גם Trojena — אתר הנופש ההררי שתוכנן בתוך Neom — אינו עומד בלוח הזמנים המקורי. סעודיה דחתה את המשחקים האסייתיים לחורף 2029, שאמורים היו להתקיים באתר, ובכך נפגעה עוד יותר התוכנית המקורית להשלמת המיזם.

מדוע תקציב יציאה של 16 מיליארד דולר משמעותי כל כך?

בתקציב Neom לשנים 2026–2030 נכללים, לפי דיווחים המצטטים גורמים המכירים את תקציב הפרויקט, כ־60 מיליארד ריאל סעודי — כ־16 מיליארד דולר — עבור עלויות ביטול חוזים ותשלומים הקשורים ליציאה מהסכמים.

הסכום הזה אינו אומר שכל הפרויקט בוטל רשמית. עם זאת, הוא ממחיש עד כמה סיום או שינוי של חלקים מ־Neom צפויים להיות מהלך יקר. חוזי בנייה ארוכי טווח כוללים לעיתים סעיפי פיצוי והתחייבויות נוספות, ולכן עצירת העבודה אינה מפסיקה באופן מיידי את ההוצאות.

כך נוצרה לסעודיה מציאות פיננסית יוצאת דופן: היא משלמת סכומים ניכרים כדי לצמצם את התחייבויות הפרויקט, ובמקביל נדרשת להתמודד עם העלות של עבודות שכבר הושלמו — או נותרו ללא שימוש ברור.

הבעיה ההנדסית הייתה טמונה ברעיון עצמו

הקשיים לא היו רק תוצאה של ניהול לקוי או של עיכובים בביצוע. במידה רבה, צורתה של The Line ריכזה במבנה יחיד וארוך במיוחד את האתגרים של אזור עירוני שלם.

מיזם כזה דורש תיאום בין חפירות, יסודות, התפשטות ותנועה של המבנה, מערכות תשתית, תחבורה, מים, קירור, לוגיסטיקה של בנייה ותחזוקה ארוכת טווח — והכול בתנאי שטח מדבריים מורכבים. החזית המצופה במראות והאורך הקיצוני הוסיפו דרישות תכנון וביצוע משמעותיות.

אלה אינם אתגרים נפרדים. פתרון של בעיה אחת עלול להחריף אחרת: יסודות עמוקים או נרחבים יותר מחייבים חפירות גדולות יותר; מבנה ארוך יותר מסבך את מערכות התחבורה והתשתיות; ומערכות שנועדו להפוך סביבה סגורה או מבוקרת לנוחה באקלים חם מגדילות את צריכת האנרגיה ואת דרישות התחזוקה.

התוצאה הייתה קונספט שהשאפתנות הפיזית שלו תורגמה למורכבות ולעלויות הולכות וגדלות. הוול סטריט ג׳ורנל תיאר את התוצאה כמפגש בין עלויות חריגות לבין המציאות הפיננסית.

כשהסיכון הטכני הפך לנסיגה אסטרטגית

Neom התחרתה על הון מול סדרי עדיפויות סעודיים אחרים, בדיוק בתקופה שבה העלויות והסיכונים למסירה נעשו קשים יותר לשליטה. תג המחיר המקורי של הפרויקט לא יכול היה להבטיח שהמרכיבים השאפתניים ביותר שלו יישארו כדאיים מבחינה כלכלית ככל שהתוכניות, החוזים ולוחות הזמנים השתנו.

לכן הדיווחים מצביעים על שינוי רחב יותר באסטרטגיה: במקום לקדם את כל חלקי המיזם בקנה המידה ובמהירות שהוכרזו, סעודיה בוחנת מחדש אילו נכסים מצדיקים המשך השקעה. הדגש עובר מחזון יחיד וכוללני לתיק מצומצם או סלקטיבי יותר של מיזמי פיתוח.

ההבדל חשוב. עיכוב מצביע בדרך כלל על פרויקט שנותר בעינו אך נקלע לפיגור זמני. השילוב של הקפאת בנייה, ביטול או שינוי חוזים, דחיית אבני דרך ותקציב יציאה ייעודי מצביע על שינוי היקף עמוק בהרבה.

מה יקרה למבנים שכבר נבנו?

בשלב זה, גורלם של המבנים החלקיים אינו ברור. הדיווחים מתארים חוזים שבוטלו, הוקפאו או עברו שינוי, בעוד שההודעות הרשמיות לא תמיד הגדירו את המהלכים הללו כביטולים מוחלטים. לפי התחקיר, Neom, ממשלת סעודיה וה־PIF גם לא מסרו תגובות מהותיות לשאלות על מצבו הכולל של הפרויקט.

למבנים ולעבודות שכבר הושלמו חלקית קיימים כמה תרחישים אפשריים:

• חלק מהם יושלמו בגרסה קטנה יותר או בעיצוב מחודש;
• חלקם יוסבו לשימושים אזוריים, תעשייתיים או תשתיתיים אחרים;
• חלקם יוקפאו עד שהרשויות הסעודיות יעריכו מחדש את ערכם;
• וחלקם יישארו לא גמורים אם עלות ההמשך תהיה גבוהה מהערך של הנכס המוגמר.

אין לוח זמנים ציבורי ומקיף שמבהיר איזה תרחיש יחול על כל אחד מהמבנים המרכזיים. לכן מוקדם לתאר כל חלק ב־Neom כנטוש לצמיתות — אך מטעה באותה מידה להציג את תוכנית־העל המקורית כאילו היא מתקדמת כרגיל.

איך עשוי להיראות העתיד של Neom?

ייתכן ש־Neom תמשיך להתקיים כמסגרת להשקעות ולפיתוח אזורי, גם אם החזון המקורי של עיר־ענק משולבת לא יימשך כמקשה אחת. בטווח הקרוב, השאלה המציאותית יותר היא אם מרכיבים בודדים יוכלו לפעול כמיזמים בעלי היגיון מסחרי גם בלי השלמתה של The Line במתכונת המקורית.

המסקנה הזהירה שעולה מהראיות היא ש־Neom לא רק נקלעה לפיגור. קנה המידה, הרצף ולוח הזמנים המקוריים שלה נדחו באופן יסודי, בעוד שסעודיה סופגת עלויות גדולות כדי לצמצם התחייבויות ולהפנות משאבים.

הנסיגה של Neom ממחישה לקח מוכר של מגה־פרויקטים: חזון יכול למשוך השקעות ותשומת לב בינלאומית, אבל בסופו של דבר המגבלות הפיזיות, התחייבויות חוזיות, עלויות התפעול והתחרות על הון הן שקובעות מה באמת אפשר לבנות.

גם Trojena — אתר הנופש ההררי שתוכנן בתוך Neom — אינו עומד בלוח הזמנים המקורי. סעודיה דחתה את המשחקים האסייתיים לחורף 2029, שאמורים היו להתקיים באתר, ובכך נפגעה עוד יותר התוכנית המקורית להשלמת המיזם.

מדוע תקציב יציאה של 16 מיליארד דולר משמעותי כל כך?

בתקציב Neom לשנים 2026–2030 נכללים, לפי דיווחים המצטטים גורמים המכירים את תקציב הפרויקט, כ־60 מיליארד ריאל סעודי — כ־16 מיליארד דולר — עבור עלויות ביטול חוזים ותשלומים הקשורים ליציאה מהסכמים.

הסכום הזה אינו אומר שכל הפרויקט בוטל רשמית. עם זאת, הוא ממחיש עד כמה סיום או שינוי של חלקים מ־Neom צפויים להיות מהלך יקר. חוזי בנייה ארוכי טווח כוללים לעיתים סעיפי פיצוי והתחייבויות נוספות, ולכן עצירת העבודה אינה מפסיקה באופן מיידי את ההוצאות.

כך נוצרה לסעודיה מציאות פיננסית יוצאת דופן: היא משלמת סכומים ניכרים כדי לצמצם את התחייבויות הפרויקט, ובמקביל נדרשת להתמודד עם העלות של עבודות שכבר הושלמו — או נותרו ללא שימוש ברור.

הבעיה ההנדסית הייתה טמונה ברעיון עצמו

הקשיים לא היו רק תוצאה של ניהול לקוי או של עיכובים בביצוע. במידה רבה, צורתה של The Line ריכזה במבנה יחיד וארוך במיוחד את האתגרים של אזור עירוני שלם.

מיזם כזה דורש תיאום בין חפירות, יסודות, התפשטות ותנועה של המבנה, מערכות תשתית, תחבורה, מים, קירור, לוגיסטיקה של בנייה ותחזוקה ארוכת טווח — והכול בתנאי שטח מדבריים מורכבים. החזית המצופה במראות והאורך הקיצוני הוסיפו דרישות תכנון וביצוע משמעותיות.

אלה אינם אתגרים נפרדים. פתרון של בעיה אחת עלול להחריף אחרת: יסודות עמוקים או נרחבים יותר מחייבים חפירות גדולות יותר; מבנה ארוך יותר מסבך את מערכות התחבורה והתשתיות; ומערכות שנועדו להפוך סביבה סגורה או מבוקרת לנוחה באקלים חם מגדילות את צריכת האנרגיה ואת דרישות התחזוקה.

התוצאה הייתה קונספט שהשאפתנות הפיזית שלו תורגמה למורכבות ולעלויות הולכות וגדלות. הוול סטריט ג׳ורנל תיאר את התוצאה כמפגש בין עלויות חריגות לבין המציאות הפיננסית.

כשהסיכון הטכני הפך לנסיגה אסטרטגית

Neom התחרתה על הון מול סדרי עדיפויות סעודיים אחרים, בדיוק בתקופה שבה העלויות והסיכונים למסירה נעשו קשים יותר לשליטה. תג המחיר המקורי של הפרויקט לא יכול היה להבטיח שהמרכיבים השאפתניים ביותר שלו יישארו כדאיים מבחינה כלכלית ככל שהתוכניות, החוזים ולוחות הזמנים השתנו.

לכן הדיווחים מצביעים על שינוי רחב יותר באסטרטגיה: במקום לקדם את כל חלקי המיזם בקנה המידה ובמהירות שהוכרזו, סעודיה בוחנת מחדש אילו נכסים מצדיקים המשך השקעה. הדגש עובר מחזון יחיד וכוללני לתיק מצומצם או סלקטיבי יותר של מיזמי פיתוח.

ההבדל חשוב. עיכוב מצביע בדרך כלל על פרויקט שנותר בעינו אך נקלע לפיגור זמני. השילוב של הקפאת בנייה, ביטול או שינוי חוזים, דחיית אבני דרך ותקציב יציאה ייעודי מצביע על שינוי היקף עמוק בהרבה.

מה יקרה למבנים שכבר נבנו?

בשלב זה, גורלם של המבנים החלקיים אינו ברור. הדיווחים מתארים חוזים שבוטלו, הוקפאו או עברו שינוי, בעוד שההודעות הרשמיות לא תמיד הגדירו את המהלכים הללו כביטולים מוחלטים. לפי התחקיר, Neom, ממשלת סעודיה וה־PIF גם לא מסרו תגובות מהותיות לשאלות על מצבו הכולל של הפרויקט.

למבנים ולעבודות שכבר הושלמו חלקית קיימים כמה תרחישים אפשריים:

• חלק מהם יושלמו בגרסה קטנה יותר או בעיצוב מחודש;
• חלקם יוסבו לשימושים אזוריים, תעשייתיים או תשתיתיים אחרים;
• חלקם יוקפאו עד שהרשויות הסעודיות יעריכו מחדש את ערכם;
• וחלקם יישארו לא גמורים אם עלות ההמשך תהיה גבוהה מהערך של הנכס המוגמר.

אין לוח זמנים ציבורי ומקיף שמבהיר איזה תרחיש יחול על כל אחד מהמבנים המרכזיים. לכן מוקדם לתאר כל חלק ב־Neom כנטוש לצמיתות — אך מטעה באותה מידה להציג את תוכנית־העל המקורית כאילו היא מתקדמת כרגיל.

איך עשוי להיראות העתיד של Neom?

ייתכן ש־Neom תמשיך להתקיים כמסגרת להשקעות ולפיתוח אזורי, גם אם החזון המקורי של עיר־ענק משולבת לא יימשך כמקשה אחת. בטווח הקרוב, השאלה המציאותית יותר היא אם מרכיבים בודדים יוכלו לפעול כמיזמים בעלי היגיון מסחרי גם בלי השלמתה של The Line במתכונת המקורית.

המסקנה הזהירה שעולה מהראיות היא ש־Neom לא רק נקלעה לפיגור. קנה המידה, הרצף ולוח הזמנים המקוריים שלה נדחו באופן יסודי, בעוד שסעודיה סופגת עלויות גדולות כדי לצמצם התחייבויות ולהפנות משאבים.

הנסיגה של Neom ממחישה לקח מוכר של מגה־פרויקטים: חזון יכול למשוך השקעות ותשומת לב בינלאומית, אבל בסופו של דבר המגבלות הפיזיות, התחייבויות חוזיות, עלויות התפעול והתחרות על הון הן שקובעות מה באמת אפשר לבנות.