בתי הזיקוק מושבתים, הנתיבים נחסמים — ומחירי הדלק מתנתקים ממחיר הנפט

רוסיה מעמיקה את משבר הסולר

התקיפות האוקראיניות על תשתיות אנרגיה דחפו את פעילות בתי הזיקוק ברוסיה לשפל של קרוב לשני עשורים. נוסף על כך, האיסור הרוסי על יצוא סולר מוציא מהשוק כמויות משמעותיות מאחת ממערכות היצוא החשובות בעולם.

ההשפעה מורגשת במיוחד באירופה, באפריקה ובאמריקה הלטינית. שוק הסולר גמיש פחות משוק הנפט הגולמי, ולכן קשה יותר למצוא במהירות ספק חלופי כאשר משלוחים גדולים נעלמים.

גם סין לא ממלאת את החלל

סין מחזיקה בכושר זיקוק פנוי שיכול, תיאורטית, להגדיל את האספקה העולמית. אולם בתי הזיקוק הסיניים צמצמו את הפעילות, והמדינה הגבילה את יצוא התזקיקים. לכן יכולת פיזית לזקק נפט אינה הופכת אוטומטית לדלק זמין ליצוא.

התוצאה היא שזרמי הסחר הימי בתזקיקים מצטמצמים במקום להתאזן מחדש: משלוחי המפרץ מצטמצמים, הסולר הרוסי חסר, ואזורים התלויים ביבוא מתקשים למצוא מטענים חלופיים. המרווחים בין אזורים מתרחבים, וחוזי הבנזין והסולר למסירה קרובה מטפסים בחדות.

מי מרוויח — ומי משלם?

בתי הזיקוק בארצות הברית הם בין הנהנים המרכזיים בטווח הקצר. מרווחי הזיקוק ברמות שיא מעניקים להם תמריץ לעבוד בניצולת גבוהה מאוד ולייצא יותר דלק. בתי זיקוק הודיים המכוונים ליצוא נהנים אף הם מניצולת גבוהה. אבל גם המפעלים הללו מוגבלים תפעולית, והחביות הנוספות שהם מייצרים אינן יכולות להחליף במלואן את האספקה שאבדה מהמפרץ ומרוסיה — או לפתוח מחדש נתיבי שיט שנפגעו.

עבור הצרכנים, המשמעות פשוטה יותר: בנזין, סולר ודלק סילוני מתייקרים. הנהגים משלמים יותר בתחנות, עלויות ההובלה והחקלאות עולות עם מחיר הסולר, וחברות תעופה וצרכנים תעשייתיים מתמודדים עם הוצאות תשומות גבוהות יותר. עונת הנהיגה בקיץ, ביקוש מוגבר לחשמל בימי חום והביקוש העונתי המאוחר יותר לתזקיקים מחזקים את הלחץ ומקשים על בניית המלאים מחדש.

המלאים הם כרית הביטחון האחרונה

מלאי הבנזין והסולר בשווקים מרכזיים נמצא בקרבת שפל של כמה שנים. באסיה, מלאי הבנזין צפוי להישאר מתחת לממוצע של חמש השנים האחרונות לאורך יתרת 2026.

כאשר המלאים נמוכים, כל תקלה נוספת — השבתת בית זיקוק, סערה, הוריקן, שיבוש ימי או הפתעה בביקוש — משפיעה על המחירים במהירות רבה יותר. בתי הזיקוק שנותרו פעילים נאלצים לעבוד כמעט ללא מרווח ביטחון, ולכן המערכת כולה רגישה יותר לזעזוע הבא.

מדוע תוספת של 500 אלף חביות ביום לא תספיק?

הכושר החדש בהודו ובמזרח התיכון, בהיקף של כ־500 אלף חביות ביום, עשוי לסייע בשוליים — במיוחד אם חלקו יופנה לתזקיקים בינוניים כמו סולר. אך מדובר בכמות קטנה ביחס להשבתה של כמה מיליוני חביות ביום. בנוסף, לא בטוח שכל הכושר החדש יהיה זמין מיד ובקצב מלא, והוא אינו יכול לבדו לפתוח מחדש את מצר הורמוז או לשקם בתי זיקוק שניזוקו.

מתי עשויה להגיע הקלה?

ההקלה תלויה כעת פחות בהגדלת אספקת הנפט הגולמי ויותר בכמה צעדים במקביל: חידוש יציב של השיט במזרח התיכון, תיקון והפעלה מחדש של בתי זיקוק שנפגעו, הסרת מגבלות היצוא הרוסיות והגדלת יצוא התזקיקים מסין.

עד שכמה מהתנאים האלה יתקיימו יחד והמלאים ייבנו מחדש, מרווחי הזיקוק צפויים להישאר גבוהים. מחירי הדלק עשויים להמשיך לנוע בנפרד ממחיר הנפט הגולמי, והשווקים יישארו חשופים במיוחד לכל שיבוש נוסף.