זו הסיבה שהמט אופיס משתמש בניסוח חריג בעוצמתו. ההשוואה למאה ה־19 היא הערכה היסטורית של עוצמת האירוע האפשרית, ולא טענה שהעוצמה הסופית כבר נמדדה. השלב החזק ביותר עדיין צפוי בהמשך, ותחזיות עשויות להשתנות עם הצטברות תצפיות חדשות.
התנאים החזקים ביותר צפויים בסתיו ובחורף של חצי הכדור הצפוני, כלומר סביב 2026–2027. ההשפעה הרחבה יותר על הטמפרטורה העולמית עשויה להימשך אל תוך 2027.
הפער בין מועד שיא האירוע באוקיינוס לבין שיא השפעתו על הטמפרטורה הממוצעת בעולם אינו חריג. באל ניניו, האוקיינוס והאטמוספרה אינם מגיעים בהכרח לשיא באותו זמן.
התחזית ארוכת הטווח של המט אופיס מצביעה כבר על סיכוי מוגבר לתנאי אל ניניו באזור המרכזי של האוקיינוס השקט הטרופי, במיוחד במהלך 2027 ו־2028. לפי השירות, התפתחות אל ניניו לקראת סוף 2026 מגדילה את הסבירות ש־2027 תהיה השנה הבאה שתשבור את שיא החום העולמי.
עם זאת, מדובר בתחזיות הסתברותיות ולא בהבטחה. עוצמת השיא תלויה בהמשך האינטראקציה בין האוקיינוס לאטמוספרה, וכן בתנודות מזג אוויר קצרות־טווח.
אל ניניו מעביר באופן זמני חום מהאוקיינוס השקט הטרופי אל האטמוספרה ומשנה את פיזור החום והגשמים ברחבי העולם. כאשר הדחיפה הטבעית הזו מתרחשת על רקע התחממות ארוכת־טווח שנגרמת מפעילות אנושית, הטמפרטורה הממוצעת העולמית עלולה לעלות עוד יותר.
האזהרה של המט אופיס נשענת אפוא על שילוב של שני גורמים:
התוצאה עשויה להיות שיא חדש בטמפרטורה העולמית ב־2027. המונח „סביר מאוד” מתאר תחזית בהסתברות גבוהה — לא ודאות מוחלטת.
המט אופיס מעריך שהשפעת אל ניניו תטה את הסתיו והחורף בבריטניה לכיוון גשום וסוער יותר. זו נטייה עונתית, לא תחזית לכל סערה בנפרד ולא אומדן מדויק של כמות הגשם בכל אזור.
אל ניניו אינו קובע לבדו את מזג האוויר בבריטניה. דפוסים אטמוספריים אחרים ותנאים מקומיים יכולים לחזק, להחליש או לשנות את השפעתו. לכן הפרשנות הזהירה ביותר היא שהאירוע עשוי להגדיל את הסיכוי למזג אוויר בלתי יציב — ולא להבטיח חורף גשום באופן אחיד.
תוכנית המזון העולמית של האו״ם מעריכה כי האירוע המתחזק עלול לדחוף לפחות 49 מיליון בני אדם נוספים לחוסר ביטחון תזונתי חריף עד סוף 2027. הניתוח שלה כולל 45 מדינות, ומעלה אפשרות שמספר האנשים המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חריף יגיע ל־274 מיליון.
הסיכון גבוה במיוחד בקהילות שכבר חשופות לעוני, סכסוכים, מערכות מזון חלשות או זעזועי אקלים חוזרים. התוכנית מצביעה בין היתר על חלקים ממרכז אמריקה ומדרום אפריקה כאזורים החשופים במיוחד.
אל ניניו עשוי לייצר תוצאות הפוכות באזורים שונים: בצורת במקום אחד, וגשמים הרסניים ושיטפונות במקום אחר. זעזועים כאלה עלולים לפגוע ביבולים, במקנה ובמקורות מים, לגרום נזק לתשתיות ולהגביר את הלחץ על שוקי המזון. ההשפעה ההומניטרית הסופית תלויה לא רק בעוצמת האירוע, אלא גם ברמת הפגיעוּת המקומית ובמהירות שבה הרשויות יפעלו.
תוכנית המזון העולמית ושותפיה משתמשות בתחזיות אקלים ובמערכות התרעה מוקדמת כדי לתמוך בפעולות מקדימות, עוד לפני שבצורות, שיטפונות או סערות גורמים את הנזק הכבד ביותר. בין הצעדים המתוכננים: הגנה על מקורות פרנסה, הצבת סיוע מראש והכנת קהילות פגיעות לזעזועים הצפויים.
אי אפשר למנוע את אל ניניו, אך אפשר להפחית את מחיר התגובה לאחר אובדן יבולים, בתים, הכנסה או תשתיות. האזהרה מדגישה כי הערך הגדול ביותר של תחזיות אקלים נוצר כאשר הן מחוברות להחלטות מעשיות בשטח.
הנתונים מצביעים על אל ניניו שמתפתח במהירות ועשוי להיות חריג מאוד בעוצמתו, אך אין להתייחס למספרים המרכזיים כאל מדידות סופיות. תחזית של יותר מ־3°C היא אומדן לשיא האפשרי של האירוע, וההשפעות האזוריות יהיו שונות זו מזו.
המסקנה המבוססת ביותר היא שלאירוע של 2026–2027 יש טווח רחב במיוחד של השלכות אפשריות: סיכוי מוגבר לשיא חום עולמי, תנאים גשומים וסוערים יותר בבריטניה, סיכוני בצורת וגשמים קיצוניים באזורים שונים סביב האוקיינוס השקט, ולחץ כבד על ביטחון המזון במדינות פגיעות. עוצמת האזהרה נובעת מהאות החריג במודלים ומהאקלים החם יותר שבו אל ניניו מתפתח — לא מוודאות לגבי כל תוצאה עתידית.