השיבושים במזרח התיכון התרחשו במקביל לתקיפות אוקראיניות על תשתיות האנרגיה ברוסיה. תפוקת בתי הזיקוק הרוסיים ירדה לרמה המתקרבת לשפל של שני עשורים, ואילו מגבלות שהטילה מוסקבה על יצוא דיזל ותוצרים מזוקקים אחרים הסירו מקור אספקה חשוב משוק שכבר היה מתוח.
השיבושים מחזקים זה את זה: בתי זיקוק באסיה מתקשים להשיג נפט מהמפרץ, בתי הזיקוק במזרח התיכון טרם חזרו לפעילות מלאה, והעיבוד והיצוא הרוסיים עדיין מוגבלים. התוצאה היא מחסור ביכולת ההמרה ובזמינות ליצוא — לא בהכרח מחסור פשוט בנפט שנמצא בקרקע.
פעילות בתי הזיקוק בעולם הייתה ברבעון השני נמוכה בכ־5.1 מיליון חביות ביום לעומת השנה הקודמת, לפי סיכום נתוני ה־IEA שפורסם ברויטרס. הביקוש נחלש גם הוא, אך בפחות מההיצע. את הפער השלימו המאגרים: מלאי הנפט העולמי הצטמצם בקצב של כ־3.5 מיליון חביות ביום בין מרץ ליולי. מלאי הדיזל בארצות הברית הגיע לרמה העונתית הנמוכה ביותר זה כשלושה עשורים.
מאגרים מדולדלים הם תמרור אזהרה. גם אם הלחימה תיחלש, בתי הזיקוק יצטרכו להשתקם, להשיג חומר גלם, להעביר את המוצרים בנתיבי שיט בטוחים יותר ולבנות מחדש את המלאי. זהו תהליך איטי בהרבה מהתנועה היומית של חוזי הנפט העתידיים — ולכן מחירי הדלק יכולים להישאר גבוהים גם לאחר שמחיר הנפט בכותרות יורד.
השוק מתמחר כעת את המחסור בתוצרים המזוקקים, ולא רק את מחיר הנפט הגולמי. מחירי הדיזל באירופה עלו ביותר מ־70% מאז תחילת המלחמה, בעוד שמחירי הבנזין בארצות הברית גבוהים בכ־60%, לפי דיווחים. רויטרס דיווחה גם על פרמיות שיא או כמעט שיא לגזואיל אירופי, לאחר שתקיפות בבתי זיקוק צמצמו את כמות הדלק הזמינה לצרכנים.
הדיזל פגיע במיוחד משום שהוא מניע משאיות, ציוד בנייה, כלי חקלאות, גנרטורים ומכונות תעשייתיות. לכן התייקרותו יכולה לחלחל במהירות לתחבורה, להפצת מזון ולייצור — גם כאשר תשומת הלב הציבורית מתמקדת בעיקר במחיר הבנזין בתחנות.
השיבוש בהורמוז פגע גם בשוק הגפ״מ, דלק מרכזי בתוכניות רבות לבישול נקי. בתוך שלושה שבועות מתחילת העימות עלה מדד הפרופאן באסיה ב־53%, ואילו מדד המטענים הגדולים באירופה עלה ב־64%.
עבור משפחות שרוכשות גפ״מ במכלים למילוי חוזר, זינוק חד במחיר עלול להפוך את הבישול הנקי ליקר מדי או לא אמין. משקי בית עשויים לדחות את מועד המילוי, לצמצם את השימוש בגז או לחזור לפחם, לנפט או לעץ. בכך נפגעים לא רק תקציבי משקי הבית, אלא גם המאמץ לצמצם זיהום אוויר בתוך הבית, את הזמן המושקע באיסוף חומרי בעירה ואת הלחץ על היערות.
הפגיעה חריפה במיוחד במדינות התלויות ביבוא, שבהן עלויות הדלק וההובלה הבין־לאומיות מתגלגלות במהירות לצרכנים. ממשלות באפריקה נדרשות לבחור בין העלאת מחירים — שעלולה להעמיק את המצוקה ואת האינפלציה — לבין הרחבת הסובסידיות, שמכבידה על תקציבי המדינה. עליות מחירים כבר דווחו בכמה מדינות באפריקה.
המחסור בדלקים מזוקקים יכול להגיע לכלכלה הרחבה בכמה ערוצים:
הסיכון אינו בהכרח חזרה למחירי הנפט הגולמי הגבוהים ביותר שנרשמו בזמן המלחמה. הסיכון הוא תקופה ממושכת שבה התוצרים המזוקקים יישארו יקרים, משום שכמה ממוקדי האספקה המרכזיים בעולם פועלים מתחת ליכולתם הרגילה.
בארצות הברית, מלאי הדיזל הנמוך עלול להגדיל את עלויות ההובלה, הבנייה, החקלאות ודלקי החימום. בגוש האירו, התייקרות הדיזל והדלק הסילוני עלולה להחריף את המתח בין צמיחה חלשה לאינפלציה עיקשת. יפן, כתלותית גדולה ביבוא אנרגיה, חשופה לעלויות יבוא גבוהות יותר, ללחץ על מחירי הדלק ולפגיעה בהכנסה הריאלית של משקי הבית.
דיווחים תיארו מסדרון המוגן בידי ארצות הברית, שבאמצעותו עוברים מספר מוגבל של מכליות דרך הורמוז. לפי אחד הדיווחים, 15–20 מכליות חוצות את המצר מדי לילה, ובסך הכול מועברים דרכו כ־10 מיליון חביות ביום. עם זאת, נתוני שיט אחרים הצביעו באוגוסט על תנועה הנמוכה בכ־90% מהממוצע היומי שלפני המלחמה.
התמונה המצטיירת היא של גישה חלקית ורגישה מבחינה מבצעית — לא של חזרה לשיט מסחרי שגרתי. מסדרון כזה עשוי להפחית את הסיכון לקריסה מיידית של האספקה ולסייע בפינוי מטענים שנתקעו, אך הוא אינו יכול לתקן בן־לילה בתי זיקוק, להחזיר את סחר הגפ״מ לשגרה או למלא מחדש את מלאי הדיזל והדלק הסילוני.
הקלה יציבה תצריך כנראה כמה התפתחויות במקביל: מעבר בטוח ומתמשך במצר הורמוז, הפסקת התקיפות על תשתיות אנרגיה במזרח התיכון וברוסיה, הפעלה מחדש של בתי הזיקוק שנפגעו, הגדלת התפוקה בבתי זיקוק אסייתיים שלא נפגעו וזמן מספיק לבנייה מחדש של המאגרים.
זו הסיבה שמשבר הדלקים המזוקקים עלול להימשך מעבר לירידה זמנית במחיר ברנט. כל עוד יכולת הזיקוק, נתיבי השיט והמאגרים לא יתאוששו יחד, העולם עלול להמשיך להתמודד עם דיזל, בנזין, דלק סילוני וגפ״מ יקרים ונדירים יחסית — גם בשוק נפט גולמי שנראה רגוע יותר.