למה הנפט והתשואות על האג״ח לוחצים על שוקי המניות בעולם

שוקי המניות מקבלים בימים אלה איתות מטריד: זעזוע באספקת האנרגיה מעלה את החשש מאינפלציה, בעוד שהתשואות על האג״ח הממשלתיות נשארות גבוהות. השילוב הזה פוגע במניות משני כיוונים — הוא שוחק את כוח הקנייה של משקי הבית ואת שולי הרווח של החברות, ובמקביל מפחית את הערך הנוכחי של רווחים עתידיים.

לכן המשקיעים רגישים במיוחד לכל התלקחות נוספת סביב מצר הורמוז, לנתוני האינפלציה ולשאלה אם חברות הצמיחה, ובראשן חברות הקשורות לבינה מלאכותית, ימשיכו להציג רווחים חזקים.

הנפט הוא נקודת הלחץ הראשונה

מחירי הנפט עלו לאחר שהתקוות הדיפלומטיות לפתיחת מצר הורמוז נחלשו. במהלך מהלכי המסחר האחרונים עלה מחיר חבית ברנט מעל 87 דולר, ורויטרס דיווחה כי הנפט הגיע לשיא של חודש, בעוד השיבושים בשיט והעימות במפרץ החזירו את סיכוני האינפלציה למרכז תשומת הלב.

העלייה השבועית הייתה משמעותית: ברנט התייקר בכ־8.1% ו־WTI בכ־7.7%, בעוד שלושת מדדי המניות המרכזיים בארה״ב ירדו בין 2.0% ל־2.7%. עלויות אנרגיה גבוהות עלולות ללחוץ על צרכנים ועל עסקים עוד לפני שההשפעה המלאה שלהן תופיע בנתוני האינפלציה הרשמיים.

עם זאת, נפט יקר אינו מוביל בהכרח לזעזוע אינפלציוני מתמשך. השאלה המרכזית היא כמה זמן יימשך השיבוש, והאם העלייה במחירי האנרגיה תחלחל גם לשכר, לשירותים ולציפיות האינפלציה. בשלב זה השווקים מתמחרים אי־ודאות גבוהה יותר, ולא מניחים שהזעזוע ייעלם במהירות.

התשואות על האג״ח הופכות את זעזוע האנרגיה לבעיית תמחור

התשואות על האג״ח ארוכות הטווח נותרו גבוהות, בין היתר משום שהמשקיעים מתמודדים בו־זמנית עם כמה סיכונים: אינפלציה מחודשת, היקף הלוואות ממשלתיות גדול, היצע עתידי של חוב והפיצוי הנוסף שנדרש עבור החזקת אג״ח לפדיון ארוך. לפי רויטרס, התשואה על אג״ח האוצר האמריקאי ל־30 שנה הגיעה במהלך גל המכירות האחרון לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2007.

הדבר חשוב במיוחד למניות, משום שהתשואה על האג״ח נחשבת מרכיב מרכזי במודלים לתמחור נכסים. כאשר הריבית חסרת הסיכון עולה, הרווחים הרחוקים של חברות צמיחה שווים פחות במונחי היום. לכן מניות טכנולוגיה ושבבים חשופות במיוחד, בייחוד כשמשקיעים כבר מטילים ספק בעלות ובהיקף ההשקעות הקשורות לבינה מלאכותית.

תגובת השוק שיקפה את החשיפה הזו. באחד ממפגשי המסחר האחרונים ירד מדד נאסד״ק ב־1.33%, לעומת ירידה של 0.69% ב־S&P 500 ו־0.22% בדאו ג׳ונס.

רכישות האג״ח של האוצר סיפקו נזילות — לא פתרון מלא

משרד האוצר האמריקאי הודיע כי יכפיל לפחות את היקף הרכישות החוזרות של ניירות ערך ארוכי טווח, ל־4 מיליארד דולר לפחות בכל פעולה. ההודעה דחפה בתחילה את התשואות מטה והחלישה את הדולר. המהלך עשוי לשפר את הנזילות בשוק באמצעות הוצאת אג״ח ישנות ופחות סחירות מהמחזור, אך הוא אינו מעלים את החששות הבסיסיים מאינפלציה או מהיקף ההלוואות של הממשלה.

המגבלה התבררה כאשר ההקלה בשוק האג״ח התפוגגה. התשואה על האג״ח האמריקאי ל־30 שנה עלתה בהמשך ל־5.247%, לאחר שירדה ל־5.1765% בעקבות ההודעה. המשקיעים תהו אם התוכנית מסוגלת לספק תמיכה מתמשכת.

במילים פשוטות, הרכישות עשויות לשפר את תפקוד השוק בטווח הקצר, אך אינן משנות את כוחות ההיצע והביקוש הרחבים שקובעים את עלויות המימון ארוכות הטווח. לכן המניות נותרו פגיעות גם לאחר ההתערבות של האוצר.

מדוע הירידות מתפשטות לשווקים ברחבי העולם

החולשה אינה מוגבלת למניות הטכנולוגיה בארה״ב. מניות באירופה ירדו במהלך גל הירידות הכללי, ובכמה משווקי אסיה המדדים היו בדרכם לסיים את השבוע בירידות, על רקע התייקרות הנפט והמשך הלחץ בשוקי האג״ח העולמיים.

לרוחב הירידות יש משמעות: הוא מצביע על תמחור מחדש של תנאי המאקרו, ולא רק על מעבר של כספים מסקטור אחד לאחר. תשואות גבוהות יותר מייקרות את עלויות המימון ברחבי העולם, בעוד שכלכלות המייבאות נפט מתמודדות עם לחץ על מאזן הסחר, על הצרכנים ועל רווחיות החברות.

גם תנועות המטבעות מסבכות את סיפור ה״מקלט הבטוח״ המסורתי. לאחר הודעת האוצר ירד מדד הדולר ב־0.84% ל־98.80, בעוד האירו התחזק ב־0.88% ל־1.1676 דולר. גם הביטקוין עלה בחדות כאשר נכסי הסיכון התאוששו לאחר ההקלה הראשונית בשוק האג״ח. התנועות האלה מצביעות על כך שהמשקיעים לא נהרו באופן חד־משמעי לנכסים אמריקאיים הנחשבים בטוחים; החששות לגבי הסיכונים הפיסקליים והאינפלציוניים בארה״ב היו חלק מהתמחור מחדש.

מה המשמעות עבור מדיניות הפדרל ריזרב

הזינוק במחירי הנפט מקשה על הפדרל ריזרב לפנות בקרוב למדיניות מקלה, אם הוא יתחיל להעלות את ציפיות האינפלציה הרחבות יותר. לפי רויטרס, כמה מחברי הפד היו ערוכים להעלות את הריבית בישיבה של יולי, בעוד שהאינפלציה הכוללת ואינפלציית הליבה לפי מדד ה־PCE — מדד ההוצאות לצריכה פרטית — היו צפויות להישאר מעל 3% ביולי.

כך נוצר בפני קובעי המדיניות trade-off מורכב. תגובה מהירה מדי לזעזוע הנפט עלולה לאפשר לציפיות האינפלציה להשתחרר. מנגד, שמירה על מדיניות מצמצמת בזמן שהצמיחה נחלשת עלולה להעמיק את הלחץ על משקי הבית, על העסקים ועל תמחור המניות.

כל עוד השיבושים במצר הורמוז נמשכים, המשמעות הסבירה ביותר לשווקים היא תנודתיות גבוהה יותר והטיה לתרחיש של תשואות ארוכות טווח גבוהות לאורך זמן. אין פירוש הדבר בהכרח שהריבית תעלה מיד, אלא שהביטחון בהפחתות ריבית קרובות נחלש.

שלושה מבחנים שיקבעו את כיוון השוק

שלושה אירועים עשויים לקבוע אם הירידות יעמיקו או יתייצבו:

1. דיפלומטיה ושיט: הסלמה שתיבלם באופן אמין ותאפשר את חידוש התנועה במצר תסיר חלק מפרמיית הסיכון של הנפט. מבוי סתום מתמשך ישאיר את מחירי האנרגיה ואת ציפיות האינפלציה חשופים לזעזועים נוספים.
2. אינפלציית הליבה לפי PCE: הנתון יסייע להראות אם מחירי הנפט הגבוהים נשארים זעזוע זמני במדד הכולל, או הופכים לבעיה אינפלציונית רחבה יותר.
3. דוחות Nvidia וכנס ג׳קסון הול: תוצאות Nvidia יבדקו אם צמיחת הרווחים הקשורה לבינה מלאכותית יכולה לפצות על שיעורי היוון גבוהים יותר. במקביל, סימפוזיון ג׳קסון הול של הפדרל ריזרב צפוי לספק רמזים לגבי האופן שבו קובעי המדיניות מעריכים את סיכוני הצמיחה, האינפלציה והריבית.

התחזית: שברירית, אך לא מוכרעת מראש

השוק אינו מגיב רק למחירי נפט גבוהים יותר. הוא מתמחר מחדש את הקשר בין שיבושי אנרגיה, אינפלציה, חוב ממשלתי ומניות צמיחה יקרות. לכן גם עונת דוחות חזקה לא בהכרח תספיק כדי להחזיר את העליות הקודמות, אם התשואות ארוכות הטווח ימשיכו לטפס.

התאוששות יציבה תדרוש כנראה לפחות אחד משלושה שינויים: התקדמות אמינה לקראת פתיחת נתיבי השיט, אינפלציית ליבה מתונה יותר שתאזן את השפעת האנרגיה, או רווחים שיעלו משמעותית על התחזיות — במיוחד מצד הנהנות הגדולות מהשקעות הבינה המלאכותית. עד אז, השילוב של נפט יקר ותשואות אג״ח גבוהות משאיר את המניות ברחבי העולם חשופות לתנודות חדות המונעות מכל כותרת חדשה.