הגישה הבין־מגזרית של MSCA תומכת בתנועה הזו באמצעות שילוב של הכשרה מחקרית, שיתופי פעולה ופיתוח מיומנויות. היא גם מתאימה לאתגרים מורכבים בתחומי הבריאות, הטכנולוגיה והמדיניות הציבורית — תחומים שבהם נדרשים אנשים שמבינים גם את השפה הטכנית וגם את אופן הפעולה של מוסדות וארגונים.
לכן קריירה שחוצה מגזרים אינה בהכרח התרחקות ממחקר. לעיתים היא דרך להרחיב את טווח ההשפעה שלו.
ד״ר אורנלה ברדהי ממחישה היטב את המודל הזה. במסגרת דוקטורט תעשייתי של MSCA היא חקרה יישומים של בינה מלאכותית ברפואה, ובפרט בתחום הסרטן, תוך עבודה במספר מדינות.
מאז עברה בין כמה זירות מקצועיות:
המסלול שלה מחבר בין בינה מלאכותית יישומית, מערכת הבריאות, יזמות, ממשלה ותעשייה. הוא גם מדגים מדוע מוביליות היא יותר משינוי כתובת: מעבר בין מדינות ומוסדות חושף חוקרים לבעיות שונות, לשותפים חדשים ולדרכים מגוונות להשתמש בראיות — ניסיון שיכול להפוך בהמשך לנכס גם מחוץ לאוניברסיטה.
ההתפתחות של MSCA לאורך 30 שנה משקפת שינוי רחב יותר באופן שבו מפתחים ומעריכים כישרון מחקרי. מוביליות בינלאומית נותרה בלב התוכנית, אך היא משולבת כיום במערך רחב של מיומנויות, קשרים, עבודה בין־תחומית ושיתוף פעולה עם שותפים שאינם אקדמיים.
הקריירה של ברדהי אינה תבנית שכל חוקר או חוקרת צריכים לחקות. לא כל עמית MSCA יהפוך ליזם, לקובע מדיניות או למדען נתונים בתעשייה. אבל היא ממחישה את המורשת הרחבה של התוכנית: מצוינות מחקרית יכולה להישמר גם מעבר לגבולות של מדינה, תחום או מוסד — וקריירת מחקר מוצלחת יכולה להיות בינלאומית, לא־ליניארית ומחוברת להשפעה בעולם האמיתי.