מדוע ה־WTI נשאר סביב 87 דולר למרות עלייה של 4.4 מיליון חביות במלאי האמריקאי?

אלא שמלאי נפט בארצות הברית אינו פותר מחסור בנפט מהמפרץ הפרסי שניתן להעביר בפועל ללקוחות באסיה ובאירופה. חבית המאוחסנת בארה״ב אינה תחליף מיידי לחבית שצריכה להיטען, להיות מבוטחת, להישלח ולהגיע מהמזרח התיכון. זו הסיבה שהפרסום לא הוביל אוטומטית לירידה חדה ב־WTI.

השוק שקל למעשה שני איתותים מנוגדים:

• יסודות דוביים: עלייה במלאים האמריקאיים והמשך הצטברותם.
• סיכון שורי לזמינות: פחות נתיבי שיט אמינים להעברת נפט מהמזרח התיכון לקונים ברחבי העולם.

בשוק רגיל, האיתות הראשון עשוי לשלוט בכיוון המחיר. כאשר צוואר בקבוק ימי משתבש, האיתות השני יכול להפוך לחשוב יותר.

הורמוז שמר על פרמיית הסיכון

לפני פרוץ העימות, מצר הורמוז שימש להעברת בערך חמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם. לפי Reuters, זרימות הנפט הגולמי והמוצרים המזוקקים — שהסתכמו בכ־18 מיליון חביות ביום לפני המלחמה — ירדו לכ־4.8 מיליון חביות ביום ביולי, ולממוצע של כ־2 מיליון חביות ביום באוגוסט עד 18 באוגוסט.

גם פעילות הספנות נותרה חלשה במיוחד. Reuters דיווחה כי ביום שלישי מסוים חצו את המצר רק שש אוניות סחורות, לעומת ממוצע יומי של 11 אוניות בעשרת הימים שקדמו לכך. דיווח מוקדם יותר תיאר את התנועה כמתקרבת לקיפאון, לאחר שאוניות נוספות הותקפו וארצות הברית איימה להמשיך להפעיל לחץ על איראן.

מבחינת הסוחרים, השאלה אינה רק כמה חביות קיימות בעולם, אלא האם אפשר להעביר אותן בבטחה ובעלות סבירה. תקיפות, מגבלות ימיות, עלויות ביטוח, עיכובים ואי־ודאות לגבי פתיחה יציבה של הנתיב מעלים את הסיכון לכך שאספקה נומינלית לא תהפוך לאספקה זמינה בזמן. הסיכון הזה מסביר כיצד ה־WTI יכול להישאר יציב גם כאשר המלאים בארצות הברית עולים.

ההסלמה האזורית הקשתה לתמחר חזרה לשגרה

סיכון השיט לא הסתכם באירוע בודד. איחוד האמירויות מסר כי שתי מכליות של ADNOC הותקפו בעת שעברו במצר הורמוז, ובהמשך הודיע כי יעצור את הסחר ואת העסקאות הפיננסיות עם איראן. ההתפתחויות הגבירו את החשש שהשיבוש יתרחב מעבר לנתיב המים עצמו.

גם נתיב באב אל־מנדב והים האדום נכנס לחישוב של שוק הנפט. Reuters דיווחה כי התנועה הן בהורמוז והן בבאב אל־מנדב ירדה משמעותית לאחר שכוחות החות׳ים אמרו כי תקפו מכלית סעודית. הדבר מפחית את האטרקטיביות של הסטת מטענים סביב חצי האי ערב: נתיב חלופי עשוי להיות ארוך, יקר או קשה יותר לביטוח — ולא בהכרח חלופה אמינה לחלוטין.

לכן סוחרי הנפט מתמקדים באמינות החזרה לשגרה, ולא רק בהצהרות פוליטיות שלפיהן נתיב מים מסוים פתוח. התאוששות מתמשכת במעבר האוניות ובתנועת מטענים מבוטחים תהיה משמעותית יותר מהודעה זמנית או שנויה במחלוקת על פתיחה מחדש.

Petroline סופג חלק מהזעזוע — אך אינו מוחק אותו

צינור הנפט הסעודי East-West Petroline הוא אחד מאמצעי הבלימה החשובים במשבר. הצינור, שאורכו כ־1,200 קילומטרים, מעביר נפט משדות הנפט במזרח סעודיה אל ינבוע שבחוף הים האדום, ויכול להעביר עד 7 מיליון חביות ביום. סעודיה אף בחנה אפשרות להוסיף עד 2 מיליון חביות ביום לקיבולת.

הנתיב מעניק לסעודיה אפשרות להפנות חלק מהיצוא הרחק מהורמוז. חברת Aramco התאימה את פעילות השילוח כדי לתת עדיפות לבטיחות ולהמשכיות, ובכלל זה הפניית כמויות שהוקצו ללקוחות שאינם יכולים לגשת למפרץ הערבי אל ינבוע.

אבל Petroline אינו תחליף מלא לתנועת השיט הרגילה בהורמוז. הקיבולת של הצינור היא רק חוליה אחת בשרשרת היצוא: הנפט עדיין זקוק לאחסון, מקום במסופי טעינה, מכליות, ביטוח ונתיב בטוח לאחר יציאתו מינבוע. לכן הסיכונים בים האדום ובבאב אל־מנדב ממשיכים להיות רלוונטיים גם כאשר הנפט מצליח לעקוף את הורמוז.

במילים פשוטות, הצינור הוא בולם זעזועים: הוא מפחית את כמות האספקה החשופה לצוואר הבקבוק המרכזי, אך אינו משיב את כל הזרימות שאבדו ואינו מעלים את פרמיית הסיכון.

כושר ייצור פנוי אינו זהה לנפט זמין

כושר ייצור פנוי נומינלי יכול להגביל את עוצמתה ואת משכה של עליית מחירים, אך רק אם אפשר להביא את החביות הנוספות אל הקונים. לשם כך נדרשים צינורות פעילים, מסופי יצוא, מכליות, ביטוח ונתיבי שיט פתוחים.

ההבדל הזה חשוב במיוחד במשבר מעבר. תפוקה נוספת בראש הבאר אינה יכולה לפצות מיד על מטענים שנתקעו מאחורי צוואר בקבוק ימי. כושר ייצור פנוי הופך לכלי ייצוב משמעותי יותר לאחר שתנאי השיט משתפרים; כל עוד אוניות מתעכבות או מותקפות, ההשפעה המיידית שלו מוגבלת יותר.

אותו עיקרון חל גם על העלייה בתפוקת הנפט האמריקאית. ייצור מקומי גבוה יותר ומלאים גדולים יותר עשויים להכביד על מאזן ה־WTI, אך אינם פותרים אוטומטית מחסור בינלאומי בנפט מהמזרח התיכון שניתן לספק בפועל.

מה זה אומר לגבי התחזית ל־WTI?

בטווח הקרוב, השוק צפוי להישאר רגיש במיוחד לכותרות. מחירים עשויים לעלות בעקבות תקיפות נוספות, הידוק מגבלות השיט או כישלון המאמצים הדיפלומטיים. מנגד, חזרה יציבה וניתנת לאימות של התנועה המסחרית דרך הורמוז ובאב אל־מנדב עשויה להסיר חלק ניכר מפרמיית הסיכון ולחשוף את ה־WTI ללחץ הדובי שנובע מהצטברות המלאים בארצות הברית.

הדפוס ההיסטורי תומך בתנודתיות לא־סימטרית כזו. מינהל המידע של משרד האנרגיה האמריקאי, EIA, מסר כי שיבושים בזרימות מהמזרח התיכון ברבעון השני של 2026 תרמו לעלייה ולתנודתיות גבוהה יותר במחירי הנפט. במקביל, קונים חיפשו מקורות חלופיים, ושולי הזיקוק, הייצור והיצוא מארצות הברית עלו.

השורה התחתונה פשוטה: נתוני האחסון בארצות הברית מודדים שפע פיזי בתוך שוק אחד, ואילו השיבוש בהורמוז מאיים על היכולת להעביר נפט ברחבי השוק העולמי. עד שתנאי השיט, הביטחון והביטוח ישתפרו — ולא רק כושר הייצור הנומינלי — סיכון האספקה עשוי להמשיך לגבור על העלייה המפתיעה במלאי האמריקאי.