה על עצם הטענה בדבר היערכות צבאית שלה, ואילו סוריה דחתה את זכותה של ישראל לתקוף תשתית בשטחה.

ישראל כ״ץ דוחה את גרסת באראק

שר הביטחון ישראל כ״ץ דחה את דבריו של באראק ואמר כי הם ״מלאים באי־דיוקים״. כ״ץ טען כי ישראל העבירה מידע מודיעיני לגורמים המוסמכים בארצות הברית, וכי צה״ל המליץ שוב ושוב לתקוף את הבסיס לאחר שהתקבל מידע על כוונות טורקיות לפעול בו. ^TM

לפי גרסת כ״ץ, ישראל גם הזהירה את סוריה לפני התקיפה. הדברים עומדים בניגוד ישיר לביקורת של באראק על ההצדקה לפעולה ולתיאורו את מסקנות המודיעין האמריקאי. ^ET

למחלוקת הזו יש גם משמעות דיפלומטית רחבה יותר: אף שישראל וארצות הברית נותרו בעלות ברית קרובות, הגרסאות הפומביות שלהן diverged — הן בנוגע לראיות שהובילו לתקיפה והן בנוגע לתיאום ולהתרעות שקדמו לה.

מה מלמד התיאום נגד דאעש

באראק אמר כי טורקיה, ישראל וסוריה מתאמות מדי ערב, בסיוע אמריקאי, את המרדף אחר פעילי דאעש. הוא הזהיר כי ואקום הכוח המתמשך עלול לאפשר לארגון לבנות את עצמו מחדש. ^E

הפרט הזה מדגיש את הסתירה בלב המציאות האזורית: אותן ממשלות שגינו את התקיפה או ניסו להצדיק אותה ממשיכות לקיים קשרים ביטחוניים מעשיים, המתמקדים במאבק בדאעש ובמניעת הסלמה צבאית בלתי מכוונת.

התיאום אינו אומר שטורקיה, ישראל וסוריה פתרו את המחלוקות ביניהן. הוא מצביע על כך שהן מסוגלות לקיים שיתוף פעולה מוגבל וממוקד כאשר יש להן אינטרס מיידי משותף — למשל מניעת התבססות מחודשת של דאעש או הימנעות מהתנגשות מקרית — גם כשהן חלוקות בחריפות בשאלות של ריבונות, פריסת כוחות וחופש הפעולה של ישראל בסוריה. ^RE

השורה התחתונה

הטענה של באראק היא שתקיפת אבו א־דוחור הייתה הסלמה שניתן היה למנוע, וייתכן ששירתה מטרות פוליטיות או אסטרטגיות מעבר להצדקה הביטחונית הרשמית — ובהן אולי ניסיון לגרור את טורקיה לעימות. הוא אמר כי המודיעין האמריקאי לא אישר את הטענה הישראלית בדבר פריסה טורקית צפויה, והזהיר שהיעדר התרעה מוקדמת לאנקרה יצר סיכון אמיתי לעימות אווירי. ^AT

ישראל דוחה את הגרסה הזו. כ״ץ טוען כי התקיפה התבססה על מודיעין ברור, כי המידע הועבר לוושינגטון וכי האזהרות לסוריה לא נענו. השאלה המודיעינית המרכזית נותרה בלתי פתורה במידע הפומבי — אך ברור שהתקיפה חשפה פער מסוכן בין התיאום החשאי שמתקיים באזור לבין פעולה צבאית פומבית ובלתי מתואמת.