המשבר של פולקסווגן «יותר מקריטי»: למה עד 50 אלף משרות נוספות עלולות להיעלם

פער עלויות גדול ורווחיות חלשה

לדברי בלומה, עלויות התקורה של פולקסווגן עדיין גבוהות ביותר מ-30% לעומת חברות מקבילות. לכן, החברה צריכה לצמצם את החיסרון המבני הזה אם ברצונה להתחרות ביעילות רבה יותר.

גם הרווחיות היא חלק מרכזי מהבעיה. בלומה תיאר תשואה תפעולית של פחות מ-4% — כ-3.8%, לפי הדיווחים — כתוצאה מכובדת בתנאי שוק קשים, אך ככזו שאינה מספיקה בטווח הארוך ליצירת מימון לטכנולוגיות, מוצרים ואתרי ייצור חדשים.

זו הסיבה שהנהלת פולקסווגן מציגה את הארגון מחדש לא רק כתגובה לירידה קצרת טווח ברווחים, אלא כתנאי ליכולת החברה להמשיך להשקיע. לפי Reuters, הרווח התפעולי של הקבוצה ירד ב-2025 ל-8.9 מיליארד אירו. פולקסווגן צפתה מרווח תפעולי של כ-4% עד 5% ב-2026, לאחר מרווח של 2.8% ב-2025.

אילו לחצים דוחפים את פולקסווגן להתייעלות?

פולקסווגן מתמודדת עם כמה אתגרים במקביל:

• יצרניות רכב סיניות מתרחבות באירופה: מותגים סיניים מכוונים יותר ויותר לשוק הבית של פולקסווגן, ומגבירים את התחרות במחיר, בטכנולוגיה ובכלי רכב חשמליים.
• סין הופכת לפחות רווחית: הפעילות החשובה של פולקסווגן בסין נמצאת תחת לחץ, בעוד התחרות מצד יצרניות מקומיות מתעצמת ותנאי השוק נחלשים.
• המכסים האמריקאיים מייקרים את הפעילות: מכסי יבוא פוגעים ברווחיות הקבוצה, לצד הלחצים התחרותיים הרחבים יותר.
• כושר הייצור באירופה גבוה מדי: ירידה ברווחים ועודף קיבולת במפעלים מקשים על החברה להפעיל את רשת המפעלים הקיימת ברמות ניצולת תחרותיות.

הטיעון המרכזי של בלומה הוא שהתייעלות עמוקה יותר נחוצה כדי לשמור על יכולתה של פולקסווגן להתחרות ולהשקיע בשוק משתנה.

אילו מפעלים בגרמניה נמצאים באי-ודאות?

בלומה אמר כי פולקסווגן אינה צופה שהמפעלים באמדן, בהנובר, בצוויקאו ובנקארזולם יגיעו לרמות ניצולת קיבולת תחרותיות במהלך שנות ה-30.

אין פירוש הדבר שהוחלט כבר על סגירתם. לפי הדיווחים, טרם התקבלה החלטה לגבי מפעלים ספציפיים, אף שבהצעות קודמות לארגון מחדש נכללה אפשרות לסגירת ארבעה אתרים בגרמניה.

לכן, השאלה אינה מסתכמת רק במספר המשרות שיקוצצו. מפעלים שיישארו לאורך זמן בתת-ניצול עלולים לחייב את פולקסווגן לבחון מחדש היכן מיוצרים הדגמים, כמה כושר ייצור היא מחזיקה, והאם ניתן להקצות לאתרים מסוימים עבודה חדשה.

התוכנית רחבה יותר מקיצוץ בכוח האדם

המהלך המוצע אינו מתמקד רק במספר העובדים. בין הצעדים שנבחנים או דווחו בעבר:

• צמצום מספר דגמי כלי הרכב;
• הפחתת כושר הייצור;
• ביטול או ארגון מחדש של מבנים מקבילים ותפקידי מטה; וכן
• אפשרות להפרדה או להוצאה של חטיבות מסוימות מהקבוצה.

המשפחות השולטות בפולקסווגן קראו גם לבעלי העניין לתמוך בארגון מחדש דרמטי יותר. כל תוכנית סופית תצטרך לאזן בין האינטרסים של ההנהלה, העובדים, האיגודים המקצועיים, מועצת הפיקוח ומדינת סקסוניה התחתונה — המחזיקה בהשפעה משמעותית על החברה.

מה צפוי לקרות עכשיו?

השלב הבא צפוי לכלול שיחות ישירות עם העובדים והחלטות נוספות ברמת הממשל התאגידי. בלומה היה אמור לבקר במפעלים שנחשבים חשופים במיוחד לתוכנית המפנה, בעוד שמועצת העובדים קבעה אסיפות עובדים מיוחדות באוגוסט. פגישות תוכננו במטה בוולפסבורג ב-25 באוגוסט ובאמדן ובצוויקאו ב-26 באוגוסט, כדי לאפשר לעובדים להפנות שאלות ישירות למנכ״ל.

מועצת הפיקוח של פולקסווגן הייתה אמורה להמשיך לדון בתוכנית המפנה ב-4 בספטמבר.

השורה התחתונה

פולקסווגן אינה מכריזה בשלב זה על תוכנית סופית לפיטורים של 50 אלף עובדים נוספים. בלומה משתמש במספר הזה כדי להמחיש את היקף החיסכון הדרוש לסגירת פער עלויות משמעותי. עם זאת, ההשלכות האפשריות רחבות: יחד עם הקיצוצים שכבר אושרו, הארגון מחדש שנמצא בדיון עשוי להגיע לכ-100 אלף משרות, בעוד שארבעה מפעלים בגרמניה עלולים להישאר בתת-ניצול בשנות ה-30.

המספר הסופי של המשרות שיקוצצו, עתידם של מפעלים מסוימים ומבנה התוכנית הרחבה עדיין תלויים במשא ומתן ובהחלטות מועצת הפיקוח.