מדוע סעודיה הפעילה את הברית הימית הרב־לאומית באוגוסט 2026?

ב-18 באוגוסט 2026 הפעילה סעודיה מוסדית ומבצעית את הברית הימית הרב־לאומית, לאחר שהשלימה את מסגרות הארגון והתכנון שלה. בכך ניסתה ריאד להפוך את ההכרזה המדינית מיולי למנגנון שיוכל להתקדם לכשירות מבצעית ולפעולה משותפת. העיתוי הגיע על רקע מתקפות חוזרות על ספינות מסחר ומכליות, שסעודיה תיארה כהסלמה מסוכנת וכאיום ישיר על בטיחות השיט והניווט הימי.

מדוע סעודיה הפעילה את הברית?

הסיבה המיידית הייתה הידרדרות הביטחון הימי סביב נתיבי שיט אסטרטגיים. סעודיה ושותפותיה כבר הצביעו על מתקפות הקשורות לעימות האזורי הרחב ועל הפגיעה בתנועת הסחר המסחרי כגורמים המחייבים תיאום ימי הדוק יותר. לפי רויטרס, הקואליציה נועדה להגן על השיט הבינלאומי ועל נתיבי אספקת האנרגיה, לאחר שמתקפות בים האדום שיבשו את אחד ממסדרונות הסחר המרכזיים בעולם.

עד אוגוסט הציגו גורמים סעודיים את הפעלת הברית כשלב ההכרחי הבא: לאחר שהושלמו המבנים המוסדיים והסדרי התכנון, יכלה הקבוצה להתקדם לכשירות מבצעית מלאה יותר ולפעולה משותפת.

מתי הוקמה הקואליציה?

הברית הימית הרב־לאומית הוכרזה בריאד ב-30 ביולי 2026. בכינוס המייסד השתתפו נציגים מ-43 מדינות, מתוך 51 גורמים שהוזמנו, לפי הדיווחים על הקמתה.

הכינוס הסתיים בהצהרה משותפת שתמכה במסגרת סעודית לשיתוף פעולה בהגנה ימית קולקטיבית. סעודיה הוגדרה המדינה המייסדת והמנהיגה, ומטה הברית נקבע בממלכה.

אילו 14 מדינות תמכו בהצהרת היסוד?

בדיווחים המבוססים על מקורות סעודיים הופיעו המדינות הבאות כתומכות בהצהרת היסוד:

• סעודיה
• כווית
• בחריין
• קטר
• פקיסטן
• טורקיה
• מצרים
• ירדן
• תימן
• בנגלדש
• ניגריה
• סודאן
• ג'יבוטי
• סומליה

עם זאת, הרשימה אינה זהה בכל הדיווחים. כתבה באל-ג'זירה ציינה את קומורו במקום ניגריה, בעוד שדיווחים אחרים והחשבון המבוסס על סוכנות הידיעות הסעודית זיהו את ניגריה. בעדכון מאוחר יותר דווח כי 15 מדינות חתמו על הצהרה, וכי 13 מהן השלימו באותה עת את ההליכים הפנימיים הדרושים לחברות רשמית.

ההבחנה חשובה: תמיכה בהצהרת היסוד, חתימה על ההצהרה המשותפת והשלמת הליכי ההצטרפות הלאומיים לא היו בהכרח אותו שלב.

מה הברית אמורה לעשות?

לפי ההצהרות הרשמיות, מטרות הקואליציה הן:

• להגן על חופש השיט ועל בטיחות הניווט;
• לחזק את הביטחון הימי ואת שיתוף הפעולה ההגנתי בין המדינות;
• לאבטח נתיבי סחר בינלאומיים ונתיבי אספקת אנרגיה;
• לתמוך ברציפות של שרשראות האספקה העולמיות.

המוקד הגאוגרפי הראשוני הוא מצר באב אל-מנדב, הים האדום ומפרץ עדן — נתיבי מים המחוברים זה לזה ובעלי חשיבות רבה לסחר הימי ולהובלת אנרגיה.

המסגרת נועדה גם לאפשר תכנון ותיאום של פעילות ימית בין המדינות המשתתפות. מינוי מפקד סעודי זמן קצר לאחר ההכרזה על הברית היה סימן מוקדם לכך שהיוזמה מפתחת מבנה פיקודי מוסדי, ולא נשארת הצהרה מדינית בלבד.

כיצד סעודיה תיארה את המתקפות על ספינות מסחר?

הקבינט הסעודי הגדיר את המתקפות החוזרות על ספינות מסחר ומכליות "הסלמה מסוכנת" ואיום ישיר על הביטחון ועל בטיחות הניווט הימי. הוא תיאר אותן גם כהפרה חמורה של המשפט והנורמות הבינלאומיים וכאתגר להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם המחייבת לכבד את חופש השיט במצר הורמוז.

בהתייחסות למתקפות על מכליות ADNOC של איחוד האמירויות, סעודיה תיארה את האירועים כמתקפות על ביטחון השיט ועל ביטחון אספקת האנרגיה העולמית. שתי מכליות של ADNOC הותקפו ב-13 באוגוסט, ודיווחים זיהו תקרית שלישית שבה הייתה מעורבת ספינה של החברה באותו שבוע.

הראיות הזמינות תומכות במסגרת הסעודית הרחבה — המשפטית והביטחונית — ובכלל זה בהתייחסויות להחלטה 2817 של מועצת הביטחון, שגינתה את מתקפות איראן על שכנותיה באזור. עם זאת, החומר שסופק אינו מבסס במלואו את הטענה הצרה יותר שלפיה הודעת הקבינט ב-18 באוגוסט קשרה במפורש בין מתקפות הטילים ביולי על שלוש ספינות לבין אירועי 13 באוגוסט, בניסוח מסוים ובהתבסס על החלטה מסוימת. לכן יש להתייחס לקישור המדויק הזה בזהירות.

מתקפות יולי והאיום הרחב על הספנות

אירועים מוקדמים יותר כבר הדגישו את פגיעותה של התנועה המסחרית בים. לפי הדיווחים, ב-7 ביולי פגעה איראן בשלוש ספינות סמוך למצר הורמוז, בהן מכליות סעודיות וקטריות. סעודיה כינתה את המתקפות פגיעה בביטחון ובבטיחות הניווט הבינלאומי ובביטחון אספקת האנרגיה העולמית.

האירועים היו חלק מדפוס רחב יותר של מתקפות והגבלות שפגעו בשיט בים האדום ובאזור מצר הורמוז. בעוד שהברית מתמקדת גאוגרפית באזור הים האדום, ההתבטאויות הסעודיות באוגוסט התייחסו לאיום הרחב יותר על תנועת כלי השיט ועל זרימת האנרגיה בנתיבי הים האזוריים המחוברים.

מה הקשר ל-Project Freedom האמריקאי?

הברית בהובלת סעודיה התגבשה בסביבה אזורית שבה ארצות הברית ניסתה לקדם תגובה משלה למשבר במצר הורמוז. Project Freedom הוכרז כיוזמה אמריקאית שנועדה לסייע בהכוונת ספינות מסחר במצר, בתמיכת כלי שיט וכלי טיס צבאיים. זמן קצר לאחר השקתה הושהתה הפעילות.

כמה דיווחים ייחסו את ההשהיה לסירובה של סעודיה לאפשר למטוסים אמריקאיים להשתמש בבסיסים ובמרחב האווירי הסעודיים לצורך משימת הליווי. דיווחים מאוחרים יותר אמרו כי סעודיה וכווית הסירו את ההגבלות, אך בעדויות שנבדקו לא היה ברור מתי בדיוק תחודש הפעילות ומה הסיכוי להפעלה יציבה ומתמשכת שלה.

על רקע זה, הברית הסעודית מציעה מודל אחר: מסגרת אזורית ורב־לאומית בהובלת ריאד, המבוססת על חברות, תכנון והסדרי פיקוד של המדינות המשתתפות. נכון יותר לתאר אותה כחלופה אזורית מבחינת המבנה והבעלות המדינית — ולא כתחליף רשמי ומתועד למבצע האמריקאי. המקורות אינם קובעים מה יהיה היקף התיאום המבצעי ארוך הטווח בין ארצות הברית למדינות המפרץ.

מה משמעות ההפעלה?

הפעלת הברית באוגוסט הייתה ניסיון למסד תגובה קולקטיבית למתקפות שאיימו על השיט המסחרי, על נתיבי האנרגיה ועל שרשראות האספקה. חשיבותה אינה טמונה רק בהכרזה מיולי, אלא גם במאמץ ליצור מנגנוני פיקוד, תכנון והצטרפות שיוכלו לתמוך בביטחון ימי משותף לאורך זמן.

עם זאת, יעילותה של הקואליציה תלויה בשאלות מעשיות שהדיווחים הזמינים עדיין אינם פותרים: באיזו מהירות ישלימו המדינות את הליכי ההצטרפות הפנימיים, כיצד יחולקו תחומי האחריות, והאם הברית תצליח להפוך התחייבויות כלליות לפעילות מתמשכת בכמה נתיבי מים במקביל. הפער בין כינוס פתיחה שבו השתתפו נציגים מ-43 מדינות לבין קבוצת תומכים מייסדים קטנה יותר ממחיש גם את טווח ההגעה הדיפלומטי של היוזמה וגם את הקושי לבנות מנגנון הגנה משולב באמת.