אג״ח יפן כבר לא שקטות: המסחר בחוזים עתידיים בסינגפור זינק פי שישה

יפן נותרה הזירה המרכזית למסחר בחוזים עתידיים על אג״ח ממשלתיות יפניות. לפי הדיווחים, יותר מ-4 טריליון ין בחוזים עתידיים על אג״ח ל-10 שנים נסחרים שם מדי יום, לעומת כ-54 מיליארד ין בלבד ב-SGX. לכן, הצמיחה בסינגפור היא של שוק בינלאומי מתמחה — לא נדידה של הנזילות המרכזית מיפן.

עבור קרנות מאקרו גלובליות וסוחרי ערך יחסי, זירה מחוץ ליפן יכולה להקל על הבעת עמדות בנוגע לריביות היפניות ועל ניהול חשיפה במקביל לפוזיציות באג״ח ממשלת ארצות הברית, ביין ובשווקים ריבוניים אחרים. חוזים עתידיים מאפשרים למשקיעים לגדר או להמר על תנועות במחירי האג״ח בלי לבצע עסקה ישירה באג״ח עצמן.

היתרון הזה בולט יותר כשהתנודתיות עולה. שוק שמגיב בחדות לציפיות לגבי הבנק המרכזי, לנתוני אינפלציה, להודעות פיסקליות או לתנועות בתשואות בעולם מייצר ביקוש למכשירים מהירים, סטנדרטיים וסחירים. זה מסביר גם מדוע היקפי המסחר ב-SGX עשויים לזנק בימים מסוימים: השיא המדווח של 9,000 חוזים מרמז שהפעילות מתרכזת סביב אירועים מרכזיים, ולא עולה באופן אחיד בכל יום מסחר.

חוזי Mini JGB מורידים את רף הכניסה

גם מבנה החוזים הוא חלק מהסיפור. לפי קבוצת הבורסות של יפן, חוזה ה-Mini ל-10 שנים על אג״ח יפניות, שמסולק במזומן, הוא בגודל של עשירית מהחוזה הסטנדרטי: ערך נקוב של 10 מיליון ין לעומת 100 מיליון ין. חוזים קטנים יותר מאפשרים לדייק את גודל הגידור או לפתוח פוזיציה טקטית עם חשיפה נקובה נמוכה יותר.

SGX מציעה גם היא מוצרים על חוזים עתידיים של אג״ח יפניות המיועדים למשתתפים בינלאומיים, בעוד שקבוצת הבורסות היפנית מציעה מוצרים סטנדרטיים ומוקטנים לכמה טווחי פדיון. מגוון המוצרים חשוב משום שהתנודתיות הנוכחית אינה מוגבלת לאג״ח הבנצ׳מרק ל-10 שנים; גם אג״ח לפדיון ארוך יותר עברו תמחור מחדש חד.

תוכניות ההתרחבות של SGX

הכיוון שעליו הצהירה SGX הוא לבנות נזילות בחוזים העתידיים על אג״ח יפן ל-10 ול-20 שנים, ובשלב אפשרי נוסף להוסיף חוזה ל-30 שנה. חוזה כזה יעניק לסוחרים כלי ישיר יותר להבעת עמדה על החלק בעקום הריביות הרגיש במיוחד להיצע החוב הממשלתי, לציפיות האינפלציה ולשינויים בביקוש מצד משקיעים מוסדיים ארוכי־טווח.

ההתרחבות המתוכננת משקפת גם תפיסה מבנית של השוק: אם שוק הריביות היפני יישאר פעיל יותר בחמש עד עשר השנים הקרובות, המשקיעים עשויים להזדקק לחוזים נזילים על פני טווחי פדיון רבים יותר, ולא להסתמך בעיקר על הבנצ׳מרק ל-10 שנים.

מה עשויות תשואות JGB גבוהות означать עבור אג״ח ארצות הברית?

המשמעות הבינלאומית חורגת מהיקפי המסחר בחוזים. תשואות מקומיות גבוהות יותר עשויות להפוך את האג״ח היפניות לאטרקטיביות יחסית עבור בנקים, חברות ביטוח וקרנות פנסיה ביפן — במיוחד לאחר שמביאים בחשבון את עלות גידור החשיפה למטבע זר.

עם זאת, תשואות JGB גבוהות אינן גורמות באופן אוטומטי למוסדות יפניים למכור אג״ח ממשלת ארצות הברית. ההחלטות שלהם תלויות גם בפערי התשואה, בעלויות הגידור, בהתאמת הנכסים להתחייבויות, בציפיות לשערי החליפין ובשיקולי פיזור. הראיות הזמינות אינן מוכיחות שתשואות JGB גבוהות לבדן גרמו לירידה כלשהי שדווחה בהחזקות זרות של אג״ח ממשלת ארצות הברית.

ובכל זאת, עבור וושינגטון מדובר בסיכון מותנה אך חשוב: אם משקיעים יפניים יהיו פחות מוכנים לממן חוב ממשלתי זר, ממשלת ארצות הברית עלולה להתמודד עם מאגר קטן יותר של ביקוש מחו״ל ולהידרש להציע תשואות אטרקטיביות יותר לרוכשים אחרים. זו תהיה תפנית מבנית לעומת התקופה שבה הריבית כמעט אפסית ביפן עודדה משקיעים לחפש תשואה מעבר לים.

שינוי רחב יותר בשוק

העלייה פי שישה במסחר ב-SGX היא אות מעשי לשינוי רחב יותר. יפן הופכת בהדרגה ממקור מימון פסיבי וזול בשוקי העולם למקור פעיל של סיכוני ריבית, מטבע ופערים בין שווקים.

היקפי המסחר ב-SGX עדיין קטנים בהשוואה לשוק המקומי ביפן. אך הבורסה מצליחה ללכוד ביקוש לחוזים קטנים יותר, לגישה בינלאומית ולכלים נזילים למסחר בתנודתיות. אם האינפלציה ביפן, המדיניות הפיסקלית והחלטות הבנק המרכזי ימשיכו להזיז את עקום התשואות, החוזים העתידיים על JGB — וההשפעה שלהם על שוקי האג״ח הגלובליים — צפויים לקבל תשומת לב רבה יותר.