דוחה דוחה מכול וכול את הגרסה האיראנית. קטאר טוענת כי המטוסים האיראנים הפרו את המרחב האווירי ואת הריבונות שלה, ולכן כוחותיה פעלו באופן הגנתי ובהתאם למשפט הבין-לאומי.
עוד טוענת קטאר כי צוותי החיפוש והחילוץ שלה איתרו את שרידיו של טייס אחד, וכי הם נמסרו למשלחת איראנית. מכאן, לפי עמדתה, לא היו טייסים איראנים ששרדו כדי להיעצר.
דובר משרד החוץ הקטארי הגדיר את טענות המעצר חסרות בסיס ושקריות. בכך דוחה דוחה ישירות את טענת איראן כי שלושה טייסים ששמותיהם פורסמו עדיין בחיים, נמצאים בידיה וסובלים ממצב בריאותי ירוד.
המחלוקת אינה עוסקת רק במה שקרה לטייסים, אלא גם בשאלה מי יורשה לבדוק את הראיות. איראן טוענת שקטאר עיכבה שוב ושוב את כניסתו של צוות איראני לאיתור נעדרים — ובהמשך גם של צוות מקצועי מחיל האוויר — שנועד לברר את גורלם.
קטאר מציגה תמונה אחרת. לדבריה, היא הזמינה מומחים איראנים לבחון את ממצאי החיפוש והחילוץ ואת השרידים שאותרו, אך טהרן לא השיבה להזמנה. גורמים קטארים אף מתחו ביקורת על בקשה איראנית הקשורה למשמרות המהפכה, וטענו שמדובר במהלך שנועד ליחסי ציבור.
בהיעדר גישה שעליה מוסכם על שתי המדינות, אף אחת מהגרסאות לא הוכרעה באמצעות חקירה משותפת ומקובלת. לכן השאלות המרכזיות — האם שלושת הטייסים שרדו, האם נעצרו והיכן הם נמצאים — נותרו שנויות במחלוקת בדיווחים הפומביים.
למרות ההכחשה הקטארית, איראן החליטה להתייחס לשלושת הטייסים הנעדרים כאל שבויי מלחמה המוחזקים בקטאר. משרד החוץ האיראני מסר כי טהרן תמשיך לפעול בערוצים דו-צדדיים, רב-צדדיים ומשפטיים כדי לברר את גורלם.
העמדה הזו מאפשרת לאיראן להמשיך להפעיל לחץ דיפלומטי על קטאר, ובמקביל לשמר את טענתה כי השלושה בחיים וזכאים לגישה הומניטרית. מנגד, סירובה של קטאר להכיר בכלל בטענת המעצר מותיר את הצדדים בלי בסיס מוסכם לביקור של ה-ICRC, לפינוי רפואי או לתיעוד משותף של האירוע מ-2 במרץ.
הדיווחים הזמינים מאפשרים לקבוע בזהירות רק את הנקודות הבאות:
הטענות החשובות ביותר — המשך המעצר, מצבם הרפואי של הטייסים ומיקומם המדויק — נותרו טענות בלבד, ולא עובדות שאומתו באופן עצמאי.