איירבוס ביקשה להעלות את מספר ימי העבודה באתר משלושה לפחות לארבעה לפחות בשבוע עבור עובדי הצווארון הלבן. המהלך עורר שביתות לסירוגין בספרד מאז יולי, וכן הפגנות והשבתות של איגודים בצרפת ובבריטניה.
לפי הדיווחים, היקף המחאה בספרד ועוצמתה החריגה עוררו דאגה בקרב בכירי איירבוס. בהנהלת החברה אף עלו שאלות בנוגע לאופן שבו טופל הנושא ברמה המקומית. החברה מסרה כי שינוי אפקטיבי מחייב הקשבה לעובדים — ולכן השעתה את התוכנית במקום לכפות אותה באופן מיידי.
ההתנגדות לא נגעה רק לצמצום העבודה מרחוק. העובדים בספרד מחו גם על:
האיגודים מסרו שכ-40% מכ-14 אלף עובדי איירבוס בספרד השתתפו בשביתה. השביתות התקיימו לסירוגין והתפשטו לרוב אתרי החברה במדינה.
מבחינת איירבוס, עבודה משותפת באתר אמורה לשפר את היעילות הקבוצתית, לקצר את תהליכי קבלת ההחלטות ולחזק את העברת הידע בין עובדים מנוסים לעובדים חדשים.
הנימוק האחרון קיבל משקל בתקופה שבה החברה גייסה עובדים רבים מאז מגפת הקורונה, ובמקביל ניסתה לעמוד בביקוש גבוה במיוחד למטוסים. איירבוס הציבה לעצמה יעד של 870 מסירות של מטוסים מסחריים בשנת 2026.
עם זאת, המידע הזמין תומך ישירות בנימוקים שהציגה החברה — יעילות, קבלת החלטות מהירה יותר והעברת ידע — אך אינו מספק אימות עצמאי מלא לפרטי יעד המסירות או להיקף הגיוסים מאז המגפה. לכן יש לראות בפרטים אלה הקשר עסקי, ולא עובדות שאומתו בנפרד במסגרת המקורות שסופקו.
האיגודים טענו שהגבלת העבודה ההיברידית עלולה לפגוע ביכולת של איירבוס להתחרות על מהנדסים, מפתחי תוכנה ומומחים טכנולוגיים — עובדים מבוקשים שעבורם גמישות במקום העבודה עשויה להיות שיקול חשוב בגיוס ובשימור עובדים.
בצרפת טענו האיגודים גם שהמהלך אינו עולה בקנה אחד עם הסדר העבודה מרחוק הקיים של איירבוס צרפת, שלטענתם תקף עד אוגוסט 2028. המקורות שסופקו מאשרים את התנגדות האיגודים הצרפתיים לשינוי הסדרי העבודה מרחוק, אך אינם מאפשרים לאמת באופן עצמאי את כל תנאי ההסכם או את מועד סיומו.
לפי איירבוס, בשלב שבו נמסר הדיווח, הייצור לא נפגע. הסיבה היא שהמחאה השפיעה בעיקר על תפקידי מנהלה ותמיכה, ולא על קווי הייצור עצמם.
במילים אחרות, העובדים הצליחו להפעיל לחץ משמעותי על מדיניות כוח האדם — בלי שהחברה דיווחה באותו שלב על עצירת ייצור המטוסים. בסופו של דבר, השילוב בין השביתות בספרד, ההתנגדות בצרפת ובבריטניה והחשש מהחרפת יחסי העבודה הוביל את איירבוס להקפיא את מגבלת יום העבודה הנוסף במשרד ולהישאר, לעת עתה, עם מודל של כשני ימי עבודה מהבית בשבוע.
איירבוס ביקשה להעלות את מספר ימי העבודה באתר משלושה לפחות לארבעה לפחות בשבוע עבור עובדי הצווארון הלבן. המהלך עורר שביתות לסירוגין בספרד מאז יולי, וכן הפגנות והשבתות של איגודים בצרפת ובבריטניה.
לפי הדיווחים, היקף המחאה בספרד ועוצמתה החריגה עוררו דאגה בקרב בכירי איירבוס. בהנהלת החברה אף עלו שאלות בנוגע לאופן שבו טופל הנושא ברמה המקומית. החברה מסרה כי שינוי אפקטיבי מחייב הקשבה לעובדים — ולכן השעתה את התוכנית במקום לכפות אותה באופן מיידי.
ההתנגדות לא נגעה רק לצמצום העבודה מרחוק. העובדים בספרד מחו גם על:
האיגודים מסרו שכ-40% מכ-14 אלף עובדי איירבוס בספרד השתתפו בשביתה. השביתות התקיימו לסירוגין והתפשטו לרוב אתרי החברה במדינה.
מבחינת איירבוס, עבודה משותפת באתר אמורה לשפר את היעילות הקבוצתית, לקצר את תהליכי קבלת ההחלטות ולחזק את העברת הידע בין עובדים מנוסים לעובדים חדשים.
הנימוק האחרון קיבל משקל בתקופה שבה החברה גייסה עובדים רבים מאז מגפת הקורונה, ובמקביל ניסתה לעמוד בביקוש גבוה במיוחד למטוסים. איירבוס הציבה לעצמה יעד של 870 מסירות של מטוסים מסחריים בשנת 2026.
עם זאת, המידע הזמין תומך ישירות בנימוקים שהציגה החברה — יעילות, קבלת החלטות מהירה יותר והעברת ידע — אך אינו מספק אימות עצמאי מלא לפרטי יעד המסירות או להיקף הגיוסים מאז המגפה. לכן יש לראות בפרטים אלה הקשר עסקי, ולא עובדות שאומתו בנפרד במסגרת המקורות שסופקו.
האיגודים טענו שהגבלת העבודה ההיברידית עלולה לפגוע ביכולת של איירבוס להתחרות על מהנדסים, מפתחי תוכנה ומומחים טכנולוגיים — עובדים מבוקשים שעבורם גמישות במקום העבודה עשויה להיות שיקול חשוב בגיוס ובשימור עובדים.
בצרפת טענו האיגודים גם שהמהלך אינו עולה בקנה אחד עם הסדר העבודה מרחוק הקיים של איירבוס צרפת, שלטענתם תקף עד אוגוסט 2028. המקורות שסופקו מאשרים את התנגדות האיגודים הצרפתיים לשינוי הסדרי העבודה מרחוק, אך אינם מאפשרים לאמת באופן עצמאי את כל תנאי ההסכם או את מועד סיומו.
לפי איירבוס, בשלב שבו נמסר הדיווח, הייצור לא נפגע. הסיבה היא שהמחאה השפיעה בעיקר על תפקידי מנהלה ותמיכה, ולא על קווי הייצור עצמם.
במילים אחרות, העובדים הצליחו להפעיל לחץ משמעותי על מדיניות כוח האדם — בלי שהחברה דיווחה באותו שלב על עצירת ייצור המטוסים. בסופו של דבר, השילוב בין השביתות בספרד, ההתנגדות בצרפת ובבריטניה והחשש מהחרפת יחסי העבודה הוביל את איירבוס להקפיא את מגבלת יום העבודה הנוסף במשרד ולהישאר, לעת עתה, עם מודל של כשני ימי עבודה מהבית בשבוע.