מדוע גרמניה הגיבה בחריפות?

בברלין ראו באמירות האלה לא רק הצהרה פוליטית קיצונית, אלא קריאה פומבית להריגה שאינה מוגבלת לצורך צבאי מיידי. דובר ממשלת גרמניה מסר כי הקנצלר פרידריך מרץ ״מגנה בחריפות״ את דבריו של בן גביר, הגדיר אותם בלתי אנושיים ומנוגדים למשפט הבינלאומי, והוסיף כי הם אינם מקובלים.

התגובה בולטת במיוחד על רקע העובדה שגרמניה הייתה בעבר בין המדינות שלא אפשרו להגיע להסכמה אירופית על סנקציות אישיות נגד בן גביר. כעת, בעקבות הקריאה המפורשת להריגה והלשון הדה־הומניזטורית, גוברת בגרמניה הדרישה להפוך את הגינוי המדיני לצעדים מעשיים.

מרץ, קלינגבייל והארדט: שלושה סימנים להקשחת העמדה

• ממשלת מרץ: הקנצלר נתן גיבוי לגינוי רשמי וחד, תוך הדגשה שהדברים מפרים את המשפט הבינלאומי.
• לארס קלינגבייל: סגן הקנצלר ושר האוצר אמר כי הממשלה הגרמנית אינה יכולה לקבל אמירות כאלה בשום אופן, וקרא לאיחוד האירופי לבחון ברצינות הטלת סנקציות על בן גביר.
• יורגן הארדט: דובר מדיניות החוץ של סיעת CDU/CSU בפרלמנט הגרמני קרא במפורש לאיחוד להטיל סנקציות על השר, כדי להגן על זכויות האדם ועל כבוד האדם. הקריאה משמעותית מבחינה פוליטית משום שהגיעה מתוך הגוש השמרני המזוהה עם מרץ, אך היא אינה מהווה כשלעצמה החלטה רשמית של הקבינט הגרמני.

לא רק קריאה להריגה

הסערה הנוכחית מצטרפת לשורה של עמדות קודמות של בן גביר שעוררו ביקורת בינלאומית. הוא תמך בהקמת התנחלויות ישראליות בעזה ובקידום ״הגירה״ רחבת־היקף של פלסטינים — עמדות שמבקרים פירשו כתמיכה בעקירה או בהעברה כפויה של האוכלוסייה הפלסטינית.

ההתבטאות האחרונה נתפסה כחמורה במיוחד משום שנשמעה כהמלצה להרוג מספר קבוע של אנשים מדי לילה, גם אם אינם מהווים סכנה מיידית. המבקרים טענו כי בכך חצה בן גביר קו נוסף: מהצהרות על מדיניות והתיישבות לקריאה שניתן לפרש כתמיכה בהרג החורג מהכרח צבאי.

אילו מדינות כבר הטילו עליו מגבלות?

ביוני 2025 הודיעו בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורבגיה במשותף על סנקציות ואמצעים מגבילים נגד בן גביר ונגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳. המדינות נימקו את הצעד בהתבטאויות חוזרות של השניים, שלטענתן עודדו אלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית.

הצעדים השתנו מעט ממדינה למדינה, אך כללו איסורי כניסה והקפאת נכסים או מגבלות פיננסיות בתחומי השיפוט שלהן. גם צרפת אסרה על בן גביר להיכנס לשטחה, ואירלנד הודיעה על איסור כניסה לשני השרים.

מדוע האיחוד האירופי עדיין לא הטיל סנקציות?

הסיבה המרכזית היא פרוצדורלית: החלטות על צעדים מגבילים במסגרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי דורשות הסכמה פה אחד של כל 27 המדינות החברות. לכן, גם אם רוב המדינות תומכות ברשימה של בן גביר, מדינה אחת שמתנגדת יכולה למנוע את אישורה.

ראשת מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אמרה ביוני כי מדינות רבות הציעו להטיל סנקציות, אך לא הושגה הסכמה. היא לא פירטה אילו מדינות התנגדו, אולם הדיווחים הדיפלומטיים הצביעו על כך שהמחלוקת נותרה בעינה.

מה צפוי בספטמבר?

שרי החוץ של האיחוד צפויים לשוב ולדון בנושא בפגישה הבלתי־פורמלית המכונה Gymnich, שתתקיים באירלנד ב־1–2 בספטמבר. מדובר בפורום לדיון מדיני, ולא בהחלטה אוטומטית על הטלת סנקציות.

התוצאה תלויה בשני גורמים: האם גרמניה תהפוך את הטון החריף שלה לעמדה רשמית התומכת בהכנסת בן גביר לרשימת הסנקציות, והאם המדינות שעדיין מסתייגות יסכימו למהלך. לפי דיווחים דיפלומטיים עדכניים, הסכמה מלאה עדיין אינה מובטחת ואף נחשבה בלתי סבירה לפני השיחות.

מדוע גרמניה הגיבה בחריפות?

בברלין ראו באמירות האלה לא רק הצהרה פוליטית קיצונית, אלא קריאה פומבית להריגה שאינה מוגבלת לצורך צבאי מיידי. דובר ממשלת גרמניה מסר כי הקנצלר פרידריך מרץ ״מגנה בחריפות״ את דבריו של בן גביר, הגדיר אותם בלתי אנושיים ומנוגדים למשפט הבינלאומי, והוסיף כי הם אינם מקובלים.

התגובה בולטת במיוחד על רקע העובדה שגרמניה הייתה בעבר בין המדינות שלא אפשרו להגיע להסכמה אירופית על סנקציות אישיות נגד בן גביר. כעת, בעקבות הקריאה המפורשת להריגה והלשון הדה־הומניזטורית, גוברת בגרמניה הדרישה להפוך את הגינוי המדיני לצעדים מעשיים.

מרץ, קלינגבייל והארדט: שלושה סימנים להקשחת העמדה

• ממשלת מרץ: הקנצלר נתן גיבוי לגינוי רשמי וחד, תוך הדגשה שהדברים מפרים את המשפט הבינלאומי.
• לארס קלינגבייל: סגן הקנצלר ושר האוצר אמר כי הממשלה הגרמנית אינה יכולה לקבל אמירות כאלה בשום אופן, וקרא לאיחוד האירופי לבחון ברצינות הטלת סנקציות על בן גביר.
• יורגן הארדט: דובר מדיניות החוץ של סיעת CDU/CSU בפרלמנט הגרמני קרא במפורש לאיחוד להטיל סנקציות על השר, כדי להגן על זכויות האדם ועל כבוד האדם. הקריאה משמעותית מבחינה פוליטית משום שהגיעה מתוך הגוש השמרני המזוהה עם מרץ, אך היא אינה מהווה כשלעצמה החלטה רשמית של הקבינט הגרמני.

לא רק קריאה להריגה

הסערה הנוכחית מצטרפת לשורה של עמדות קודמות של בן גביר שעוררו ביקורת בינלאומית. הוא תמך בהקמת התנחלויות ישראליות בעזה ובקידום ״הגירה״ רחבת־היקף של פלסטינים — עמדות שמבקרים פירשו כתמיכה בעקירה או בהעברה כפויה של האוכלוסייה הפלסטינית.

ההתבטאות האחרונה נתפסה כחמורה במיוחד משום שנשמעה כהמלצה להרוג מספר קבוע של אנשים מדי לילה, גם אם אינם מהווים סכנה מיידית. המבקרים טענו כי בכך חצה בן גביר קו נוסף: מהצהרות על מדיניות והתיישבות לקריאה שניתן לפרש כתמיכה בהרג החורג מהכרח צבאי.

אילו מדינות כבר הטילו עליו מגבלות?

ביוני 2025 הודיעו בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורבגיה במשותף על סנקציות ואמצעים מגבילים נגד בן גביר ונגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳. המדינות נימקו את הצעד בהתבטאויות חוזרות של השניים, שלטענתן עודדו אלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית.

הצעדים השתנו מעט ממדינה למדינה, אך כללו איסורי כניסה והקפאת נכסים או מגבלות פיננסיות בתחומי השיפוט שלהן. גם צרפת אסרה על בן גביר להיכנס לשטחה, ואירלנד הודיעה על איסור כניסה לשני השרים.

מדוע האיחוד האירופי עדיין לא הטיל סנקציות?

הסיבה המרכזית היא פרוצדורלית: החלטות על צעדים מגבילים במסגרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי דורשות הסכמה פה אחד של כל 27 המדינות החברות. לכן, גם אם רוב המדינות תומכות ברשימה של בן גביר, מדינה אחת שמתנגדת יכולה למנוע את אישורה.

ראשת מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אמרה ביוני כי מדינות רבות הציעו להטיל סנקציות, אך לא הושגה הסכמה. היא לא פירטה אילו מדינות התנגדו, אולם הדיווחים הדיפלומטיים הצביעו על כך שהמחלוקת נותרה בעינה.

מה צפוי בספטמבר?

שרי החוץ של האיחוד צפויים לשוב ולדון בנושא בפגישה הבלתי־פורמלית המכונה Gymnich, שתתקיים באירלנד ב־1–2 בספטמבר. מדובר בפורום לדיון מדיני, ולא בהחלטה אוטומטית על הטלת סנקציות.

התוצאה תלויה בשני גורמים: האם גרמניה תהפוך את הטון החריף שלה לעמדה רשמית התומכת בהכנסת בן גביר לרשימת הסנקציות, והאם המדינות שעדיין מסתייגות יסכימו למהלך. לפי דיווחים דיפלומטיים עדכניים, הסכמה מלאה עדיין אינה מובטחת ואף נחשבה בלתי סבירה לפני השיחות.