מה Pulse נועד לעשות

Kaito הציגה את Pulse כמעין שכבה חברתית ל-X: לא רק מה חשבון מסוים אומר, אלא גם סימנים מאומתים למה שעשה במקומות אחרים. לפי החברה, התוסף מציג בתוך חוויית השימוש הרגילה ב-X פוזיציות, עסקאות, חשיפה וקריאות מאומתות.

ההשקה כללה גם את Aura — מדד תשומת לב ומוניטין שנועד למדוד אותות הנגזרים מהצהרות ומפעולות של משתמשים בפלטפורמות שונות. בכך Kaito מנסה להסיט את הדגש ממספר העוקבים בלבד אל התנהגות מאומתת, בתוך הרשת ומחוצה לה. Aura הוצג כתכונת מוצר ומוניטין, לא כמטבע חדש.

ברקע ההשקה עמד גם שחרור מתוכנן של 32.6 מיליון מטבעות KAITO ב-20 באוגוסט — כמות שדווחה כשוות ערך ל-7.63% מההיצע במחזור.

איך אמור היה לעבוד האימות באמצעות zkTLS

Kaito אמרה ש-Pulse משתמש ב-zero-knowledge TLS, או zkTLS, לצורך אימות מבוסס דפדפן. ההבטחה הבסיסית של הטכנולוגיה היא לאפשר למשתמש להוכיח טענה מסוימת מאתר חיצוני, בלי למסור ל-Kaito עותק מלא של נתוני החשבון שעליהם מבוססת הטענה.

לפי תגובת החברה, המשתמש צריך להתחיל את האימות באופן אקטיבי. הדפדפן יוצר הוכחה מוצפנת, ו-Kaito מקבלת את ההוכחה או האישור הסופי — ולא את כל מאגר נתוני החשבון או את היסטוריית הגלישה המלאה.

ההבחנה הזו הייתה חשובה לאחר דיווחים מוקדמים על גישה לשירותים כמו ChatGPT, Claude ו-Binance. בדיווחי ההמשך הובהר כי האתרים נגישים כחלק מתהליך אימות שהמשתמש יזם, ולא כהוכחה לכך ש-Pulse אסף את נתוני השירותים האלה ברציפות וברקע. לפי הדיווחים, התוצאה שנשמרה הייתה האישור שנוצר בתהליך האימות.

לכן zkTLS פתר, לפחות עקרונית, חלק אחד משאלת הפרטיות: כמה מידע נחשף כאשר מוכיחים טענה על פעילות מחוץ לפלטפורמה. אבל הוא לא ענה לבדו על שאלות אחרות — למשל מה התוסף מסוגל לראות באופן מקומי, וכיצד ניתן לקשר בין מזהים לבין נתוני שימוש.

מה נטען בבדיקת הקוד

ב-18 באוגוסט טען האנליסט 0x_ultra כי בדיקה של קוד המקור של Pulse חשפה כמה מנגנונים לאיסוף נתונים. הטענה המרכזית נגעה לטביעת מכשיר שנבנתה ממספר אותות, בהם האופן שבו המעבד הגרפי מציג תמונה בלתי נראית, דגם המכשיר או החומרה, והאופן שבו החומרה מעבדת צליל בדיקה. לפי הבדיקה, ניתן היה לקשר את המזהה שנוצר לחשבון X.

הבדיקה טענה גם לתיעוד מפורט של פעילות בתוך X, ובה:

• פוסטים או תוכן שהוצגו למשתמש;
• משך הגלילה או הזמן שבו המשתמש נשאר על תוכן מסוים;
• הקלקות ואינטראקציות נוספות;
• חיפושים וסימניות;
• חבילות פעילות או “heartbeat” שנשלחו בערך מדי 30 שניות.

חשוב להדגיש: אלה טענות שעלו מבדיקת קוד ומדיווחי המשך, ולא ממצא שנקבע בהליך עצמאי כי Kaito עשתה שימוש לרעה במידע. השאלה המרכזית הייתה היקף האיסוף והיכולת לקשר בין הנתונים: מזהה ברמת המכשיר, חשבון X ונתוני התנהגות יכולים ליצור פרופיל עשיר בהרבה מהוכחה חד-פעמית לפוזיציית מסחר.

התגובה של Kaito

יו הו אמר שטביעת האצבע הדיגיטלית נועדה למטרות מניעת שימוש לרעה — למשל הגבלת הונאות הקלקה ופעילות סיביל, שבה משתמש אחד מנסה להציג את עצמו כרבים — ולא לצורכי אנליטיקה או פרופיילינג. הוא הוסיף שאיסוף החשיפה לתכנים, זמן השהייה והאינטראקציות ב-X אושר בעת התקנת התוסף.

Kaito מסרה עוד כי פעילות גלישה באתרים שמחוץ ל-X אינה נשלחת אליה, אלא אם המשתמש יזם באופן פעיל אימות נתמך. החברה אמרה גם ש-Pulse אינו מצלם את המסך, אינו אוסף סיסמאות ואינו מתעד הקשות מקלדת.

נקודת חיכוך נוספת הייתה נוסח ההרשאות של Chrome. משתמשים ראו הרשאה שלפיה התוסף יכול לקרוא ולשנות נתונים בכל האתרים. Kaito אמרה שהניסוח רחב יותר מהשימוש המתוכנן בפועל, והבטיחה לתקן את הצגת ההרשאה בגרסה עתידית.

מה השתנה עד 21 באוגוסט

התוצאה המיידית של הסערה הייתה ויתור משמעותי בתחום השקיפות. Kaito הודיעה כי פתחה את קוד המקור של Pulse, בסיוע האנליסט שהיה מעורב בבדיקה, וכי הגישה גרסה מעודכנת של התוסף לחנות Chrome. נכון לאותו שלב, הגרסה עדיין הייתה בבדיקה שגרתית ולא אושרה סופית.

הרצף היה מהיר: השקה ב-18 באוגוסט, ביקורת ציבורית, תגובה של החברה ב-19 באוגוסט, ומאגר קוד ציבורי עד 21 באוגוסט. כעת משתמשים ובודקים חיצוניים יכולים לבחון את המימוש עצמו, ולא להסתמך רק על תיאור המוצר או על חלון ההרשאות של הדפדפן.

הלקח הרחב יותר על פרטיות

המחלוקת סביב Pulse מדגימה מדוע צריך לבחון טענות פרטיות של תוספי דפדפן בכמה שכבות.

השכבה הראשונה היא שכבת ההוכחה. zkTLS עשוי לצמצם את כמות נתוני החשבון המקוריים שנחשפים כאשר משתמש מאמת טענה מסוימת.

השכבה השנייה היא שכבת האיסוף. תוסף דפדפן עשוי לצפות בפעילות באתרים שבהם הוא פועל, בהתאם להרשאותיו ולמימוש שלו. Kaito אישרה ש-Pulse אוסף נתוני אינטראקציה מורשים ב-X, והגנה בנפרד על טביעת המכשיר כמנגנון למניעת שימוש לרעה.

השכבה השלישית היא יכולת הקישור. גם אם השירות מקבל רק אישור על נתונים מחשבון חיצוני, שאלות פרטיות נותרות פתוחות כאשר ניתן לחבר בין אותות מהמכשיר, זהות החשבון ונתוני טלמטריה התנהגותיים. זו הייתה המתיחות המרכזית שעלתה מבדיקת הקוד.

ההשקה של Pulse לא הוכיחה ש-zkTLS ופרטיות אינן יכולות להתקיים יחד. היא המחישה נקודה מצומצמת ומעשית יותר: הגנה על תוכן הטענה המאומתת אינה זהה לצמצום כל המידע שנאסף על ידי התוסף שמייצר את ההוכחה. הביקורת הקהילתית אילצה את ההבחנה הזו לצאת לאור — ובתוך ימים דחפה את Kaito להפוך את הקוד לגלוי לבדיקה.

מה Pulse נועד לעשות

Kaito הציגה את Pulse כמעין שכבה חברתית ל-X: לא רק מה חשבון מסוים אומר, אלא גם סימנים מאומתים למה שעשה במקומות אחרים. לפי החברה, התוסף מציג בתוך חוויית השימוש הרגילה ב-X פוזיציות, עסקאות, חשיפה וקריאות מאומתות.

ההשקה כללה גם את Aura — מדד תשומת לב ומוניטין שנועד למדוד אותות הנגזרים מהצהרות ומפעולות של משתמשים בפלטפורמות שונות. בכך Kaito מנסה להסיט את הדגש ממספר העוקבים בלבד אל התנהגות מאומתת, בתוך הרשת ומחוצה לה. Aura הוצג כתכונת מוצר ומוניטין, לא כמטבע חדש.

ברקע ההשקה עמד גם שחרור מתוכנן של 32.6 מיליון מטבעות KAITO ב-20 באוגוסט — כמות שדווחה כשוות ערך ל-7.63% מההיצע במחזור.

איך אמור היה לעבוד האימות באמצעות zkTLS

Kaito אמרה ש-Pulse משתמש ב-zero-knowledge TLS, או zkTLS, לצורך אימות מבוסס דפדפן. ההבטחה הבסיסית של הטכנולוגיה היא לאפשר למשתמש להוכיח טענה מסוימת מאתר חיצוני, בלי למסור ל-Kaito עותק מלא של נתוני החשבון שעליהם מבוססת הטענה.

לפי תגובת החברה, המשתמש צריך להתחיל את האימות באופן אקטיבי. הדפדפן יוצר הוכחה מוצפנת, ו-Kaito מקבלת את ההוכחה או האישור הסופי — ולא את כל מאגר נתוני החשבון או את היסטוריית הגלישה המלאה.

ההבחנה הזו הייתה חשובה לאחר דיווחים מוקדמים על גישה לשירותים כמו ChatGPT, Claude ו-Binance. בדיווחי ההמשך הובהר כי האתרים נגישים כחלק מתהליך אימות שהמשתמש יזם, ולא כהוכחה לכך ש-Pulse אסף את נתוני השירותים האלה ברציפות וברקע. לפי הדיווחים, התוצאה שנשמרה הייתה האישור שנוצר בתהליך האימות.

לכן zkTLS פתר, לפחות עקרונית, חלק אחד משאלת הפרטיות: כמה מידע נחשף כאשר מוכיחים טענה על פעילות מחוץ לפלטפורמה. אבל הוא לא ענה לבדו על שאלות אחרות — למשל מה התוסף מסוגל לראות באופן מקומי, וכיצד ניתן לקשר בין מזהים לבין נתוני שימוש.

מה נטען בבדיקת הקוד

ב-18 באוגוסט טען האנליסט 0x_ultra כי בדיקה של קוד המקור של Pulse חשפה כמה מנגנונים לאיסוף נתונים. הטענה המרכזית נגעה לטביעת מכשיר שנבנתה ממספר אותות, בהם האופן שבו המעבד הגרפי מציג תמונה בלתי נראית, דגם המכשיר או החומרה, והאופן שבו החומרה מעבדת צליל בדיקה. לפי הבדיקה, ניתן היה לקשר את המזהה שנוצר לחשבון X.

הבדיקה טענה גם לתיעוד מפורט של פעילות בתוך X, ובה:

• פוסטים או תוכן שהוצגו למשתמש;
• משך הגלילה או הזמן שבו המשתמש נשאר על תוכן מסוים;
• הקלקות ואינטראקציות נוספות;
• חיפושים וסימניות;
• חבילות פעילות או “heartbeat” שנשלחו בערך מדי 30 שניות.

חשוב להדגיש: אלה טענות שעלו מבדיקת קוד ומדיווחי המשך, ולא ממצא שנקבע בהליך עצמאי כי Kaito עשתה שימוש לרעה במידע. השאלה המרכזית הייתה היקף האיסוף והיכולת לקשר בין הנתונים: מזהה ברמת המכשיר, חשבון X ונתוני התנהגות יכולים ליצור פרופיל עשיר בהרבה מהוכחה חד-פעמית לפוזיציית מסחר.

התגובה של Kaito

יו הו אמר שטביעת האצבע הדיגיטלית נועדה למטרות מניעת שימוש לרעה — למשל הגבלת הונאות הקלקה ופעילות סיביל, שבה משתמש אחד מנסה להציג את עצמו כרבים — ולא לצורכי אנליטיקה או פרופיילינג. הוא הוסיף שאיסוף החשיפה לתכנים, זמן השהייה והאינטראקציות ב-X אושר בעת התקנת התוסף.

Kaito מסרה עוד כי פעילות גלישה באתרים שמחוץ ל-X אינה נשלחת אליה, אלא אם המשתמש יזם באופן פעיל אימות נתמך. החברה אמרה גם ש-Pulse אינו מצלם את המסך, אינו אוסף סיסמאות ואינו מתעד הקשות מקלדת.

נקודת חיכוך נוספת הייתה נוסח ההרשאות של Chrome. משתמשים ראו הרשאה שלפיה התוסף יכול לקרוא ולשנות נתונים בכל האתרים. Kaito אמרה שהניסוח רחב יותר מהשימוש המתוכנן בפועל, והבטיחה לתקן את הצגת ההרשאה בגרסה עתידית.

מה השתנה עד 21 באוגוסט

התוצאה המיידית של הסערה הייתה ויתור משמעותי בתחום השקיפות. Kaito הודיעה כי פתחה את קוד המקור של Pulse, בסיוע האנליסט שהיה מעורב בבדיקה, וכי הגישה גרסה מעודכנת של התוסף לחנות Chrome. נכון לאותו שלב, הגרסה עדיין הייתה בבדיקה שגרתית ולא אושרה סופית.

הרצף היה מהיר: השקה ב-18 באוגוסט, ביקורת ציבורית, תגובה של החברה ב-19 באוגוסט, ומאגר קוד ציבורי עד 21 באוגוסט. כעת משתמשים ובודקים חיצוניים יכולים לבחון את המימוש עצמו, ולא להסתמך רק על תיאור המוצר או על חלון ההרשאות של הדפדפן.

הלקח הרחב יותר על פרטיות

המחלוקת סביב Pulse מדגימה מדוע צריך לבחון טענות פרטיות של תוספי דפדפן בכמה שכבות.

השכבה הראשונה היא שכבת ההוכחה. zkTLS עשוי לצמצם את כמות נתוני החשבון המקוריים שנחשפים כאשר משתמש מאמת טענה מסוימת.

השכבה השנייה היא שכבת האיסוף. תוסף דפדפן עשוי לצפות בפעילות באתרים שבהם הוא פועל, בהתאם להרשאותיו ולמימוש שלו. Kaito אישרה ש-Pulse אוסף נתוני אינטראקציה מורשים ב-X, והגנה בנפרד על טביעת המכשיר כמנגנון למניעת שימוש לרעה.

השכבה השלישית היא יכולת הקישור. גם אם השירות מקבל רק אישור על נתונים מחשבון חיצוני, שאלות פרטיות נותרות פתוחות כאשר ניתן לחבר בין אותות מהמכשיר, זהות החשבון ונתוני טלמטריה התנהגותיים. זו הייתה המתיחות המרכזית שעלתה מבדיקת הקוד.

ההשקה של Pulse לא הוכיחה ש-zkTLS ופרטיות אינן יכולות להתקיים יחד. היא המחישה נקודה מצומצמת ומעשית יותר: הגנה על תוכן הטענה המאומתת אינה זהה לצמצום כל המידע שנאסף על ידי התוסף שמייצר את ההוכחה. הביקורת הקהילתית אילצה את ההבחנה הזו לצאת לאור — ובתוך ימים דחפה את Kaito להפוך את הקוד לגלוי לבדיקה.