אירופה רוצה למסות את רווחי המלחמה של חברות הנפט — אבל הדרך עדיין רחוקה

שש מדינות באיחוד האירופי מנסות להחזיר לשולחן רעיון שכבר עלה במהלך משבר האנרגיה הקודם: מס זמני על רווחי־יתר של חברות נפט, גז ואנרגיה — כלומר, רווחים חריגים שנוצרו בעיקר בגלל זינוק במחירים וביקוש, ולא בהכרח בזכות השקעה חדשה או גידול בפריון.

הטענה של גרמניה, איטליה, אוסטריה, פולין, פורטוגל וספרד היא פשוטה: אם משבר גיאופוליטי מייקר את הדלק והחשמל ומכביד על משקי הבית ועל עסקים קטנים, גם החברות שנהנות מההתייקרות צריכות להשתתף במימון ההקלה. ^RA

מה מבקשות המדינות?

שרי האוצר של גרמניה, איטליה, אוסטריה, פולין ופורטוגל, יחד עם שר הכלכלה של ספרד, שלחו מכתב לשר האוצר האירי, סיימון האריס. הם מבקשים להעלות את האפשרות למסגרת אירופית אחידה לדיון בפגישת שרי האוצר של האיחוד האירופי שתתקיים ב־18–19 בספטמבר בדבלין. אירלנד מחזיקה בנשיאות התורנית של מועצת האיחוד.

פולין הצטרפה ליוזמה, שהחלה באפריל עם חמש מדינות, ובכך הרחיבה את הקואליציה לשש חברות באיחוד. ^RA

העדפה למסגרת כלל־אירופית נובעת גם מחשש שכל מדינה שתפעל לבדה תיצור מערכת מיסוי שונה, תעודד פערים בין שווקים ותעניק לחברות יתרון או חיסרון תחרותי בהתאם למקום שבו הן פועלות. ^AE

למה עכשיו?

הטריגר המיידי הוא החשש ששיבושים באספקת הנפט והגז יימשכו, ויותירו את מחירי הדלק והאנרגיה ברמה גבוהה. תרחיש כזה עלול להעמיק את האינפלציה ולהטיל על הצרכנים ועל עסקים קטנים עלויות כבדות במיוחד.

המדינות מתארות את המצב כזעזוע אספקה מהגדולים שנרשמו זה עשרות שנים. הלחימה באיראן והפגיעה בתנועת הספינות דרך מצר הורמוז — נתיב מרכזי להובלת אנרגיה — החריפו את הלחץ על שוקי הנפט והגז. ^AE

מבחינה פוליטית, המס מוצג אפוא לא רק ככלי להגדלת הכנסות המדינה, אלא גם כאמצעי לתיקון מה שהממשלות מכנות “עיוותי שוק”: מצב שבו הציבור משלם יותר, בעוד שחברות מסוימות נהנות מעלייה חריגה ברווחים.

הרווחים שמחזקים את הטיעון

הדיון קיבל דחיפה מנתוני הרווח של חברות הנפט הגדולות. אקסון מוביל דיווחה על רווח של 14.53 מיליארד דולר ברבעון אפריל–יוני, יותר מפי שניים לעומת הרבעון המקביל ב־2025. שברון דיווחה על 12.07 מיליארד דולר, לעומת 2.49 מיליארד דולר שנה קודם לכן. ^BD

הערכות נפרדות העמידו את הרווח המצרפי של חמש חברות־העל המערביות ברבעון השני על כ־48 מיליארד דולר. ^BD

עם זאת, חשוב להיזהר מהצגת המספרים כנתון חד־משמעי. הסכומים של כמעט 40 מיליארד אירו לשש חברות, או 17.9 מיליארד אירו של “רווחי־יתר” לשמונה חברות במחצית הראשונה של 2026, תלויים בזהות החברות שנכללות בחישוב, בשערי ההמרה, בשיטת החשבונאות ובעיקר בהגדרה של “רווח עודף”.

הערכה שמרנית יותר שנמצאה בנתונים מתייחסת לרווחי הפעילות האירופית של שמונה חברות ומעמידה את רווחי־היתר שלהן במחצית הראשונה של השנה על כ־7.5 מיליארד אירו. ^N

פורטוגל כבר עברה ממילים למעשים

פורטוגל אישרה מס זמני בשיעור של 33% על החלק החריג ברווחי חברות הפקת הנפט והזיקוק בשנת 2026. המס יחול על החלק ברווחים שעולה ביותר מ־20% על ממוצע הרווחים שנרשמו בשנים 2024 ו־2025. ^E

המהלך הפורטוגלי נועד לגייס משאבים, אך הוא גם משמש הוכחה מעשית לכך שניתן לעצב מס ממוקד: לא מס על כל רווח של חברת אנרגיה, אלא רק על החלק שנחשב חריג ביחס לקו בסיס היסטורי.

מהו המודל האירופי האפשרי?

המדינות מבקשות לבחון מחדש את “תרומת הסולידריות” הזמנית שאימץ האיחוד האירופי בעקבות משבר האנרגיה של 2022. המנגנון הטיל חיוב מוגבל בזמן על רווחים שחרגו מרמה היסטורית שנקבעה מראש, במקום להטיל מס כללי על כלל רווחי חברות האנרגיה.

הקואליציה מבקשת גם לבדוק את מרווחי הזיקוק. הסיבה לכך היא שגם כאשר הנפט הגולמי מיובא, בתי זיקוק עשויים ליהנות מעלייה חדה בפער שבין מחיר חומר הגלם למחירי הדלקים המוגמרים.

גם הפרלמנט האירופי הכיר בכך שמגבלות על האספקה עלולות ליצור רווחי־יתר בענף האנרגיה, והעלה אפשרות לתרומת סולידריות זמנית כמענה. ^G

המכשול העיקרי: פוליטיקה

הבעיה המרכזית אינה רק כיצד לחשב את הרווח החריג, אלא אם ניתן לגייס תמיכה פוליטית למס כזה. באפריל הנציבות האירופית עדיין לא התחייבה לקדם היטל כזה, ואמרה שהיא בוחנת צעדים ממוקדים להתמודדות עם המשבר. ^R

גם בתוך גרמניה קיימת מחלוקת. שר האוצר וסגן הקנצלר, לארס קלינגבייל, והמפלגה הסוציאל־דמוקרטית תומכים בדיון במסגרת אירופית. מנגד, מפלגת CDU מתנגדת להצעה. ^E

לכן, גם אם שש המדינות יצליחו להעלות את הנושא על סדר היום בדבלין, הדיון לא צפוי להוביל מיד למס מוסכם. יהיה צורך להכריע מה ייחשב רווח־יתר, אילו חברות ייכללו, כיצד ימנעו התחמקות או פגיעה בתחרות, ולאן יופנו הכנסות המס.

השורה התחתונה

היוזמה מבקשת להעביר חלק מהרווחים שנוצרו בעקבות משבר הנפט והזיקוק אל מימון הגנה על הצרכנים והקלה על חשבונות האנרגיה. היא נהנית מתמיכה רחבה יותר מאז הצטרפות פולין, ומפורטוגל יש כבר תקדים לאומי קונקרטי.

אבל בשלב זה אין עדיין עיצוב מוסכם של המס, אין התחייבות של הנציבות האירופית ואין קואליציה פוליטית מספקת כדי להבטיח את אימוצו בכל האיחוד.