הדיווחים מצביעים על צעדים לשמירת הסדר בתחנות דלק, לרבות שימוש בקוזאקים ובמתנדבים באזורים מסוימים, וכן על מעצרים של אזרחים בעקבות תלונות, עימותים או מחאות סביב המחסור.
אבל הטענה כי רוזגברדיה — המשמר הלאומי הרוסי — נפרסה ברחבי המדינה במיוחד כדי לדכא מחאות על מחסור בדלק אינה מבוססת די הצורך על הראיות האיכותיות הזמינות. המסקנה הזהירה יותר היא שהרשויות מנסות למנוע מהתסכול המקומי להתפתח לעימותים או למחאה רחבה, בלי שניתן לקבוע שנוצר מנגנון דיכוי ארצי ייעודי.
המחסור בדלק מתרחש על רקע פיסקלי קשה יותר. הוצאות הממשלה הפדרלית והגירעון הצפויים ל-2026 גבוהים מהתכנון המקורי. לפי אחד הדיווחים, הגירעון הפדרלי עשוי להגיע ל-6.5 טריליון רובל — כ-79 מיליארד דולר לפי שער החליפין שצוין בדיווח.
גם תקציבי המחוזות נמצאים תחת לחץ, בין היתר בשל ירידה בהכנסות ממס חברות ועלייה בהוצאות החברתיות ובעלויות הקשורות למלחמה. הגירעון המשולב של תקציבי המחוזות צפוי להגיע לכ-1.9 טריליון רובל ב-2026. הממשלה הפדרלית נאלצת לספק סיוע, למחוק חלק מההלוואות ולדחות החזרים.
כאן נדרשת גם הבהרה חשובה: הנתון של ״3.3 טריליון דולר בחובות מחוזיים״ אינו נתמך במקורות שנבדקו, ונראה שמדובר בטעות מטבע או יחידה. הנתון המדווח הוא כ-3.3 טריליון רובל — כ-39 מיליארד דולר — בחוב מצטבר של מחוזות רוסיה, ולא 3.3 טריליון דולר.
הכלכלה הרוסית אמנם נהנתה בעבר מדחיפה משמעותית של הוצאות הביטחון, אך קצב הצמיחה נחלש. לפי נתוני רוססטאט, התמ״ג התכווץ ב-0.2% ברבעון הראשון של 2026 וצמח ב-1.3% ברבעון השני לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. הנתונים מתאימים לתמונה של כמעט-קיפאון, אף שהתחזיות השנתיות שונות זו מזו ואין להתייחס לתחזית אחת מדויקת כאל עובדה סופית.
הניסיון לשמר צמיחה באמצעות הוצאות צבאיות גבוהות, אשראי מסובסד והכוונת משאבים לתעשייה הביטחונית מעמיק את המתח: מצד אחד הוא תומך בפעילות הכלכלית בטווח הקצר; מצד שני הוא מצמצם את מרחב התמרון התקציבי ומכביד על השקעות, על ריבית ועל השירותים האזרחיים.
על רקע זה, VEB.RF — תאגיד הפיתוח הממשלתי הרוסי — הדיח את הכלכלן הראשי שלו, אנדריי קלפאץ׳. לפי רויטרס, שציטטה שני גורמים המכירים את הפרשה, קלפאץ׳ אמר שרוסיה מפגרת אחרי המערב וסין וסופגת נזק כלכלי הולך וגובר מהמלחמה. דיווחים אחרים ייחסו לו אזהרה שרוסיה אינה יכולה לנצח במלחמת התשה ממושכת מול אוקראינה ותומכיה, וכי המדינה מתקרבת למשבר חברתי.
העיתוי מחזק את ההערכה שההדחה נועדה לאכוף משמעת מסרים: הניתוח של קלפאץ׳ התנגש ישירות עם הנרטיב הפומבי של הקרמלין, שלפיו הכלכלה מגלה חוסן והקשיים זמניים. עם זאת, אין בכך הוכחה שהמחסור בדלק, החובות האזוריים או החששות האלקטורליים — כל אחד בנפרד — הם שגרמו לפיטוריו. המסקנה המבוססת ביותר היא שביקורת פומבית על הנרטיב הרשמי של המלחמה והכלכלה הפכה לבלתי מקובלת.
הקרמלין צריך לשמר תחושה של יציבות בחיי היומיום עד הבחירות, ובמקביל להמשיך לממן את המלחמה. צעדי חירום — יבוא דלק, הגבלות יצוא, סיוע למחוזות ודחיית חובות — יכולים לקנות זמן, אך אינם פותרים את הסתירה הבסיסית בין הוצאות צבאיות גבוהות לבין שירותים אזרחיים וכלכלה שמאבדת תנופה.
גיוס נוסף לאחר הבחירות עשוי להקל על מצוקת כוח האדם הצבאית, אך עלול להחריף את המחסור בעובדים, את החרדה בקרב משקי הבית ואת הלחצים החברתיים שכבר נחשפים דרך משבר הדלק והקיצוץ הפיסקלי. נכון לעכשיו, אין די ראיות כדי לאמת את הטענה שפוטין חושש באופן פרטי מתוצאות הבחירות או מגיוס מחודש אחריהן. מה שכן ניכר הוא הצטברות של בעיות — דלק, תקציבים, צמיחה ומסרים — שהופכת את תקופת טרום-הבחירות לרגישה במיוחד עבור השלטון.