המסקנה הזהירה יותר היא שהיקף הפעילות משמעותי, אך קשה למדידה. גורמים אמריקאים טענו שכמעט 9 מיליון חביות ביום יוצאות מהאזור, בעוד חברות העוקבות אחר תנועת אוניות העריכו שהכמות אינה עולה על כמחצית מכך. כיבוי משדרי AIS והעברות בלב ים מקשים לאמת הן את מקור המטען והן את קצב היצוא.
עיראק הייתה התורמת השולית המרכזית לגידול ביצוא. העלייה במשלוחיה קיזזה חלק מהירידה ביצוא האמירויות ביולי, כאשר יצוא הנפט הגולמי והקונדנסט ממדינות המפרץ הסתכם ב-10.7 מיליון חביות ביום — עדיין כ-40% פחות מהרמה שלפני המלחמה.
גם שיווק הנפט העיראקי עבר התאמה. זרוע המסחר של TotalEnergies, חברת Totsa, הציעה מטעני נפט עיראקי לטעינה מחוץ להורמוז. הדבר מצביע על מעבר מהעברות מזדמנות למודל מסחרי מאורגן יותר, שבו המסירה מתבצעת בים במקום במסע ישיר מהטרמינלים בעיראק.
Saudi Aramco ו-ADNOC הציעו לחלק מבתי הזיקוק באסיה נפט שיימסר מחוץ להורמוז, במסגרת הסדרים פרטיים. כך יכולים הקונים להשתמש במכליות שלא נכנסות כלל לנתיב המאויים, בעוד שמכליות השאטל הקטנות נושאות את הסיכון בחציית המצר.
חברות הספנות הסיניות הממשלתיות COSCO Shipping Energy Transportation ו-China Merchants Energy Shipping דיווחו כי הפסיקו לשלוח את המכליות שלהן דרך הורמוז ודרך ים סוף, ובמקום זאת אוספות את הנפט מחוץ למפרץ. סין נותרת קונה מרכזית, אך מעבירה את הקטע המסוכן ביותר למכליות שאטל ולחברות ספנות שאינן סיניות.
ההזרמות החשאיות מנעו ניתוק פיזי מוחלט של האספקה. במקביל, הגידול ביצוא העיראקי, הצעות המסירה החלופית של סעודיה והאמירויות, וההתאמה של הביקוש הסיני צמצמו את המחסור המיידי. לפי דיווח Bloomberg, השילוב הזה סייע להשאיר את מחיר ברנט בערך בטווח של 80–90 דולר לחבית, במקום ברמת 150 הדולר שנחששה בתחילת המלחמה.
גם צד הביקוש עשה חלק מהעבודה. הגעת הנפט הגולמי לסין ביולי הסתכמה ב-8.41 מיליון חביות ביום, ו-Reuters תיאר את סין כמי שביצעה חלק ניכר מההתאמה בביקוש שנדרשה כדי לספוג את הירידה במשלוחים מהמזרח התיכון.
אבל מדובר בתקרת מחיר זמנית — לא בחזרה לאספקה רגילה. יצוא האזור נותר ביולי נמוך בכ-40% מהרמה שלפני המלחמה, וסוכנות האנרגיה הבינלאומית, IEA, צפתה גירעון עולמי של 1.8 מיליון חביות ביום ברבעון, על רקע ההסלמה.
סיכון צבאי: מתקפות איראניות כבר האטו את הפעילות של העברות בין מכליות במפרץ עומאן. הרשויות באיחוד האמירויות מסרו כי איראן תקפה שתי אוניות של ADNOC בהורמוז. מתקפה מחודשת על מכליות שאטל, אזורי העברה, צוותי ניווט או נכסי ליווי עלולה לעצור במהירות את המערכת.
סיכון בטיחותי וסביבתי: העברות לילה, תמרון במרחק קצר, כיבוי משדרי AIS ומסירות מטען חפוזות מגדילים את הסיכון להתנגשות, לעלייה על שרטון ולדליפת נפט. כאשר תנועת האוניות מוסתרת, גם פעולות החילוץ והתגובה לזיהום עלולות להתעכב. במקורות שנבדקו לא נמצא נתון מצרפי אמין ועדכני על מספר הנפגעים או על היקף הדליפות.
מחסור במכליות וביטוח: המודל דורש מספר רב של מכליות: מטען יצוא יחיד עשוי להזדקק למכלית שאטל במפרץ ולמכלית גדולה להמשך ההפלגה. Reuters דיווחה כבר על מחסור במכליות שהשפיע על טעינות אחרות באזור, מה שמרמז שהרשת מתחרה על צי מוגבל ומייקרת את עלויות ההובלה, הביטוח וביטוח הסיכונים המלחמתיים.
הנתיבים החלופיים אינם חסינים: יצוא סעודי דרך ים סוף עלול להיחשף למתקפות של החות'ים — מתקפה על מכלית סעודית מול ינבוע אף נלקחה באחריות — ונקודת מסירה מול עומאן או בפוג'יירה אינה מבטלת את החשיפה להסלמה האזורית.
מגבלת הצינורות העוקפים: לצינורות של סעודיה ושל איחוד האמירויות, העוקפים את הורמוז, יש קיבולת מוגבלת. אלה גם תשתיות קבועות וגלויות; מהדיווחים שנבדקו לא עולה שהם יכולים לפצות על מלוא הירידה בתנועת המכליות הרגילה. פגיעה בהם תהפוך את הרשת הימית החשאית לחשובה עוד יותר.
סיכון זליגה לשוק הגז: במקורות שנבדקו לא נמצא אישור להכרזה עדכנית וספציפית של כוח עליון, force majeure, בנוגע למטעני LNG. עם זאת, פגיעה ביצוא ה-LNG הקטרי או בקיבולת הספנות עלולה להחריף את זעזוע הנפט, ליצור תחרות נוספת על מכליות ולהגביר את הלחץ על ביטחון האנרגיה באסיה.
סין היא כרית הביקוש — אבל המלאים שלה אינם שקופים: בייג'ינג יכולה לצמצם רכישות או למשוך נפט ממלאים, אך לא ברור מהו גובה המלאים ומה חלקם זמין מסחרית. אם בתי הזיקוק יחזרו לרכוש בקצב גבוה, אם המלאים יתבררו כנמוכים מההערכות, או אם סין תדרוש אספקה ישירה ובטוחה במקום מסירה בלב ים — כרית האספקה לכאורה עלולה להיעלם במהירות. העובדה שחברות הספנות הממשלתיות הסיניות עצמן נמנעות מהורמוז מדגישה את הסיכון הזה.
השורה התחתונה: הרשת האפלה הפחיתה את הסבירות לזינוק מיידי של הנפט ל-150 דולר, אך היא לא פתרה את משבר האספקה — אלא העבירה את הסיכון למערכת מרוכזת וקשה לביטוח, הנשענת על מכליות קטנות, העברות בלב ים ומלאים שאינם שקופים. כמה מתקפות מוצלחות, דליפה גדולה או אובדן של אוניות ליווי ומכליות זמינות עלולים להפוך מחסור מנוהל לשיבוש חד באספקה ובמחירים.