בניסויים בעכברים עם גליובלסטומה — אחד מגידולי המוח האגרסיביים ביותר — נמצא כי המבנים החיסוניים הקשורים לגולגולת חשובים להגנה נגד הגידול. כאשר החוקרים שיבשו את התגובה החיסונית המקומית, העכברים פיתחו תגובה חלשה יותר נגד הגידול; הגליובלסטומה גדלה מהר יותר ותוחלת ההישרדות התקצרה, לפי ממצאי המחקר.
לעומת זאת, גירוי התגובה החיסונית המקומית עיכב את צמיחת הגידול ושיפר את ההישרדות במודלים של עכברים. התוצאות מצביעות על כך שהמבנים עשויים להיות חלק חשוב מתגובת ההגנה המוקדמת של הגוף נגד סרטן המוח.
עם זאת, חשוב להדגיש: מדובר בראיות פרה-קליניות מעכברים, ולא בתוצאה של ניסוי טיפולי בבני אדם. בשלב זה אי אפשר להסיק דבר על הישרדות, בטיחות או יעילות של התערבות כזו אצל מטופלים.
החוקרים דיווחו כי זיהו אוכלוסיות דומות של תאי חיסון במח העצם של גולגולות אנושיות. התצפית מחזקת את האפשרות שבגולגולת האנושית קיים מאגר חיסוני מיוחד בסמוך למוח.
אך היא עדיין אינה מוכיחה שבבני אדם קיימים איברים דמויי קשרי לימפה, זהים במבנה ובתפקוד לאלה שנצפו בעכברים. מחקרים בבני אדם יצטרכו לברר כיצד התאים מאורגנים, כיצד הם מתקשרים עם המוח והאם הם משפיעים על מחלות או על תגובה לטיפולים.
אם המנגנון יימצא רלוונטי גם בבני אדם, המאגר החיסוני הסמוך לגולגולת עשוי להפוך ליעד של טיפולים שנועדו לחזק או לווסת את פעילות מערכת החיסון ליד המוח. אפשרויות עתידיות עשויות לכלול גירוי של תגובה נגד גידולים, דיכוי דלקת מזיקה או העברת טיפולים מווסתי-חיסון באופן מקומי במקום להפעיל את מערכת החיסון בכל הגוף.
גישה כזו עשויה להיות רלוונטית לגליובלסטומה, ובעיקרון גם למחלות ניווניות כמו אלצהיימר. חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון ומוסדות נוספים כבר בוחנים בעכברים אסטרטגיות חיסוניות למחלות מוח, ובהן תאי CAR-T מהונדסים שנועדו לתקוף את משקעי העמילואיד-בטא הקשורים למחלת אלצהיימר.
טיפול מקומי עשוי, באופן תיאורטי, לרכז את הפעולה באזור שבו היא נדרשת ולצמצם את החשיפה של שאר הגוף לגירוי חיסוני. אך הראיות הקיימות אינן מוכיחות שטיפולים כאלה אכן יגרמו לפחות תופעות לוואי בבני אדם. הבטיחות, דרך ההחדרה, משך ההשפעה וההתאמה לכל מחלה עדיין דורשים מחקר נוסף.
הממצא החדש מצטרף לשורת תגליות שערערו על התפיסה הישנה שלפיה המוח כמעט מבודד ממעקב חיסוני.
מחקרים קודמים זיהו כלי לימפה בקרום הקשה — הדורה מאטר — הקרום החיצוני המקיף את המוח. מחקרים אחרים מצאו תעלות זעירות דרך הגולגולת, המאפשרות לתאי חיסון ממח העצם של הגולגולת להגיע אל קרומי המוח בלי לעבור דרך זרם הדם.
ממצאים אלה הראו שהגולגולת והרקמות המקיפות את המוח יכולות להשתתף ישירות בתקשורת עצבית-חיסונית. המבנים דמויי קשרי הלימפה שתוארו כעת מוסיפים למערכת הזו אתר מאורגן, שבו אותות הקשורים למוח עשויים להתפרש ולהפוך במהירות לתגובה חיסונית נרכשת.
הגילוי המרכזי אינו איבר אנושי חדש שהוכח סופית, וגם לא טיפול זמין לסרטן. מדובר בממצא בעכברים, שלפיו במח העצם של הגולגולת קיימים מוקדים חיסוניים מאורגנים המכילים תאי Tfh ותאי B ויכולים להגיב במהירות לגידולי מוח.
המשמעות האפשרית היא שלמוח יש "מרכז פיקוד" חיסוני ייעודי הנמצא ממש בסמוך אליו. אם מחקרים עתידיים יאשרו מבנים ותפקודים דומים בבני אדם, הם עשויים לספק דרך ממוקדת יותר להפעיל חסינות נגד גידולים או לווסת דלקת סביב המוח — אך הדרך מתגלית מבטיחה בעכברים ועד טיפול מוכח בבני אדם עדיין ארוכה.