קוואלקום פותחת את Mojo בקוד פתוח ומנסה לערער על השליטה של NVIDIA ב־AI

ההצעה של מודולר היא תהליך עבודה משותף, שיוכל לפנות לסוגים שונים של חומרה. הפלטפורמה מיועדת להרצת הסקה — כלומר, הפעלת מודלים מאומנים — על מעבדים, מעבדים גרפיים ומאיצים ייעודיים, וכך להפחית את הצורך לנהל מימוש נפרד לכל משפחת שבבים.

הכיוון שהוצג כולל מערכות Snapdragon של קוואלקום, פלטפורמות ומעבדים גרפיים של AMD, מעבדי GPU של NVIDIA, שבבי Apple, מאיצי Trainium של AWS, מעבדי TPU של Google ומאיצי הדאטה־סנטר של קוואלקום. עם זאת, יש לקרוא את הסיסמה „כל מודל על כל שבב” כשאיפה של מודולר — לא כהבטחה לכך שכל יעד נתמך באותה רמת בשלות, תאימות או ביצועים.

אם המודל יעבוד, מפתחים יוכלו להשאיר חלק גדול יותר מקוד המודל וה־kernel יציב, גם כאשר הם מחליפים את השבב שעליו הקוד רץ. כך עשויה ההשפעה האסטרטגית לעבור מספקית GPU יחידה לשכבה ניטרלית יותר, הכוללת שפה, מהדר, סביבת הרצה, ליבות חישוב וממשקי הגשה של מודלים.

מדוע התמיכה של AMD חשובה

המעורבות הפומבית של AMD בולטת במיוחד משום שהחברה מתחרה בקוואלקום בכמה משווקי חומרה בתחום ה־AI, בהם מחשבי AI ומאיצים. תמיכה בשכבת תוכנה שבבעלות קוואלקום עשויה להעיד שניידות בין ספקים חשובה מספיק כדי להצדיק ויתור על היתרון של נעילת מפתחים בתוך אקו־סיסטם חומרה קנייני.

מבחינת מודולר, התמיכה של AMD מספקת תשובה לחשש שהפרויקט יהפוך לאחר הרכישה למעטפת תוכנה ייעודית לחומרה של קוואלקום. התמיכה ב־AMD, לצד ההתייחסות ל־NVIDIA, Apple, AWS ו־Google, מחזקת את הכיוון הרב־שבבי שעליו מצהירה החברה. זו אינדיקציה לאמינות החזון — אך עדיין לא הוכחה לכך שכל היעדים זוכים לתמיכה זהה בסביבת ייצור.

מה Mojo 1.0 מציעה למפתחים

Mojo 1.0 מוצגת כשפת תכנות כללית, יציבה ומוכנה לשימוש בסביבת ייצור, שנועדה לעומסי עבודה הטרוגניים של AI. הצעת הערך שלה משלבת נוחות שימוש המזוהה עם Python עם ביצועים וגישה ברמת מערכות, עבור מעבדים, מעבדים גרפיים ומאיצים נוספים.

התאימות ל־Python היא מרכיב מרכזי באסטרטגיית האימוץ. מפתחים יכולים להישאר קרובים לתהליכי העבודה המוכרים מעולם Python, ובמקביל להשתמש ביכולות ברמה נמוכה יותר שנועדו לקוד AI רגיש לביצועים. מודולר תיארה את Mojo גם כמודל תכנות מאוחד לעבודה על מעבדים ומעבדים גרפיים, כאשר הפלטפורמה הרחבה יותר מיועדת לסוגים נוספים של מאיצים.

פתיחת המהדר וכלי הפיתוח חשובה במיוחד. כעת מפתחים חיצוניים יכולים לבחון את המימוש, לתרום שינויים, להתאים את השפה לפלטפורמות נוספות ולבנות ולהפיץ יישומים בהתאם לתנאי רישיון Apache 2.0 עם חריגות LLVM.

במועד ההכרזה Mojo תמכה ב־macOS וב־Linux. תמיכה מקורית ב־Windows הוגדרה כעתידית, ובינתיים מפתחי Windows יכולים להשתמש בשפה דרך Windows Subsystem for Linux, או WSL.

מה קוואלקום מרוויחה מהמהלך

קוואלקום רכשה את מודולר כדי לחזק את מעמדה התוכנתי בתחום ה־AI הגנרטיבי וה־AI הסוכני — ממרכזי נתונים ותשתיות קצה ועד מחשבים אישיים ויישומים תעשייתיים. פתיחת Mojo בקוד פתוח מעניקה לאסטרטגיה הזו נקודת כניסה עבור מפתחים, גם בלי לחייב אותם לרכוש קודם חומרה של קוואלקום.

היתרונות האפשריים אינם מסתכמים בהכנסות מרישוי:

• אימוץ בקרב מפתחים: מהדר וספריית תקן פתוחים מקלים על ניסוי, שילוב והרחבה של השפה.
• שותפויות חומרה: שכבת תוכנה משותפת אטרקטיבית יותר אם היא פועלת גם על שבבים מתחרים.
• השפעה על האקו־סיסטם: קוואלקום יכולה להשפיע על כלי הפיתוח המשמשים בטלפונים, במחשבים, במערכות קצה ובמרכזי נתונים.
• גמישות בבחירת שבב: מפתחים עשויים להיות מסוגלים להעביר עומסי עבודה בין מאיצים, בעוד קוואלקום עדיין מתחרה על הפריסות הללו עם החומרה שלה.

ההימור האסטרטגי הוא שטווח תוכנתי ייצור הזדמנויות חומרה. אם מודולר תהפוך לשכבת הסקה נפוצה על פני כמה משפחות שבבים, קוואלקום תוכל למלא תפקיד מרכזי במערך ה־AI גם כאשר הפריסה הסופית אינה רצה על Snapdragon או על מאיץ דאטה־סנטר של קוואלקום.

המבחן האמיתי עוד לפנינו

ההכרזה מסמנת כיוון מעניין, אבל התחרות תוכרע במבחן התפעולי. מפתחים יצטרכו לבדוק את היקף התמיכה בחומרה, איכות ה־kernels, תאימות המודלים, כלי ניפוי השגיאות, תהליכי הפריסה, התמיכה ב־Windows והביצועים מול מערכות מבוססות CUDA.

נכון לעכשיו, המסקנה הברורה מצומצמת יותר: מודולר, שכעת נמצאת בבעלות קוואלקום, פתחה את שכבת המפתחים של Mojo ומשתמשת בה כדי לקדם אקו־סיסטם תוכנה רב־יצרני ל־AI. היא עדיין לא הוכיחה ששכבת תוכנה פתוחה אחת יכולה לספק את רמת הבשלות והביצועים של CUDA על כל מאיץ שנכלל בחזון שלה.