צפון קוריאה נגד יפן: "הכנות למלחמת תוקפנות" בעקבות תקציב הביטחון החדש

בקשתה של יפן לתקציב ביטחון שיא לשנת הכספים 2027 — כ-8.9 טריליון ין — נתפסה בפיונגיאנג לא כמהלך הגנתי שגרתי, אלא כסימן לחזרתו של המיליטריזם היפני. צפון קוריאה האשימה את טוקיו בהכנות ל"מלחמת תוקפנות" ואמרה כי הקהילה הבינלאומית לא תסבול את "ההתפתחות הצבאית" של צאצאי יפן מתקופת המלחמה. לדבריה, המהלך ייענה בתגובה מאוחדת ועוצמתית.

מה בדיוק טענה פיונגיאנג?

הביקורת הצפון־קוריאנית כוונה לבקשת התקציב היפנית, שאמורה להרחיב את יכולות התקיפה ארוכות הטווח ואת השימוש במערכות מתקדמות. בין היתר, יפן מקדמת רכישה והטמעה של טילי שיוט אמריקאיים מסוג טומהוק, לצד פיתוח אמצעים נוספים שיוכלו להגיע לטווחים רחוקים יותר.

פיונגיאנג טענה כי יפן צוברת נשק התקפי בזמן שהחוב הממשלתי שלה כבר נמצא ברמות שיא. בכך היא ניסתה להציג את ההוצאה הצבאית כבזבוז מסוכן וכמימון של מלחמה — ולא כצורך ביטחוני. עם זאת, הניסוח המדויק של טענת החוב והנתונים שעליהם היא נשענת אינם מאומתים באופן עצמאי במידע הזמין.

צפון קוריאה גם תיארה את ההתעצמות היפנית כהכנה לתוקפנות, ואיימה בתגובה כוללת "בכוח מאוחד".

הטומהוק והאיום בתגובה צבאית

בתחילת אוגוסט תקפה קים יו ג'ונג, אחותו של מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און, את ניסויי הטומהוק של יפן ואת הרחבת כוחות התקיפה שלה. היא טענה כי ארצות הברית תומכת בהפיכתה של יפן מחדש למעצמה צבאית, והזהירה שפיונגיאנג תשקול "אפשרויות צבאיות נוספות".

אנליסטים שצוטטו ברויטרס העריכו כי ההתבטאות עשויה לשמש את פיונגיאנג להצדקת ניסויי נשק עתידיים והמשך פיתוח היכולות הצבאיות שלה.

מדוע יפן מגדילה את תקציב הביטחון?

בקשת התקציב לשנת הכספים 2027, המתחילה באפריל 2027 ומסתיימת במרץ 2028, היא שנת השיא בתוכנית ההצטיידות היפנית בהיקף של 43 טריליון ין לשנים 2023–2027. מטרת התוכנית היא לקרב את הוצאות הביטחון של יפן ל-2% מהתוצר המקומי הגולמי עד 2027. טוקיו הציגה את המדיניות כתגובה לאיומים הנתפסים מצד סין וצפון קוריאה.

לפי הדיווחים, הבקשה כוללת התחלת פיתוח של טילים היפרסוניים המשוגרים מצוללות, מל"טים ארוכי טווח או בעלי יכולות תקיפה, ומערכות שליטה ובקרה הנתמכות בבינה מלאכותית. אמצעים כאלה אמורים לשפר את יכולתה של יפן לזהות מטרות, לפגוע בהן ולתאם פעילות צבאית למרחקים גדולים יותר — ולכן הם עומדים במרכז הטענה הצפון־קוריאנית שמדובר במעבר לעמדה התקפית.

הטענה שלפיה ראש הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י ביטלה את כל מגבלות ההוצאה דורשת הסתייגות. המידע הזמין תומך ביצירת סעיף תקציבי חדש, ללא תקרת הוצאה, להשקעות צמיחה; הוא אינו מספיק כדי לקבוע שמגבלות ההוצאה על תקציב הביטחון בוטלו באופן גורף.

יפן דוחה את התיאור של פיונגיאנג. שר ההגנה שינג'ירו קואיזומי תיאר את הסביבה האזורית כקשה ומורכבת יותר מכל תקופה אחרת מאז מלחמת העולם השנייה, והדגיש כי שיתוף הפעולה בין יפן, ארצות הברית ודרום קוריאה נועד לשמור על השלום והיציבות באזור.

הרקע האזורי: תרגילים מצומצמים יותר, מתיחות גדולה יותר

העימות המילולי מתרחש בזמן שארצות הברית ודרום קוריאה קיצרו את תרגיל Ulchi Freedom Shield השנתי מ-11 ימים לחמישה, בעקבות בקשה אמריקאית.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציג את ההחלטה לצמצם את התרגילים כניסיון להימנע משדר "לא הולם ועוין" כלפי צפון קוריאה. במקביל דווח כי הוא מעוניין לקיים פגישה עם קים ג'ונג און כבר בסתיו.

המהלך עורר בדרום קוריאה שאלות לגבי אמינותה ותנאיה של המחויבות הביטחונית האמריקאית. סיאול הדגישה בפומבי כי הברית עם וושינגטון נותרה בסיס מרכזי לביטחון הלאומי.

מבחינת פיונגיאנג, גם ההתעצמות היפנית וגם התיאום המתמשך בין ארצות הברית, דרום קוריאה ויפן מאפשרים לה לקדם נרטיב של עימות בין גושים: מחנה משולש בהובלת ארצות הברית מול צפון קוריאה, סין ורוסיה. עם זאת, המידע הזמין אינו מספיק כדי לקבוע שסין ופיונגיאנג אימצו יחד, במסגרת מסע מתואם, דווקא את הניסוח המדויק הזה.