המשימה צפויה להתמקד באזור הסמוך לשוליים המוארים של מכתש שקלטון, ליד הקוטב הדרומי של הירח. המיקום חשוב משום שבקרבתו נמצאים אזורים המוצלים לצמיתות — מקומות שכמעט אינם מקבלים אור שמש ישיר ולכן עשויים לשמר חומרים נדיפים, ובהם מים, בטמפרטורות נמוכות במיוחד.
תוכנית החקר של צ'אנגֶה 7 כוללת גם סביבות מוארות וגם סביבות חשוכות. הרובר יבדוק שטחים שאליהם יוכל להגיע מאזור הנחיתה, ואילו הגשושית הקופצת מיועדת לחדור למכתשים המוצלים לצמיתות ולנתח את סביבתם בחיפוש אחר מולקולות מים ועדויות קשורות.
מדובר באתגר הנדסי משמעותי. במכתשים כאלה יש חושך כמעט מוחלט, קושי לייצר חשמל, תקשורת מורכבת, קרקע לא ודאית ותנאי חום קיצוניים. כלי רכב קופץ, המונע באמצעות מנועים קטנים, עשוי לאפשר מעבר בין אזורים מופרדים ולהגיע למדרונות או לתוך מכתשים שאליהם רובר רגיל לא יוכל לנסוע.
לכן צ'אנגֶה 7 אינה רק ניסיון למצוא “מאגר קרח” נוח. היא מנסה לחבר בין מיפוי מהמסלול לבין בדיקות ישירות של פני השטח ושל הקרקע, באחד היעדים הקשים ביותר לחקר במערכת השמש.
המקפת תסרוק את אזור הקוטב הדרומי מגבוה ותסייע במיפוי, במדידות סביבתיות ובאיתור משאבים. תוכניות מדעיות מתארות מערכות לצילום סטריאוסקופי, מכ"ם, ניתוח מינרלים באינפרה-אדום, מדידות נייטרונים וקרני גמא וחקר השדה המגנטי.
הנחתת תנסה לבצע את הנחיתה המרכזית של המשימה סמוך לשוליים המוארים של מכתש שקלטון. היא תישא מכשירים לבחינת הסביבה והמשאבים המקומיים, וכן מטענים בינלאומיים — בהם מחזיר לייזר איטלקי למדידות מדויקות.
הרובר מיועד לנוע בשטח הנגיש סביב אתר הנחיתה ולבצע מדידות תוך כדי תנועה. בין המכשירים המתוכננים עבורו נמצאים מערכות צילום וכלים לבחינת חומרי פני הירח והסביבה המקומית.
הגשושית הקופצת היא רכיב הניידות הייחודי ביותר במשימה. באמצעות מדחפים קטנים היא אמורה להגיע לאזורים המוצלים לצמיתות, שקשה להגיע אליהם בנסיעה. היא תישא מנתח מולקולות מים, שנועד לחקור ישירות את הסביבה הקרה והחשוכה.
מינהל החלל הלאומי של סין, CNSA, מסר כי צ'אנגֶה 7 תישא שישה מכשירים מדעיים שפותחו בידי שש מדינות וארגון בינלאומי אחד. המדינות והגוף המעורבים הם מצרים, בחריין, איטליה, רוסיה, שווייץ, תאילנד והאגודה הבינלאומית למצפה ירחי.
אחד המטענים המסקרנים ביותר הוא ILO-C — טלסקופ אופטי קטן בעל שדה ראייה רחב, הקשור לאגודה הבינלאומית למצפה ירחי ולמעבדה לחקר החלל באוניברסיטת הונג קונג. הוא מיועד לבצע אסטרונומיה אופטית מפני הירח ולצלם תמונות אסטרונומיות בצבע. חשוב להדגיש: מדובר ביכולת מתוכננת, לא בתוצאה שכבר התקבלה, והיא תלויה בהפעלה מוצלחת של הנחתת על הירח.
המטענים הבינלאומיים מעניקים לצ'אנגֶה 7 תפקיד רחב יותר מסקר קרח לאומי בלבד. הם כוללים מערכות לחקר אבק ירחי, חומרי פני השטח, קרינה והיבטים נוספים של סביבת הקוטב.
כמה אתרי מעקב מדווחים על חלון שייפתח ב-00:00 UTC ב-24 באוגוסט 2026, מאתר השיגור ונצ'אנג ובאמצעות טיל לונג מארץ' 5. עם זאת, מועד ההמראה המדויק עדיין מסומן כלא מאושר. מקור אחד אף מציין שעדיין לא ברור אם המשימה אכן משויכת לחלון האווירי שדווח.
לכן הניסוח המדויק ביותר הוא שצ'אנגֶה 7 מיועדת לשיגור בחלון בסוף אוגוסט 2026, שעשוי להיפתח ב-24 באוגוסט, ולא שההמראה מובטחת בשעה מסוימת באותו יום. שיגורים עשויים להידחות בגלל אילוצים טכניים, מזג אוויר, מגבלות טווח וצרכים תפעוליים.
צ'אנגֶה 7 אינה משימה מבודדת, אלא חלק מרצף מתוכנן. סין מתכננת את צ'אנגֶה 8 בסביבות 2028, ושתי המשימות אמורות לסייע ביצירת הבסיס המדעי והטכנולוגי לתחנת המחקר הירחית הבינלאומית. בתיאורים רשמיים, צ'אנגֶה 7 וצ'אנגֶה 8 מוצגות כרכיבים חשובים בשלב הראשון של המיזם.
למשימה יש גם קשר לתוכנית החלל המאוישת של סין. המדינה הצהירה על יעד לשלוח אסטרונאוטים לירח עד 2030, והסיור בקוטב הדרומי והדגמות הטכנולוגיה של צ'אנגֶה 7 רלוונטיים למטרה ארוכת טווח זו. בשלב זה מדובר ביעד מתוכנן, לא באבן דרך שהושלמה.
המשמעות של צ'אנגֶה 7 נובעת מהחיבור בין היעדים שלה:
אם המשימה תפעל כמתוכנן, היא עשויה לשפר את ההבנה של מיקום המים וחומרים נדיפים אחרים בירח, את מידת הנגישות שלהם ואת האופן שבו חוקרים עתידיים יוכלו לפעול בסביבת הקוטב הדרומי. אבל אלה יתרונות עתידיים: החיפוש אחר קרח, הנחיתה והתצפיות האסטרונומיות תלויים כולם בשיגור מוצלח, במסע אל הירח, בנחיתה ובהפעלת הכלים על פני השטח.
בשורה התחתונה, צ'אנגֶה 7 היא בראש ובראשונה סקר משולב של הקוטב הדרומי של הירח, ולא ניסוי יחיד לאיתור קרח. המקפת, הנחתת, הרובר והגשושית הקופצת נועדו לחקור את אותו אזור קשה מכמה זוויות משלימות — ובמקביל להניח תשתית לתוכנית הירח הרובוטית והמאוישת הרחבה יותר של סין.