מצר הורמוז סגור: אירופה מתחרה על מטעני LNG לקראת החורף

סגירת מצר הורמוז הפכה את עונת ההיערכות של אירופה לחורף למרוץ על מאגר LNG עולמי מצומצם יותר. התוצאה המיידית היא עלייה חדה במחירים והיחלשות כרית הביטחון של היבשת. עם זאת, לפי המידע הקיים, עדיין אין הוכחה למחסור פיזי בלתי נמנע בגז בכל אירופה — אלא אם השיבוש יימשך אל תוך החורף, יצטרף אליו מזג אוויר קר במיוחד או יתרחשו פגיעות נוספות באספקה.

למה מחירי הגז עולים?

מצר הורמוז מעביר בדרך כלל כ-20% מסחר ה-LNG העולמי. הסגירה שיבשה מקור משמעותי לאספקה גמישה מקטאר ומאיחוד האמירויות, ולכן קונים באירופה ובאסיה נאלצו להציע מחירים גבוהים יותר עבור המטענים שנותרו.

הביקוש המתחרה דחף את מחירי הגז האירופיים לרמתם הגבוהה ביותר בכחמישה חודשים. מנכ״ל Uniper, יבואנית הגז הגדולה בגרמניה, אמר כי המחירים עשויים להישאר סביב 50–60 אירו למגה־ואט־שעה כל עוד המצר סגור לתנועת ספינות.

המאגרים הם נקודת התורפה

בתחילת אוגוסט היו מאגרי הגז באיחוד האירופי מלאים בכ-57% בלבד — רמה נמוכה היסטורית לתקופה זו של השנה. אירופה נמצאת לכן מאחורי מסלול המילוי המקובל, ונדרשת כעת לרכוש ולהזריק כמויות גדולות יותר בתוך חלון זמן קצר יותר.

מנכ״ל Equinor, אנדרס אופדל, העריך שאירופה עלולה שלא להגיע אפילו ליעד של 80% מילוי לפני החורף. המצב בגרמניה מורכב במיוחד: ב-9 באוגוסט היו מתקני האגירה במדינה מלאים ב-48%, לעומת 64% בתקופה המקבילה אשתקד, ומתחת לממוצע האירופי שעמד על 59%. לפי Uniper, מחירי הגז יצטרכו לרדת כדי שגרמניה תוכל להגיע ליעד של 70% עד נובמבר.

פחות מטענים אמריקאיים מגיעים לאירופה

עוד לפני החרפת השיבושים הוערך כי אירופה תצטרך כ-180 מטעני LNG נוספים בהשוואה לשנה הקודמת כדי למלא מחדש את המאגרים. אלא שמחירים גבוהים יותר באסיה מושכים אליה את האספקה הגמישה, ובהם מטענים מארה״ב.

ביוני ירד חלקה של אירופה ביצוא ה-LNG האמריקאי לקצת פחות מ-42% — הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים שבה אירופה לא קיבלה את רוב היצוא החודשי מארה״ב. מצרים, לצד קונים באסיה, הגדילה את רכישותיה; מצרים אף ייבאה שיא של 1.06 מיליון טונות LNG אמריקאי.

האם אירופה עומדת בפני מחסור?

התשובה תלויה במשך השיבוש ובמזג האוויר. לאירופה יש כמה שכבות הגנה: תשתיות יבוא מגוונות, אספקת גז בצינורות מנורווגיה, צמצום ביקוש והתרחבות של ייצור החשמל מרוח ומשמש. ניתוח של Reuters מצביע על כך שהשאלה המרכזית הופכת בהדרגה מ״האם ניתן להשיג גז?״ ל״כמה יעלה להשיג אותו ובאיזו תנודתיות?״

אבל ההגנות האלה אינן מחזירות את הגז שכבר חסר במאגרים, ואינן מבטלות את החשיפה למחסור ממושך ב-LNG. לכן התרחיש הסביר יותר בטווח המיידי הוא חשבונות אנרגיה גבוהים יותר למשקי בית ולתעשייה, ולא בהכרח הקצבת גז. ממשלות וחברות אנרגיה עשויות להגביר את הקריאות לחיסכון אם השוק יישאר הדוק.

מזג האוויר מוסיף לחץ

גלי חום מגבירים את הביקוש לחשמל, בעוד בצורת עלולה לפגוע בייצור החשמל ובפעילות רשתות ומתקנים התלויים במים. ברומניה, למשל, מפלס הדנובה ירד לשפל שיא, וחברת החשמל הגרעינית נאלצה לנתק מהרשת את הכור היחיד שפעל במדינה. בעקבות זאת הוכרז במדינה מצב חירום אנרגטי, והציבור והעסקים התבקשו לצמצם צריכה.

אירועים כאלה עלולים להגדיל את התלות בתחנות כוח המופעלות בדלקים מאובנים דווקא בתקופה שבה הגז יקר וזמין פחות.

השורה התחתונה

אירופה עשויה להימנע ממשבר אספקה בחורף רק אם כמה תנאים יתקיימו במקביל: המשך הגעת מטעני LNG שאינם עוברים דרך הורמוז, מזג אוויר שאינו קיצוני, ירידה בביקוש והיעדר תקלות גדולות נוספות. נכון לעכשיו, הראיות מצביעות על פגיעוּת גבוהה יותר לזינוקי מחירים ועל כרית ביטחון דקה — אך עדיין לא על מחסור גז כלל־אירופי בלתי נמנע.