מחקר: שטח השריפות השנתי באירופה עלול לגדול ב־192% עד 2100

מחקר חדש בכתב העת Global Change Biology, בהובלת מכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים (PIK), מצייר תרחיש מדאיג לעתיד השריפות באירופה: גם אם מדינות העולם יפעלו להפחתת פליטות, השטח שיישרף מדי שנה צפוי לגדול. בתרחיש של פליטות גבוהות, הוא עלול כמעט לשלש את עצמו.

המסקנה המרכזית של החוקרים היא כפולה: ניהול טוב יותר של שריפות יכול לצמצם את היקף הנזק, אך לא יוכל לבדו לנטרל את ההשפעה של התחממות בלתי מרוסנת.

כמה שטח עלול להישרף עד 2100?

החוקרים השוו את השטח השנתי הצפוי להישרף בתקופה 2070–2100 לממוצע של השנים 2000–2030, ובחנו תרחישים שונים של פליטות והתחממות:

• תרחיש פליטות נמוכות (SSP1-2.6): בהתחממות של כ־1.8 מעלות צלזיוס ביחס לתקופה הטרום־תעשייתית, השטח השנתי השרוף צפוי לגדול בכ־39%.
• תרחיש פליטות גבוהות (SSP3-7.0): בהתחממות של כ־3.6 מעלות, העלייה הצפויה היא כ־192% — כמעט פי שלושה מהשטח שנשרף בממוצע כיום.

המספרים אינם תחזית למספר שריפות מסוים, אלא להיקף השטח שעלול להיפגע מדי שנה בתנאי האקלים העתידיים. הם משקפים את ההשפעה המשולבת של טמפרטורות גבוהות יותר, מחסור בלחות בקרקע ורוחות חזקות — תנאים שמייבשים את הצמחייה ומאיצים את התפשטות האש.

לא רק הים התיכון

אזור הים התיכון צפוי להישאר מוקד השריפות המרכזי באירופה, משום שהוא כבר מתאפיין בקיץ חם ויבש ובעונת שריפות משמעותית. התחממות נוספת צפויה להחריף את התנאים האלה ולהאריך את פרקי הזמן שבהם הצמחייה משמשת חומר בעירה זמין.

עם זאת, המחקר מצביע גם על התרחבות הסיכון למערב ולמרכז אירופה — אזורים שבאופן היסטורי היו פחות רגילים לשריפות ענק. שילוב של חום קיצוני, ירידה בלחות הקרקע ורוחות עלול להפוך שריפות קטנות לשריפות מהירות וקשות לבלימה גם באזורים אלה.

עונת 2026 ממחישה את המגמה

הנתונים מהשטח כבר מצביעים על ממדי משבר גדלים. נכון ל־19 באוגוסט 2026, שריפות באירופה כילו 616,202 הקטרים — יותר מפי שניים מהממוצע לתאריך זה בשנים 2006–2025, שעמד על 280,045 הקטרים. עם זאת, הנתון עדיין נמוך מהיקף השריפות החריג שנרשם באותו שלב בשנת 2025.

שנת 2025 הייתה עונת השריפות הקשה ביותר שנרשמה באיחוד האירופי: 1,079,538 הקטרים נשרפו במדינות האיחוד, לפי נתוני מערכת המידע האירופית לשריפות יער (EFFIS), המופעלת בידי מרכז המחקר המשותף של הנציבות האירופית.

גם המחיר הכלכלי הולך ותופח. בתחילת אוגוסט 2026 כבר הוערכו עלויות השריפות בקיץ ביותר מ־15 מיליארד אירו. מדובר באומדנים ראשוניים, והסכום עשוי להשתנות בהתאם לשיטת החישוב ולהיקף הנזקים שנכללים בו — למשל נזקי רכוש ותשתיות, עלויות כיבוי, פינוי, פינוי פסולת ותביעות ביטוח.

לפי הנציבות האירופית, נזקי הרכוש והתשתיות משריפות באיחוד האירופי מסתכמים בכ־2.5 מיליארד אירו בשנה בממוצע, עוד לפני שמביאים בחשבון פגיעה בבריאות, במערכות אקולוגיות, בחקלאות, ביערות ובתיירות.

מה השקעה בהיערכות יכולה להשיג?

השקעה במניעה עשויה להפחית את הסיכוי שהצתה תהפוך לאסון רחב־היקף. בין הצעדים האפשריים:

• ניהול הצמחייה והחומר הדליק ביערות ובשטחים פתוחים;
• שיקום נופים שמסוגלים לעמוד טוב יותר בפני שריפות;
• יצירת אזורי חיץ ומרחבים מוגנים סביב יישובים;
• הסברה לציבור והכנתו לסיכוני שריפות;
• מערכות גילוי מוקדם, התרעה ופיקוח;
• הכשרת צוותים מקומיים והרחבת יכולות הכיבוי הקרקעיות והאוויריות.

איתור מהיר של מוקד אש ותגובה מקצועית בשלב מוקדם יכולים למנוע את התפשטותה, לצמצם את השטח השרוף ולהפחית את החשבון העתידי של שיקום, פיצויים ובנייה מחדש. האיחוד האירופי מקדם גישה משולבת לניהול סיכוני שריפות, הכוללת גם ניהול בר־קיימא של חומרי בעירה בצמחייה.

למה כיבוי וניהול לבדם לא יספיקו?

בתנאים קיצוניים במיוחד — שילוב של חום, בצורת ורוחות — שריפות עלולות להתפשט במהירות ובעוצמה שחורגות מהתנאים שלפיהם תוכננו מערכות הכיבוי הקיימות. כאשר האש רחבה, מהירה ועזה מדי, גם מערך כיבוי מתקדם עלול להתקשות להשתלט עליה.

לכן החוקרים מדגישים צורך בשני מסלולים במקביל: חיזוק מיידי של המניעה, ההתרעה וההיערכות המקומית, לצד קיצוץ מהיר ומשמעותי בפליטות גזי החממה. צעדי הסתגלות יכולים להפחית נזקים, אך ללא בלימת ההתחממות הם לא יוכלו להבטיח שהשריפות העתידיות יישארו בגבולות שמערכות הניהול מסוגלות להתמודד איתם.