רוסיה הגדילה ל־51% את חלקה בשוק הפולוק הקפוא באיחוד — וניסיון הסנקציות על הדגים נכשל

התחזקותה של רוסיה התרחשה במקביל להיחלשות של ספקיות מתחרות:

• ארה״ב: יבוא פילה הפולוק מהמדינה לאיחוד ירד ב־15% ל־46 אלף טונות, ושוויו ירד ב־10% ל־178 מיליון דולר.
• סין: המשלוחים ירדו ב־15% ל־19 אלף טונות, בעוד ששווי היבוא נותר ללא שינוי — 62 מיליון דולר.

המשמעות היא שרוסיה לא נדרשה להשתלט על השוק באמצעות זינוק חריג בכמות. די היה בכך שהמשלוחים שלה גדלו בזמן שהאספקה מהמתחרות הצטמצמה. כך נותרו מעבדים וקונים באירופה חשופים יותר לאספקה רוסית, גם כאשר האיחוד ניסה להרחיב את מדיניות הסנקציות נגד מוסקבה.

לא רק פולוק: היצוא הרוסי כלל גם בקלה וסורימי

פילה הפולוק היה המוצר המרכזי בסחר המדווח, אך יצוא הדגים הרוסי לאיחוד כלל גם קטגוריות נוספות של דגי ים לבנים ומוצרי ים. במחצית הראשונה של השנה סיפקה רוסיה:

• 5,200 טונות של בקלה קפוא בשווי 47.7 מיליון דולר;
• 5,300 טונות של פילה בקלה קפוא בשווי 63.4 מיליון דולר;
• 4,700 טונות של סורימי בשווי 10.2 מיליון דולר.

בסך הכול הגיע יצוא מוצרי הדגים הרוסיים לאיחוד האירופי בינואר–יוני ל־94 אלף טונות, בשווי 417 מיליון דולר.

גם נתוני חודש יוני הצביעו על המשך הגישה המסחרית לשוק האירופי. משלוחי הדגים הרוסיים לאיחוד הסתכמו באותו חודש ב־74.9 מיליון אירו — פי 1.7 לעומת מאי, והרמה החודשית הגבוהה ביותר שדווחה מאז נובמבר 2024. החלק הגדול ביותר היה של פילה ובשר דגים.

במקביל הגדילה רוסיה את יצוא מוצרי הים שלה לסין. במחצית הראשונה של 2026 הגיע היצוא לשם ל־723 אלף טונות בשווי 2.33 מיליארד דולר — עלייה שנתית של 14% בנפח ושל 52% בערך.

מחירי הבקלה עלו על רקע היצע מצומצם יותר

מחירי היצוא הממוצעים מרוסיה עלו ב־40% עבור בקלה קפוא וב־30% עבור פילה בקלה. אחד הגורמים שדווחו לכך היה קיצוץ של 16% במכסת הדיג הכוללת של בקלה אטלנטית בים ברנץ ל־2026. המכסה נקבעה על 285 אלף טונות, כאשר חלקה של רוסיה דווח כ־136 אלף טונות.

מכסת דיג נמוכה יותר אינה מסבירה בהכרח את כל שינויי המחירים, אך היא מוסיפה מגבלת היצע ברורה לשוק. עבור מפעלים הנשענים על בקלה כחומר גלם, זמינות נמוכה יותר עלולה להגדיל את עלויות הרכש ולהפוך שינוי מהיר של ספקים למורכב ויקר יותר.

מדוע הוסרו הסנקציות על הדגים?

כאשר הציגה הנציבות האירופית את חבילת הסנקציות ה־21, היא תיארה את ענף הדיג כאחד הענפים הרוסיים הגדולים האחרונים שטרם הוטלו עליהם הגבלות משמעותיות. ההצעה כללה מגבלות על חלק ממוצרי הדגים ואיסור מלא על אחרים, ובהם בקלה.

אולם סעיפי הדיג הוסרו בהמשך מהחבילה בעקבות התנגדות של מדינות חברות, ובהן גרמניה, פולין ופורטוגל.

ההתנגדות נבעה בעיקר מחשש לחשיפה של שרשראות האספקה. מעבדי דגים בגרמניה ובפולין נשענים במידה רבה על פולוק, ואילו בפורטוגל קיימים ביקוש וקשרי עיבוד משמעותיים לבקלה. איסור יבוא פתאומי עלול היה להעלות את מחירי חומרי הגלם, לשבש פעילות של מפעלים ולסכן מקומות עבודה. הוא גם עלול היה להוסיף לחץ על מחירי המזון.

ההחלטה אינה מעידה שהאיחוד האירופי זנח את מדיניות הסנקציות הרחבה שלו. היא ממחישה את הקושי להגביל מוצר כאשר המעבדים והצרכנים באירופה עדיין תלויים בנתיבי אספקה מבוססים. האיחוד כבר אסר על יבוא קוויאר רוסי ב־2022, אך הבקלה והפולוק נותרו מוצרים בעלי חשיבות מסחרית.

התמונה הרחבה: הסנקציות התנגשו בתלות באספקה

נתוני המחצית הראשונה של השנה מציגים דילמה מדינית וכלכלית: יצוא פילה הפולוק הרוסי לאיחוד גדל ל־66 אלף טונות, במקביל לירידה באספקה מארה״ב ומסין, ויצוא הדגים הרוסי בכל הקטגוריות הגיע ל־417 מיליון דולר. במצב כזה, איסור מקיף רגיש יותר מבחינה כלכלית — במיוחד כאשר ספקיות חלופיות אינן מגדילות במהירות את היקף המשלוחים.

התמונה העולה מהנתונים ברורה: רוסיה חיזקה את מעמדה באמצעות שילוב של גידול במשלוחים, עלייה מהירה יותר בערך היצוא והיחלשות של המתחרות. במקביל, עליית מחירי הבקלה והפחתת מכסות הדיג הדגישו את הלחצים המופעלים על קונים ועל תעשיית העיבוד.

עם זאת, המידע שסופק כאן אינו מאמת באופן עצמאי טענות ספציפיות לגבי החברות Norebo או Murman Seafood Company, ואינו מאמת את הטענה שמוצרים רוסיים מהווים בערך שליש מהשוק האירופי. אין להתייחס לנתונים אלה כעובדות מבוססות ללא ראיות נוספות.