אין בכך בהכרח סימן לנסיגה של Visa מעולם הסטייבלקוינים. להפך: המהלך מצביע על רצון להפריד בין התשתית ש־Visa שולטת בה לבין פעולות המסחר, הנזילות והסליקה שהיא מקבלת מספקים חיצוניים ומפוקחים.

מה השותף החדש יצטרך לעשות?

הדרישות המדווחות חורגות מחיבור API רגיל. החברה שתיבחר תצטרך לתמוך במגוון סטייבלקוינים ולהמיר ביניהם, לספק יכולות מסחר OTC ולטפל בסליקה עבור Open USD, או OUSD.

במונחים מעשיים, השותף יוכל לסייע ל־Visa וללקוחותיה המוסדיים:

• להמיר בין סטייבלקוינים שונים.
• לאתר נזילות לעסקאות גדולות, גם מחוץ לספרי הפקודות של בורסות ציבוריות.
• להעביר כספים באמצעות תהליכי סליקה מפוקחים.
• לתמוך בעסקאות OUSD לצד מטבעות דיגיטליים יציבים אחרים.

הסדר כזה יאפשר ל־Visa להציע שירות שאינו תלוי בסטייבלקוין אחד או במנפיק יחיד. Visa תמשיך להחזיק בפלטפורמה ובממשק מול הלקוחות, ואילו השותף יספק חלק מהפונקציות הקריטיות בשוק — מסחר, ביצוע, נזילות וסליקה.

מדוע מעגל המועמדים קטן כל כך?

לפי הדיווחים, Visa דורשת מהשותף להחזיק ברישיונות הנדרשים לפעילות בבורסות או בשוקי נכסים דיגיטליים בארצות הברית, בקנדה, בבריטניה ובסינגפור. הדרישה לכיסוי רגולטורי בכל ארבעת השווקים מצמצמת מאוד את מספר החברות המתאימות.

Visa אינה מחפשת רק חברה שיודעת להעביר טוקנים מבחינה טכנית. היא זקוקה לצד נגדי עם גישה חוקית ומפוקחת לכמה שווקים פיננסיים מרכזיים, בקרות תפעוליות המתאימות לסליקה ונזילות מספקת לפעילות מוסדית.

הדרישה הרב־מדינתית מדגישה גם את הקושי לבנות תשלומי סטייבלקוין גלובליים בעולם שבו הכללים משתנים ממדינה למדינה. ספק שעומד בדרישות בשוק אחד לא בהכרח יכול לבצע את אותה פעילות בשוק אחר. הקריטריונים של Visa נועדו, ככל הנראה, לצמצם חיכוכים רגולטוריים ותפעוליים ככל שהשימוש בסטייבלקוינים מתרחב לתשלומים ולניהול אוצרות של חברות.

כיצד Open USD משתלב במהלך?

Open USD מפותח על ידי Open Standard, קונסורציום הכולל את Visa, Mastercard ו־Coinbase, לצד יותר מ־140 חברות משתתפות. הפרויקט בנוי סביב סטייבלקוין הצמוד לדולר ומודל אקוסיסטמי משותף, במקום טוקן הנשלט באופן בלעדי על ידי מנפיק יחיד.

לפי המבנה שהוצג, חברות יוכלו להנפיק ולפדות את המטבע ללא עמלה, והכלכלה הנובעת מהעתודות תתחלק בין שותפים באקוסיסטם. מודל כזה הופך את הנזילות ואת הסליקה לחשובות במיוחד: קונסורציום רחב זקוק לתשתית שתחבר בין מוסדות, ארנקים, מטבעות וסטייבלקוינים שונים — בלי שכל משתתף ייאלץ להקים בעצמו מערך מסחר וסליקה.

לכן, השותף החדש ישמש שכבת ביצוע עבור OUSD. הוא לא יחליף את מנגנון הממשל של Open Standard ולא את הפלטפורמה של Visa; תפקידו יהיה לעזור להפוך את OUSD מפרויקט של קונסורציום לנכס שמוסדות יכולים להמיר ולסלוק בשווקים מפוקחים.

Visa בונה את שכבת הפלטפורמה בעצמה

ב־16 ביולי השיקה Visa את Visa Stablecoin Platform — סביבת עבודה ארגונית שמאפשרת למוסדות פיננסיים, לחברות פינטק ולחברות קריפטו להשתמש ביכולות של סטייבלקוינים דרך מערכת אחת המנוהלת בידי Visa. הפלטפורמה כוללת יכולות להנפקה, אחסון, העברה ופדיון של סטייבלקוינים, כאשר Open USD הוא הטוקן הראשון הנתמך בה.

כך נוצרת חלוקת תפקידים ברורה:

• Visa Stablecoin Platform: הסביבה המנוהלת לגישה מוסדית, לארנקים ולתפעול סטייבלקוינים.
• שותף חיצוני לסליקה ול־OTC: שכבת הנזילות, ההמרה והביצוע המפוקח הנדרשת לפעילות בין שווקים.
• Open Standard: המסגרת הקונסורציונית שמאחורי OUSD, כולל מנגנוני הממשל והמודל הכלכלי של העתודות.

החיפוש של Visa מראה שבעלות על הפלטפורמה אינה מבטלת את הצורך בצדדים נגדיים מיוחדים. למעשה, היא עשויה להגדיל את חשיבותם: פלטפורמה מוסדית מצליחה זקוקה לחיבור אמין לנזילות, לבורסות ולתשתיות סליקה בקצוות שלה.

המאבק האמיתי הוא על מסילות התשלום

רכישת BVNK מציגה את הגישה של Mastercard: לקנות את התשתית ולהכניס אותה לתוך רשת התשלומים. Visa, לפי ה־RFP המדווח והשקת הפלטפורמה שלה, בוחרת לשלוט בשכבת הממשק המוסדי ולשתף פעולה עם מומחים בעלי רישיונות לצורך ביצוע הפעולות בשוק.

ההבדל חשוב משום שהסטייבלקוינים הופכים מתחרות על טוקנים בלבד לתחרות על מערכות שלמות. השכבות האסטרטגיות כוללות:

• הנפקה ופדיון.
• גישה לארנקים ולחשבונות.
• המרה בין סטייבלקוינים.
• נזילות OTC.
• סליקה והתאמות חשבונאיות.
• עמידה בדרישות רגולטוריות.
• הפצה באמצעות בנקים, חברות פינטק ורשתות תשלומים.

מי שישלוט בחלקים רבים יותר מהמערך הזה יוכל להקל על מוסדות להשתמש בסטייבלקוינים — ובמקביל לשמור על קשר הדוק יותר עם הלקוח. לכן, המרוץ כבר אינו רק על השאלה איזה דולר דיגיטלי ינצח, אלא על השאלה מי יחזיק בתשתית שהופכת את הדולרים הדיגיטליים לשימושיים.

האם OUSD יחליף מטבעות קיימים?

המודל של Open USD מנסה לחלק את הממשל ואת הכלכלה של העתודות בין מספר גדול של משתתפים. הדבר עשוי למשוך חברות שאינן מעוניינות להסתמך לחלוטין על מנפיק יחיד מבחינת גישה, הכנסות או כיוון אסטרטגי.

עם זאת, המבנה הקונסורציוני אינו מבטיח ש־OUSD יחליף סטייבלקוינים מבוססים. האימוץ יהיה תלוי גם בנזילות, באינטגרציות, בקבלה רגולטורית ובנכונות של בנקים, בתי עסק, בורסות וספקי תשלומים לתמוך בו בעסקאות אמיתיות.

חיפוש השותף של Visa ממחיש את האתגר: גם סטייבלקוין שנתמך בידי קבוצה גדולה של חברות זקוק לתשתית ייעודית כדי להמיר ולסלוק כספים בין מדינות. הצלחת OUSD תיקבע לא רק לפי מודל הממשל שלו, אלא גם לפי השאלה אם מוסדות יוכלו להשתמש בו באופן אמין לצד דולרים דיגיטליים אחרים.

השורה התחתונה

בקשת ההצעות של Visa, שעליה דווח, ממחישה עד כמה מהר הסטייבלקוינים עוברים ממוצרי בלוקצ'יין ניסיוניים לתשתית מרכזית של עולם התשלומים. רכישת BVNK בידי Mastercard הוציאה ממערכת היחסים של Visa ספק שהיה בעל חשיבות אסטרטגית, וכעת החברה מחפשת תחליף מפוקח בארבעה שווקים מרכזיים.

במקביל, Visa Stablecoin Platform מעניקה ל־Visa דרך לנהל את הגישה המוסדית לסטייבלקוינים, בעוד Open USD מספק לה נכס הנתמך בידי קונסורציום רחב.

המאבק המרכזי כבר אינו רק איזה סטייבלקוין ינצח. הוא נסוב סביב השאלה מי ישלוט במסילות המפוקחות, בנזילות, בתהליכי הסליקה ובממשקי הלקוחות שמקיפים את הכסף המתוזמן.

אין בכך בהכרח סימן לנסיגה של Visa מעולם הסטייבלקוינים. להפך: המהלך מצביע על רצון להפריד בין התשתית ש־Visa שולטת בה לבין פעולות המסחר, הנזילות והסליקה שהיא מקבלת מספקים חיצוניים ומפוקחים.

מה השותף החדש יצטרך לעשות?

הדרישות המדווחות חורגות מחיבור API רגיל. החברה שתיבחר תצטרך לתמוך במגוון סטייבלקוינים ולהמיר ביניהם, לספק יכולות מסחר OTC ולטפל בסליקה עבור Open USD, או OUSD.

במונחים מעשיים, השותף יוכל לסייע ל־Visa וללקוחותיה המוסדיים:

• להמיר בין סטייבלקוינים שונים.
• לאתר נזילות לעסקאות גדולות, גם מחוץ לספרי הפקודות של בורסות ציבוריות.
• להעביר כספים באמצעות תהליכי סליקה מפוקחים.
• לתמוך בעסקאות OUSD לצד מטבעות דיגיטליים יציבים אחרים.

הסדר כזה יאפשר ל־Visa להציע שירות שאינו תלוי בסטייבלקוין אחד או במנפיק יחיד. Visa תמשיך להחזיק בפלטפורמה ובממשק מול הלקוחות, ואילו השותף יספק חלק מהפונקציות הקריטיות בשוק — מסחר, ביצוע, נזילות וסליקה.

מדוע מעגל המועמדים קטן כל כך?

לפי הדיווחים, Visa דורשת מהשותף להחזיק ברישיונות הנדרשים לפעילות בבורסות או בשוקי נכסים דיגיטליים בארצות הברית, בקנדה, בבריטניה ובסינגפור. הדרישה לכיסוי רגולטורי בכל ארבעת השווקים מצמצמת מאוד את מספר החברות המתאימות.

Visa אינה מחפשת רק חברה שיודעת להעביר טוקנים מבחינה טכנית. היא זקוקה לצד נגדי עם גישה חוקית ומפוקחת לכמה שווקים פיננסיים מרכזיים, בקרות תפעוליות המתאימות לסליקה ונזילות מספקת לפעילות מוסדית.

הדרישה הרב־מדינתית מדגישה גם את הקושי לבנות תשלומי סטייבלקוין גלובליים בעולם שבו הכללים משתנים ממדינה למדינה. ספק שעומד בדרישות בשוק אחד לא בהכרח יכול לבצע את אותה פעילות בשוק אחר. הקריטריונים של Visa נועדו, ככל הנראה, לצמצם חיכוכים רגולטוריים ותפעוליים ככל שהשימוש בסטייבלקוינים מתרחב לתשלומים ולניהול אוצרות של חברות.

כיצד Open USD משתלב במהלך?

Open USD מפותח על ידי Open Standard, קונסורציום הכולל את Visa, Mastercard ו־Coinbase, לצד יותר מ־140 חברות משתתפות. הפרויקט בנוי סביב סטייבלקוין הצמוד לדולר ומודל אקוסיסטמי משותף, במקום טוקן הנשלט באופן בלעדי על ידי מנפיק יחיד.

לפי המבנה שהוצג, חברות יוכלו להנפיק ולפדות את המטבע ללא עמלה, והכלכלה הנובעת מהעתודות תתחלק בין שותפים באקוסיסטם. מודל כזה הופך את הנזילות ואת הסליקה לחשובות במיוחד: קונסורציום רחב זקוק לתשתית שתחבר בין מוסדות, ארנקים, מטבעות וסטייבלקוינים שונים — בלי שכל משתתף ייאלץ להקים בעצמו מערך מסחר וסליקה.

לכן, השותף החדש ישמש שכבת ביצוע עבור OUSD. הוא לא יחליף את מנגנון הממשל של Open Standard ולא את הפלטפורמה של Visa; תפקידו יהיה לעזור להפוך את OUSD מפרויקט של קונסורציום לנכס שמוסדות יכולים להמיר ולסלוק בשווקים מפוקחים.

Visa בונה את שכבת הפלטפורמה בעצמה

ב־16 ביולי השיקה Visa את Visa Stablecoin Platform — סביבת עבודה ארגונית שמאפשרת למוסדות פיננסיים, לחברות פינטק ולחברות קריפטו להשתמש ביכולות של סטייבלקוינים דרך מערכת אחת המנוהלת בידי Visa. הפלטפורמה כוללת יכולות להנפקה, אחסון, העברה ופדיון של סטייבלקוינים, כאשר Open USD הוא הטוקן הראשון הנתמך בה.

כך נוצרת חלוקת תפקידים ברורה:

• Visa Stablecoin Platform: הסביבה המנוהלת לגישה מוסדית, לארנקים ולתפעול סטייבלקוינים.
• שותף חיצוני לסליקה ול־OTC: שכבת הנזילות, ההמרה והביצוע המפוקח הנדרשת לפעילות בין שווקים.
• Open Standard: המסגרת הקונסורציונית שמאחורי OUSD, כולל מנגנוני הממשל והמודל הכלכלי של העתודות.

החיפוש של Visa מראה שבעלות על הפלטפורמה אינה מבטלת את הצורך בצדדים נגדיים מיוחדים. למעשה, היא עשויה להגדיל את חשיבותם: פלטפורמה מוסדית מצליחה זקוקה לחיבור אמין לנזילות, לבורסות ולתשתיות סליקה בקצוות שלה.

המאבק האמיתי הוא על מסילות התשלום

רכישת BVNK מציגה את הגישה של Mastercard: לקנות את התשתית ולהכניס אותה לתוך רשת התשלומים. Visa, לפי ה־RFP המדווח והשקת הפלטפורמה שלה, בוחרת לשלוט בשכבת הממשק המוסדי ולשתף פעולה עם מומחים בעלי רישיונות לצורך ביצוע הפעולות בשוק.

ההבדל חשוב משום שהסטייבלקוינים הופכים מתחרות על טוקנים בלבד לתחרות על מערכות שלמות. השכבות האסטרטגיות כוללות:

• הנפקה ופדיון.
• גישה לארנקים ולחשבונות.
• המרה בין סטייבלקוינים.
• נזילות OTC.
• סליקה והתאמות חשבונאיות.
• עמידה בדרישות רגולטוריות.
• הפצה באמצעות בנקים, חברות פינטק ורשתות תשלומים.

מי שישלוט בחלקים רבים יותר מהמערך הזה יוכל להקל על מוסדות להשתמש בסטייבלקוינים — ובמקביל לשמור על קשר הדוק יותר עם הלקוח. לכן, המרוץ כבר אינו רק על השאלה איזה דולר דיגיטלי ינצח, אלא על השאלה מי יחזיק בתשתית שהופכת את הדולרים הדיגיטליים לשימושיים.

האם OUSD יחליף מטבעות קיימים?

המודל של Open USD מנסה לחלק את הממשל ואת הכלכלה של העתודות בין מספר גדול של משתתפים. הדבר עשוי למשוך חברות שאינן מעוניינות להסתמך לחלוטין על מנפיק יחיד מבחינת גישה, הכנסות או כיוון אסטרטגי.

עם זאת, המבנה הקונסורציוני אינו מבטיח ש־OUSD יחליף סטייבלקוינים מבוססים. האימוץ יהיה תלוי גם בנזילות, באינטגרציות, בקבלה רגולטורית ובנכונות של בנקים, בתי עסק, בורסות וספקי תשלומים לתמוך בו בעסקאות אמיתיות.

חיפוש השותף של Visa ממחיש את האתגר: גם סטייבלקוין שנתמך בידי קבוצה גדולה של חברות זקוק לתשתית ייעודית כדי להמיר ולסלוק כספים בין מדינות. הצלחת OUSD תיקבע לא רק לפי מודל הממשל שלו, אלא גם לפי השאלה אם מוסדות יוכלו להשתמש בו באופן אמין לצד דולרים דיגיטליים אחרים.

השורה התחתונה

בקשת ההצעות של Visa, שעליה דווח, ממחישה עד כמה מהר הסטייבלקוינים עוברים ממוצרי בלוקצ'יין ניסיוניים לתשתית מרכזית של עולם התשלומים. רכישת BVNK בידי Mastercard הוציאה ממערכת היחסים של Visa ספק שהיה בעל חשיבות אסטרטגית, וכעת החברה מחפשת תחליף מפוקח בארבעה שווקים מרכזיים.

במקביל, Visa Stablecoin Platform מעניקה ל־Visa דרך לנהל את הגישה המוסדית לסטייבלקוינים, בעוד Open USD מספק לה נכס הנתמך בידי קונסורציום רחב.

המאבק המרכזי כבר אינו רק איזה סטייבלקוין ינצח. הוא נסוב סביב השאלה מי ישלוט במסילות המפוקחות, בנזילות, בתהליכי הסליקה ובממשקי הלקוחות שמקיפים את הכסף המתוזמן.