מדוע מניות אסיה נפתחו בירידות ב-21 באוגוסט?

מניות אסיה נפתחו ביום שישי, 21 באוגוסט, בירידות ברובן. המשקיעים הגיבו להפסדים שנרשמו בוול סטריט ביום המסחר הקודם ולעלייה מחודשת בתשואות האג״ח הממשלתיות ארוכות-הטווח של ארה״ב. לא מדובר בזעזוע נקודתי שמקורו באסיה, אלא בתמחור מחדש של הסיכון בשווקים הגלובליים: עלויות מימון גבוהות יותר, מחירי נפט elevados ואי-ודאות מתמשכת סביב האינפלציה פגעו בתיאבון למניות, במיוחד בשווקים הרגישים לטכנולוגיה.

הירידות בפתיחה היו בולטות אך לא אחידות. מדד ניקיי 225 ירד בכ-0.86%, הקוספי של דרום קוריאה איבד 0.99% ומדד S&P/ASX 200 באוסטרליה ירד ב-0.18%. דיווחים מאוחרים יותר הצביעו על תמונה מעורבת יותר, ולכן הירידות המוקדמות היו בעיקר תמונת מצב של סנטימנט המשקיעים — ולא בהכרח תחזית לירידה אחידה לאורך כל יום המסחר באזור.

כיצד התשואות בארה״ב העבירו את הלחץ מוול סטריט לאסיה

הגורם המיידי היה השילוב בין חולשה במניות האמריקאיות לבין עלייה בתשואות האג״ח. כאשר תשואות האג״ח הממשלתיות עולות, גם שיעור ההיוון המשמש לחישוב השווי של רווחים עתידיים עולה. הדבר מכביד במיוחד על מניות צמיחה וטכנולוגיה, משום שחלק גדול יותר מהשווי שלהן נשען על רווחים שצפויים להגיע בעתיד הרחוק יותר.

הנסיגה בוול סטריט יצרה לפיכך אווירה הגנתית במסחר באסיה. החששות גברו גם משום שעלויות מימון גבוהות יותר עלולות לפגוע בביקוש הצרכני ובהשקעות של חברות. נתוני צמיחה חלשים במכירות Walmart הוסיפו סימני שאלה בנוגע לעוצמתו של הצרכן האמריקאי.

מדוע תוכנית רכישות האג״ח של משרד האוצר לא הרגיעה את השוק

משרד האוצר האמריקאי הודיע כי יכפיל לפחות את הגודל המרבי של רכישות חוזרות שנועדו לתמוך בנזילות של אג״ח ממשלתיות נומינליות ארוכות-טווח — מ-2 מיליארד דולר ללפחות 4 מיליארד דולר בכל פעולה. התוכנית מתייחסת לאג״ח בטווחי פירעון של 10–20 שנים ושל 20–30 שנים, והיא הייתה אמורה להתחיל ב-9 בספטמבר.

ההודעה סייעה בתחילה להוריד את התשואות ארוכות-הטווח ולתמוך בהתאוששות של מניות אסיה ביום הקודם. אולם ההקלה התפוגגה לאחר שהמשקיעים שאלו אם היקף הרכישות מספיק כדי להתמודד עם הלחצים העמוקים יותר בשוק האג״ח — בהם חששות האינפלציה והיקף החוב הממשלתי שמשקיעים פרטיים נדרשים לספוג.

בהמשך התשואות עלו שוב. תשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים עלתה במהלך יום חמישי מעל 4.70%, וגם התשואה ל-30 שנה טיפסה. הדבר המחיש מדוע השווקים ראו בצעד של משרד האוצר תמיכה בנזילות, ולא פתרון לבעיות הבסיסיות הנוגעות למדיניות הפיסקלית ולאינפלציה.

הנפט והמתיחות מול איראן השאירו את האינפלציה במרכז

מחירי הנפט הוסיפו שכבת לחץ נוספת. המתיחות הבלתי פתורה סביב איראן והיעדר פריצת דרך דיפלומטית מהירה סייעו להשאיר את מחירי האנרגיה ברמה גבוהה. מחיר נפט מסוג ברנט עלה מוקדם יותר השבוע מעל 91 דולר לחבית, לאחר שפג תוקפה של הפסקת האש והתקוות לפתרון דיפלומטי מהיר נחלשו.

מחירי אנרגיה גבוהים יותר עלולים להעלות את האינפלציה הכללית ולצמצם את כוח הקנייה של משקי הבית. הם גם מייקרים את עלויות התשומות של חברות, ומקשים על הבנקים המרכזיים להוריד ריבית. עבור שוקי המניות, זהו שילוב בעייתי במיוחד: ציפיות לצמיחה חלשה יותר לצד שיעורי היוון גבוהים יותר.

יפן התמודדה גם עם חשש מקומי למדיניות הריבית

נתוני האינפלציה ביפן חיזקו את החששות בשוק האג״ח. האינפלציה הכללית עלתה ביולי ל-1.9%, לעומת 1.6% ביוני, בעוד שהאינפלציה הבסיסית — שאינה כוללת מזון טרי אך כוללת אנרגיה — עלתה ל-1.8%.

נתוני מחירים נפרדים ברמת היצרנים הצביעו על אינפלציה שנתית של 7.2% ביולי, והותירו בחיים את הציפיות להעלאת ריבית אפשרית של הבנק המרכזי של יפן בספטמבר. בנק יפן פחות מרחיב פירושו אפשרות לתשואות מקומיות גבוהות יותר, ולכן גם ללחץ נוסף על שווי המניות היפניות — בזמן שהמשקיעים כבר הגיבו לירידות בשוק האג״ח הגלובלי.

הנתונים לא הבטיחו העלאת ריבית. האינפלציה הבסיסית נותרה מתחת ליעד של 2% שקבע בנק יפן, ועיתויו והיקפו של כל שינוי במדיניות נותרו תלויים בנתונים הבאים ובהערכת הבנק המרכזי.

למה השווקים חיכו כעת

בטווח הקצר, כיוון השווקים היה תלוי בשאלה אם העלייה בתשואות ובמחירי הנפט תתייצב. שלושה אירועים עמדו במוקד:

• כנס ג׳קסון הול: התבטאויות של קובעי המדיניות עשויות להבהיר כיצד הם מעריכים אינפלציה עיקשת, תשואות ארוכות-טווח גבוהות ואת המשך מסלול הריבית.
• דוחות Nvidia: התוצאות היו צפויות לבחון אם רווחים חזקים הקשורים לבינה מלאכותית ימשיכו לתמוך בשווי הגבוה של מניות הטכנולוגיה, גם כאשר תשואות האג״ח עולות.
• אינפלציית Core PCE בארה״ב: זהו מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב. נתון חלש יותר עשוי לתמוך בירידת תשואות, ואילו נתון חזק מהצפוי עלול להאריך את הלחץ על נכסי הסיכון.

השורה התחתונה היא שמניות אסיה הגיבו לבעיה שחצתה כמה סוגי נכסים: שוק האג״ח אותת על עלויות מימון ארוכות-טווח גבוהות יותר, הנפט הזין את חששות האינפלציה, ושוק המניות נדרש להצדיק תמחורים גבוהים יותר. התייצבות בתשואות האמריקאיות, ירידה בסיכוני האנרגיה הקשורים לאיראן או נתוני אינפלציה מרגיעים עשויים לסייע להתאוששות. בהיעדר סימנים כאלה, הירידות בפתיחה הצביעו על רגישות מתמשכת של השווקים ביפן, בדרום קוריאה ובשווקים נוספים בעלי משקל גבוה למניות טכנולוגיה.