תגובת השוק הזכירה את ההיגיון של תוכנית Operation Twist של הפדרל ריזרב, משום שגם כאן ההתמקדות הייתה במבנה הפירעונות של החוב הממשלתי ובהפחתת הלחץ בקצה הארוך של עקום התשואות. עם זאת, המהלך לא היה Operation Twist במובן הטכני.
האוצר הגדיר את התוכנית כתמיכה בנזילות, ולא כמהלך של מדיניות מוניטרית. בנוסף, לא נלוותה אליה רכישה של אג״ח ארוכות בידי הפדרל ריזרב שמומנה באמצעות מכירת אג״ח קצרות — המאפיין המרכזי של Operation Twist המקורית.
ההבחנה חשובה: האוצר יכול לשפר זמנית את תנאי המסחר ולשנות את הביקוש לפדיונות מסוימים, אך הוא לא החליף את הפדרל ריזרב בקביעת הריבית או במדיניות המוניטרית.
אג״ח ממשלת ארצות הברית משמשות מדד ייחוס מרכזי כמעט לכל השווקים הפיננסיים. כאשר התשואות עליהן עולות במהירות, משקיעים נוטים לדרוש תשואה גבוהה יותר גם מאג״ח ממשלתיות אחרות ומנכסי סיכון. התוצאה עלולה להיות עלייה בעלויות המימון, ירידה בשווי החברות ולחץ גדול במיוחד על עסקים שהרווחים העיקריים שלהם צפויים רק בעתיד.
ב-18 באוגוסט נגעה תשואת האג״ח האמריקאית ל-30 שנה ב-5.3371% — רמתה הגבוהה ביותר מאז 2007 — וברנט נסגר ב-91.02 דולר לחבית. יום לאחר הודעת האוצר ירדה התשואה לכ-5.18% במסחר באסיה.
הירידה בתשואות הפחיתה את הלחץ על אג״ח ברחבי האזור והחזירה חלק מתיאבון הסיכון למניות. מדד MSCI Asia-Pacific עלה בכ-0.8%, הניקיי 225 היפני הוסיף כ-1%, ומדד טופיקס עלה ב-0.80% במסחר המוקדם.
הקוספי הדרום-קוריאני היה במוקד. ב-19 באוגוסט הוא צנח ב-5.8% בעקבות גל מכירות במניות הקשורות לבינה מלאכותית. ב-20 באוגוסט דיווחים שונים הציגו עלייה של 3.86% במהלך המסחר ועד 6.1% בסיום, בהתאם למועד המדידה.
הפער בין הנתונים נובע מכך שהמדד נמדד בזמן שהמסחר עדיין היה בעיצומו, אבל הכיוון היה חד-משמעי: הקוספי ביצע היפוך משמעותי של המפולת שנגרמה יום קודם מעליית התשואות.
מניות השבבים הובילו את העליות. סמסונג אלקטרוניקס ו-SK Hynix היו בין החברות שנפגעו במיוחד מהחששות לגבי השקעות עתק בתשתיות בינה מלאכותית, עלויות מימון גבוהות ושוויי מניות מתוחים. ירידת התשואות אפשרה למשקיעים לתמחר אותן מחדש בצורה פחות מחמירה.
הודעת האוצר לא הייתה הסיבה היחידה להתאוששות מניות הטכנולוגיה בדרום קוריאה. דירקטוריון SK Hynix אישר תוכנית לרכישה ולביטול של מניות החברה בשווי 40 טריליון וון — כ-28.6–28.9 מיליארד דולר, לפי דיווחים שונים. התוכנית כוללת כ-24.07 מיליון מניות, כ-3.3% מכלל המניות הקיימות.
רכישה עצמית יוצרת קונה בשוק, ואילו ביטול המניות מקטין את מספר המניות שנותרות בידי הציבור. אם הרווחים ותזרים המזומנים אינם משתנים, כל מניה שנותרת מייצגת חלק גדול יותר מהחברה. לכן התוכנית סיפקה למשקיעים איתות ישיר של החזר הון לבעלי המניות, בדיוק כאשר ירידת התשואות הקלה את הלחץ על סקטור הטכנולוגיה.
מניית SK Hynix זינקה לאחר ההודעה, בדיווחים שנעו מכ-7% ועד כמעט 11%, בהתאם למועד ולמדד שנבדק. הרכישה העצמית מסבירה מדוע המניה עלתה יותר מהשוק הרחב.
המהלך של האוצר עצר את גל המכירות — אך לא פתר את הבעיות שיצרו אותו.
היקף הרכישות המוגדל קטן ביחס לכמות החוב הממשלתי הקיימת. הוא יכול לשפר את הנזילות בפדיונות מסוימים ולשנות זמנית את מאזן ההיצע והביקוש, אך אינו מבטל את הצורך בהמשך גיוסי חוב או את ההיצע שנוצר מגירעונות פיסקליים גדולים. החששות מעלייה מתמשכת בחוב הממשלתי נותרו גם לאחר התאוששות האג״ח.
גם חברות הטכנולוגיה מגדילות את היצע החוב. הקמת מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית דורשת השקעות הון עצומות, ולכן חברות שבעבר הסתמכו בעיקר על יתרות מזומנים נעשות רגישות יותר לעלות המימון. אם התשואות הארוכות יעלו שוב, אותן מניות צמיחה עלולות לספוג מחדש את הלחץ.
מחירי אנרגיה גבוהים עלולים לחזק את החשש מאינפלציה ולגרום למשקיעים לדרוש תשואה גבוהה יותר על אג״ח ארוכות. ברנט נסגר ב-91.02 דולר לחבית על רקע המתיחות במזרח התיכון.
זהו גבול חשוב ליכולת של רכישות האוצר: אם השוק יאמין שהאינפלציה תישאר גבוהה, קונה רשמי עשוי לספק הקלה זמנית בלבד — בלי לשנות את התשואה שהמשקיעים ידרשו בטווח הארוך.
משקיעים מסורתיים לטווח ארוך נעשו פחות יציבים כמקור ביקוש. לכן המכרזים הקרובים, ובמיוחד הביקוש לאג״ח ממשלתיות אמריקאיות ל-20 שנה, יהיו מבחן מעשי: האם המשקיעים הפרטיים מסוגלים לספוג את ההנפקות בלי לדרוש תשואות גבוהות בהרבה, או שהמהלך רק הרגיע את השוק לזמן קצר?
המהלך העלה גם שאלות לגבי היחסים בין מדיניות האוצר למדיניות הריבית. המשקיעים כבר בחנו את הגישה המצומצמת יותר של יו״ר הפדרל ריזרב קווין וורש למתן הכוונה קדימה — כלומר, מסירת רמזים מפורטים לגבי כיוון הריבית — והמתינו לכנס ג׳קסון הול כדי לקבל בהירות רבה יותר.
אם המסר של הפדרל ריזרב יגרום לשוק לצפות לריביות גבוהות יותר, התשואות הארוכות עלולות לעלות שוב גם לאחר תמיכת הנזילות של האוצר.
תשואת האג״ח הממשלתית היפנית ל-10 שנים התקרבה ל-3% — רמה שלא נראתה במדינה זה עשרות שנים. עלייה מתמשכת מעל הסף הזה עלולה להגדיל את עלויות המימון ביפן ולעודד משקיעים יפנים להשאיר יותר הון בשוק המקומי במקום לרכוש אג״ח ארוכות בחו״ל. בכך עלול להיחלש מקור ביקוש חשוב בשוקי האג״ח העולמיים.
ההתאוששות של 20 באוגוסט המחישה עד כמה מהר שווקים גלובליים יכולים להשתנות כאשר הלחץ על אג״ח ממשלתיות ארוכות נרגע. רכישות האוצר לא יצרו רווחים חדשים לחברות באסיה באופן ישיר; הן שינו את סביבת הריבית והנזילות בטווח הקצר, ואפשרו למשקיעים לסגור חלק מהפוזיציות שנבנו במהלך הלם התשואות של היום הקודם.
לכן מדובר במייצב שוק — לא בפתרון מבני. גירעונות ממשלתיים, מימון חוב של פרויקטי בינה מלאכותית, מחירי נפט גבוהים, אינפלציה לא ודאית ותקשורת פחות צפויה של הבנקים המרכזיים עלולים להצית מחדש את הלחץ על התשואות. המבחן האמיתי יהיה אם הביקוש הפרטי והמכרזים הקרובים יצליחו לשמר תשואות נמוכות גם לאחר שהאיתות הראשוני מהאוצר ייחלש.