אין לחבר את שני המספרים באופן אוטומטי: הם מתייחסים לאזורים ולקטגוריות דיווח שונות, והמידע הקיים אינו מבהיר עד כמה הייתה ביניהם חפיפה.

אילו מקומות נפגעו?

אזור מוסקבה: מחסנים, שריפות והפרעות באספקת החשמל

באזור מוסקבה דווח על שריפות, הפרעות באספקת החשמל ונזק למחסן או למרכז הפצה של Wildberries, אחת מחברות המסחר המקוון הגדולות ברוסיה. על פניו מדובר באתר מסחרי ואזרחי. עם זאת, גורמים אוקראיניים ואנליסטים חיצוניים מציגים מרכזים לוגיסטיים גדולים כחלק מרשת בעלת שימוש כפול — כזו שיכולה לתמוך גם בכלכלת המלחמה הרוסית.

לפי המכון לחקר המלחמה (ISW), בהסתמך על דיווחים של משרד ההגנה האוקראיני, הכוחות האוקראיניים תקפו מאז יולי שבעה מתוך עשרת מרכזי הלוגיסטיקה הגדולים ביותר של Wildberries. הדפוס הזה מצביע על ניסיון לפגוע ביכולת ההפצה והאספקה של רוסיה, ולא רק בבסיסים צבאיים קונבנציונליים.

אופה: שריפה ביחידה בבית זיקוק שהייתה בתיקון

באופה, בירת רפובליקת בשקורטוסטן, מסרו הרשויות האזוריות כי כטב״מים הגיעו לאתרים תעשייתיים. לפי דיווח של Meduza, כטב״ם אחד נפל באזור תעשייה והצית שריפה, ואחר פגע בבניין מגורים ופצע אדם אחד. הרשויות מסרו גם כי יחידה בבית זיקוק, שכבר הייתה בתהליך תיקון, עלתה באש.

סוכנות הידיעות הרוסית TASS דיווחה אף היא על השריפה בבית הזיקוק ועל טענת משרד ההגנה שלפיה 453 כטב״מים יורטו במהלך הלילה. הדיווחים מאשרים כי פרצה שריפה, אך אינם מאפשרים לקבוע באופן עצמאי מה היה אובדן הפעילות הכולל בבית הזיקוק או כמה זמן נמשכה ההפרעה.

בית הזיקוק באופה נמצא, לפי דיווחי AP, במרחק של יותר מ־1,000 קילומטרים מאוקראינה והוא יצרן מרכזי של חומרי סיכה. המרחק מדגים את יכולת ההגעה של מערך הכטב״מים ארוכי־הטווח האוקראיני לעומק רוסיה.

דז׳רז׳ינסק: חשד לתקיפה ליד מפעל סברדלוב

גם בדז׳רז׳ינסק, במחוז ניז׳ני נובגורוד, דווח על פעילות כטב״מים ועל עשן סמיך. ניתוחי קוד פתוח וסרטונים שהופצו ברשת זיהו את מפעל חומרי הנפץ סברדלוב כיעד אפשרי, על סמך מיקום העשן וניתוח חזותי של התיעוד.

המפעל מזוהה עם התעשייה הצבאית־תעשייתית של רוסיה, אך הנזק המדויק שנגרם באירוע ב־19 באוגוסט לא אושר באופן עצמאי בדיווחים הזמינים. לפי הדיווחים, גם בניין מגורים סמוך נפגע.

נפגעים ושיבושים בתעופה

אין נתון מרוכז ומהימן לגבי מספר הנפגעים בגל התקיפות של 18–19 באוגוסט. בתקיפות קודמות באותו גל הסלמה, באמצע אוגוסט, דווח על לפחות שישה הרוגים ברוסיה — אך אין להציג אותם כנפגעי התקיפות של 18–19 באוגוסט עצמן.

במקביל, תקיפות רוסיות באזור חרקיב באוקראינה הרגו ב־18 באוגוסט עשרה בני אדם, לפי גורמים שצוטטו באל־ג׳זירה. ההתפתחויות המקבילות מדגישות כי מדובר בחילופי תקיפות ארוכות־טווח, שבהם אזרחים משני הצדדים חשופים לסכנה.

התראות מפני כטב״מים שיבשו גם את התעופה באזור מוסקבה במהלך גלים סמוכים של המערכה. עם זאת, המקורות הזמינים אינם מספקים מספר מדויק של ביטולים או עיכובים שניתן לייחס דווקא לתקיפות 18–19 באוגוסט. לכן, כל טענה על היקף השיבושים באירוע הזה צריכה להישאר מסויגת.

למה אוקראינה תוקפת בתי זיקוק, מפעלים ומחסנים?

המערכה האוקראינית של תקיפות עומק באמצעות כטב״מים ארוכי־טווח, שרבים מהם פותחו ויוצרו באוקראינה, נועדה ככל הנראה להטיל על רוסיה עלויות מצטברות בכמה חוליות של מערכת המלחמה שלה:

• נפט ודלק: פגיעה בבתי זיקוק עלולה לשבש ייצור של דלקים ומוצרים תעשייתיים. גם כאשר המתקן חוזר לפעילות, עצם ריבוי התקיפות יוצר אי־ודאות סביב תיקונים, תפעול והפצה. דיווחי AP תיארו את התקיפות המתמשכות נגד מתקני נפט רוסיים כגורם המוסיף לחץ לשוק הדלק ולקרמלין.
• ייצור צבאי: מפעלים הקשורים לחומרי נפץ, לרכיבי טילים ולייצור ביטחוני עשויים להיות יעדים משום שפגיעה בהם עלולה להקשות על ייצור או תחזוקה של אמצעי לחימה. עם זאת, אין די ראיות כדי לקבוע מה הייתה ההשפעה המלאה של האירוע בדז׳רז׳ינסק.
• לוגיסטיקה: מחסנים ומרכזי הפצה גדולים יכולים לסייע בהעברת ציוד ואספקה, גם כאשר הם משרתים במקביל מסחר אזרחי. ISW תיאר את רשת Wildberries כתשתית בעלת שימוש כפול.
• פיזור ההגנה האווירית: מתקפות מתמשכות על שטח נרחב מאלצות את רוסיה לפרוס משאבי הגנה אווירית באזורים רבים, במקום לרכז אותם רק בחזית או סביב אתרים צבאיים מרכזיים. זהו היגיון אסטרטגי אפשרי, אך לא הוכחה לכך שכל תקיפה אכן השיגה את התוצאה הזו.

דיווחים קודמים כבר תיארו תקיפות אוקראיניות נגד בתי זיקוק, מפעלי נשק, בסיסי חיל אוויר ומרכזים לוגיסטיים במרחקים גדולים מהגבול. לכן, החידוש המרכזי בגל הנוכחי אינו יעד יחיד, אלא שילוב של מטרות והיכולת להגיע אליהן בעומק רוסיה.

הלחץ על מגזר הנפט — משמעותי, אך קשה לכימות

אוקראינה תוקפת שוב ושוב תשתיות נפט רוסיות במטרה לצמצם הכנסות, לשבש אספקת דלק ולהעלות את מחיר המשך המלחמה עבור מוסקבה. דיווחים קשרו את התקיפות להפסקות פעילות בבתי זיקוק ולמחסור בתחנות דלק מסוימות, אך ההערכות לגבי היקף כושר הזיקוק שאבד משתנות ככל שמתקנים חוזרים לפעילות או מושבתים מחדש.

לכן, אי־אפשר להסיק מדיווחי 18–19 באוגוסט לבדם אחוז יחיד ומבוסס לגבי הירידה בכושר הזיקוק הארצי של רוסיה. טענות על ירידה חריגה בהיקפה הופיעו בדיווחים אוקראיניים ובמקורות משניים, אך יש להתייחס אליהן כהערכות — לא כעובדה מוסכמת וסופית.

מדוע פרצה מחלוקת בין מוסקבה לבריטניה?

מוסקבה האשימה את בריטניה בתמיכה או בסיוע למערכה האוקראינית נגד מטרות בעומק רוסיה, לאחר דיווחים שלפיהם נעשה שימוש בכטב״מים מתוצרת בריטית. גורמים רוסיים איימו ב״השלכות״ שלא פורטו. גורמים בריטים דחו את הלחץ והבהירו כי הממלכה המאוחדת תמשיך לתמוך באוקראינה.

הדיווחים אינם מוכיחים שכטב״מים שסופקו בידי בריטניה השתתפו בכל התקיפות של 18–19 באוגוסט, וגם אינם מוכיחים שליטה מבצעית בריטית ישירה במערכה. המחלוקת משקפת אפוא את המאמץ הרוסי להציג את הסיוע הצבאי המערבי לאוקראינה כהסלמה ישירה של העימות.

האם המתקפות עשויות לדחוף את רוסיה למשא ומתן?

ההיגיון האסטרטגי של קייב הוא שפגיעה בהכנסות מנפט, בייצור נשק, בתחבורה ובביטחון הפנים עלולה לצמצם את מרחב התמרון של מוסקבה ולהפוך את מחיר המלחמה למוחשי יותר בתוך רוסיה. זו מטרה אסטרטגית אפשרית — אך אין בכך הוכחה שהתקיפות באוגוסט כבר שינו את עמדת המיקוח של הקרמלין.

התוצאה המיידית הייתה החרפה של חילופי התקיפות ארוכות־הטווח: כטב״מים אוקראיניים הגיעו לעומק רוסיה, בעוד תקיפות רוסיות המשיכו להרוג אזרחים ולפגוע בתשתיות באוקראינה. במובן הזה, המתקפה של 18–19 באוגוסט הייתה הסלמה בטווח ובמידת הלחץ. ההשפעה הפוליטית שלה תיבחן רק לאורך זמן — ובעיקר בשאלה אם העלויות הכלכליות, הצבאיות והפנימיות המצטברות יהיו גדולות דיין כדי להשפיע על קבלת ההחלטות בקרמלין.

אין לחבר את שני המספרים באופן אוטומטי: הם מתייחסים לאזורים ולקטגוריות דיווח שונות, והמידע הקיים אינו מבהיר עד כמה הייתה ביניהם חפיפה.

אילו מקומות נפגעו?

אזור מוסקבה: מחסנים, שריפות והפרעות באספקת החשמל

באזור מוסקבה דווח על שריפות, הפרעות באספקת החשמל ונזק למחסן או למרכז הפצה של Wildberries, אחת מחברות המסחר המקוון הגדולות ברוסיה. על פניו מדובר באתר מסחרי ואזרחי. עם זאת, גורמים אוקראיניים ואנליסטים חיצוניים מציגים מרכזים לוגיסטיים גדולים כחלק מרשת בעלת שימוש כפול — כזו שיכולה לתמוך גם בכלכלת המלחמה הרוסית.

לפי המכון לחקר המלחמה (ISW), בהסתמך על דיווחים של משרד ההגנה האוקראיני, הכוחות האוקראיניים תקפו מאז יולי שבעה מתוך עשרת מרכזי הלוגיסטיקה הגדולים ביותר של Wildberries. הדפוס הזה מצביע על ניסיון לפגוע ביכולת ההפצה והאספקה של רוסיה, ולא רק בבסיסים צבאיים קונבנציונליים.

אופה: שריפה ביחידה בבית זיקוק שהייתה בתיקון

באופה, בירת רפובליקת בשקורטוסטן, מסרו הרשויות האזוריות כי כטב״מים הגיעו לאתרים תעשייתיים. לפי דיווח של Meduza, כטב״ם אחד נפל באזור תעשייה והצית שריפה, ואחר פגע בבניין מגורים ופצע אדם אחד. הרשויות מסרו גם כי יחידה בבית זיקוק, שכבר הייתה בתהליך תיקון, עלתה באש.

סוכנות הידיעות הרוסית TASS דיווחה אף היא על השריפה בבית הזיקוק ועל טענת משרד ההגנה שלפיה 453 כטב״מים יורטו במהלך הלילה. הדיווחים מאשרים כי פרצה שריפה, אך אינם מאפשרים לקבוע באופן עצמאי מה היה אובדן הפעילות הכולל בבית הזיקוק או כמה זמן נמשכה ההפרעה.

בית הזיקוק באופה נמצא, לפי דיווחי AP, במרחק של יותר מ־1,000 קילומטרים מאוקראינה והוא יצרן מרכזי של חומרי סיכה. המרחק מדגים את יכולת ההגעה של מערך הכטב״מים ארוכי־הטווח האוקראיני לעומק רוסיה.

דז׳רז׳ינסק: חשד לתקיפה ליד מפעל סברדלוב

גם בדז׳רז׳ינסק, במחוז ניז׳ני נובגורוד, דווח על פעילות כטב״מים ועל עשן סמיך. ניתוחי קוד פתוח וסרטונים שהופצו ברשת זיהו את מפעל חומרי הנפץ סברדלוב כיעד אפשרי, על סמך מיקום העשן וניתוח חזותי של התיעוד.

המפעל מזוהה עם התעשייה הצבאית־תעשייתית של רוסיה, אך הנזק המדויק שנגרם באירוע ב־19 באוגוסט לא אושר באופן עצמאי בדיווחים הזמינים. לפי הדיווחים, גם בניין מגורים סמוך נפגע.

נפגעים ושיבושים בתעופה

אין נתון מרוכז ומהימן לגבי מספר הנפגעים בגל התקיפות של 18–19 באוגוסט. בתקיפות קודמות באותו גל הסלמה, באמצע אוגוסט, דווח על לפחות שישה הרוגים ברוסיה — אך אין להציג אותם כנפגעי התקיפות של 18–19 באוגוסט עצמן.

במקביל, תקיפות רוסיות באזור חרקיב באוקראינה הרגו ב־18 באוגוסט עשרה בני אדם, לפי גורמים שצוטטו באל־ג׳זירה. ההתפתחויות המקבילות מדגישות כי מדובר בחילופי תקיפות ארוכות־טווח, שבהם אזרחים משני הצדדים חשופים לסכנה.

התראות מפני כטב״מים שיבשו גם את התעופה באזור מוסקבה במהלך גלים סמוכים של המערכה. עם זאת, המקורות הזמינים אינם מספקים מספר מדויק של ביטולים או עיכובים שניתן לייחס דווקא לתקיפות 18–19 באוגוסט. לכן, כל טענה על היקף השיבושים באירוע הזה צריכה להישאר מסויגת.

למה אוקראינה תוקפת בתי זיקוק, מפעלים ומחסנים?

המערכה האוקראינית של תקיפות עומק באמצעות כטב״מים ארוכי־טווח, שרבים מהם פותחו ויוצרו באוקראינה, נועדה ככל הנראה להטיל על רוסיה עלויות מצטברות בכמה חוליות של מערכת המלחמה שלה:

• נפט ודלק: פגיעה בבתי זיקוק עלולה לשבש ייצור של דלקים ומוצרים תעשייתיים. גם כאשר המתקן חוזר לפעילות, עצם ריבוי התקיפות יוצר אי־ודאות סביב תיקונים, תפעול והפצה. דיווחי AP תיארו את התקיפות המתמשכות נגד מתקני נפט רוסיים כגורם המוסיף לחץ לשוק הדלק ולקרמלין.
• ייצור צבאי: מפעלים הקשורים לחומרי נפץ, לרכיבי טילים ולייצור ביטחוני עשויים להיות יעדים משום שפגיעה בהם עלולה להקשות על ייצור או תחזוקה של אמצעי לחימה. עם זאת, אין די ראיות כדי לקבוע מה הייתה ההשפעה המלאה של האירוע בדז׳רז׳ינסק.
• לוגיסטיקה: מחסנים ומרכזי הפצה גדולים יכולים לסייע בהעברת ציוד ואספקה, גם כאשר הם משרתים במקביל מסחר אזרחי. ISW תיאר את רשת Wildberries כתשתית בעלת שימוש כפול.
• פיזור ההגנה האווירית: מתקפות מתמשכות על שטח נרחב מאלצות את רוסיה לפרוס משאבי הגנה אווירית באזורים רבים, במקום לרכז אותם רק בחזית או סביב אתרים צבאיים מרכזיים. זהו היגיון אסטרטגי אפשרי, אך לא הוכחה לכך שכל תקיפה אכן השיגה את התוצאה הזו.

דיווחים קודמים כבר תיארו תקיפות אוקראיניות נגד בתי זיקוק, מפעלי נשק, בסיסי חיל אוויר ומרכזים לוגיסטיים במרחקים גדולים מהגבול. לכן, החידוש המרכזי בגל הנוכחי אינו יעד יחיד, אלא שילוב של מטרות והיכולת להגיע אליהן בעומק רוסיה.

הלחץ על מגזר הנפט — משמעותי, אך קשה לכימות

אוקראינה תוקפת שוב ושוב תשתיות נפט רוסיות במטרה לצמצם הכנסות, לשבש אספקת דלק ולהעלות את מחיר המשך המלחמה עבור מוסקבה. דיווחים קשרו את התקיפות להפסקות פעילות בבתי זיקוק ולמחסור בתחנות דלק מסוימות, אך ההערכות לגבי היקף כושר הזיקוק שאבד משתנות ככל שמתקנים חוזרים לפעילות או מושבתים מחדש.

לכן, אי־אפשר להסיק מדיווחי 18–19 באוגוסט לבדם אחוז יחיד ומבוסס לגבי הירידה בכושר הזיקוק הארצי של רוסיה. טענות על ירידה חריגה בהיקפה הופיעו בדיווחים אוקראיניים ובמקורות משניים, אך יש להתייחס אליהן כהערכות — לא כעובדה מוסכמת וסופית.

מדוע פרצה מחלוקת בין מוסקבה לבריטניה?

מוסקבה האשימה את בריטניה בתמיכה או בסיוע למערכה האוקראינית נגד מטרות בעומק רוסיה, לאחר דיווחים שלפיהם נעשה שימוש בכטב״מים מתוצרת בריטית. גורמים רוסיים איימו ב״השלכות״ שלא פורטו. גורמים בריטים דחו את הלחץ והבהירו כי הממלכה המאוחדת תמשיך לתמוך באוקראינה.

הדיווחים אינם מוכיחים שכטב״מים שסופקו בידי בריטניה השתתפו בכל התקיפות של 18–19 באוגוסט, וגם אינם מוכיחים שליטה מבצעית בריטית ישירה במערכה. המחלוקת משקפת אפוא את המאמץ הרוסי להציג את הסיוע הצבאי המערבי לאוקראינה כהסלמה ישירה של העימות.

האם המתקפות עשויות לדחוף את רוסיה למשא ומתן?

ההיגיון האסטרטגי של קייב הוא שפגיעה בהכנסות מנפט, בייצור נשק, בתחבורה ובביטחון הפנים עלולה לצמצם את מרחב התמרון של מוסקבה ולהפוך את מחיר המלחמה למוחשי יותר בתוך רוסיה. זו מטרה אסטרטגית אפשרית — אך אין בכך הוכחה שהתקיפות באוגוסט כבר שינו את עמדת המיקוח של הקרמלין.

התוצאה המיידית הייתה החרפה של חילופי התקיפות ארוכות־הטווח: כטב״מים אוקראיניים הגיעו לעומק רוסיה, בעוד תקיפות רוסיות המשיכו להרוג אזרחים ולפגוע בתשתיות באוקראינה. במובן הזה, המתקפה של 18–19 באוגוסט הייתה הסלמה בטווח ובמידת הלחץ. ההשפעה הפוליטית שלה תיבחן רק לאורך זמן — ובעיקר בשאלה אם העלויות הכלכליות, הצבאיות והפנימיות המצטברות יהיו גדולות דיין כדי להשפיע על קבלת ההחלטות בקרמלין.